יו"ר אסטון-מרטין, ד"ר אולריך בז, הודיע אתמול רשמית כי בכוונת החברה להחזיר את שם-העבר המפואר לגונדה. הסיבה? הפוטנציאל המצומצם של אסטון-מרטין, כמותג ספורטיבי אריסטוקרטי, להגדיל את המכירות ולהרחיב את בסיס הלקוחות. "אנו מוגבלים ביכולת שלנו להעמיק את החדירה לשווקים שונים על-ידי האופי הטהור של המותג שלנו", אמר בגילוי-לב ד"ר בז בהודעה לעיתונות אתמול. השימוש במותג לגונדה יאפשר לחברה לייצר מכוניות בעלות אופי שונה, לא מכוניות ספורט טהורות אלא יוקרתיות ומפוארות – ושימושיות. חברת לגונדה המקורית הוקמה ב-1906 בבריטניה, על-ידי אמריקני דווקא (השם שבחר הוא שמו של נהר ליד עיר-מולדתו באוהיו). בין מלחמת העולם הראשונה לשניה התפתח המותג והגיע לייצור מכוניות ספורטיביות חזקות ומהירות כמו ה-M45, שגרסה שלה המכונה Rapide זכתה במירוץ לה-מאן של 1935. באותה שנה הצטרף לחברה וו.או. בנטלי המפורסם, מי שהקים את חברת בנטלי שנרכשה שנים מועטות לפני כן על-ידי רולס-רויס. תחת הובלתו פותח מנוע V12 בנפח 4.5 ל' עם 180 כ"ס – בשנת 1937, לפני למעלה מ-70 שנה! מנוע זה, כך סופר, יכל להאיץ בהילוך העליון ממהירות של 11 קמ"ש ועד ל-170 קמ"ש. לאחר מלחמת העולם נרכשה לגונדה על-ידי התעשיין דייויד בראון, שרכש במקביל גם את אסטון מרטין. היתה זו תחילת הקץ של לגונדה כיצרן עצמאי, תהליך שבסופו שונה שם החברה המשותפת לאסטון מרטין-לגונדה בראשית שנות ה-60. הלגונדה האחרונה – שכונתה בפשטות "לגונדה" – היתה סדאן עתידנית ויקרה מאד שיצאה באמצע שנות ה-70 ויוצרה בכמויות זעירות עד סוף שנות ה-80. עם זאת, השם לא נשכח: ב-1993 הציגה אסטון קונספט-לגונדה, שנה מאוחר יותר ייצרה מכוניות ספורות בשם לגונדה על בסיס מכללי אסטון-מרטין, והשם "ראפיד" מהעבר של לגונדה הוחזר לצורך הסדאן החדשה של אסטון הצפויה לצאת לשוק בשנה הבאה (צילומי ריגול, כאן). לו"ז השקת מותג לגונדה המחודש מדבר על קונספט ראשון כבר ב-2009, אך ייצור סדרתי רק ב-2012. לפי התחזית (האופטימית?) של ד"ר בז, עם לגונדה תוכל חברת אסטון מרטין להיות נוכחת ב-100 מדינות ויותר, זאת לעומת 32 מדינות בלבד בהן משווקים דגמי אסטון-מרטין כיום.