מיני קאנטרימן JCW - מבחן דרכים (השקה) - אוטו

מיני קאנטרימן JCW - מבחן דרכים (השקה)

מסע חווייתי סובב חבל טירול, מגרמניה לצפון איטליה וחזרה, במיני קאנטרימן, הגרסה החזקה

 
 
 
מבחן דרכים זה פורסם בגיליון 377
 
 
בהתרעה של שלושה ימים מצאתי עצמי תוקף פניות בכבישים המובילים אל רכס הדולומיטים. הסיבה לכל הטוב הזה הוא מסע חוויה של מותג מיני שנועד להפגיש אותנו עם הקאנטרימן בגרסת הביצועים שלו, JCW (ר"ת John Cooper Works).
 
חבל טירול, בו נערך המסע החווייתי הזה, הוא מקום יפהפה עם נופים עוצרי נשימה. האזור גורם לחשוב על איכות הסביבה ואפילו על כלי רכב ירוקים, ובתחילה חשבתי שאפגוש בגרסה ההיברידית של הקאנטרימן; אבל אודה ואתוודה כי לא התאכזבתי כאשר נודע לי שמדובר ב־JCW — הגרסה הכה מתאימה למרכיב אחר של טירול: הכבישים המפותלים והמאתגרים.
 
שיק מבחוץ, שיק מבפנים
הקאנטרימן שקיבלתי היה צבוע אדום, עם חישוקי "19 עטויים צמיגים ברוחב 225 מ"מ ושלל סמלי JCW למען לא אשכח את ייעודו של רכב הפנאי הזה. תא הנוסעים לא נשאר חייב למופע החיצוני, והציג מושבים ספורטיביים, תאורת לד אדומה לאורכו של הדשבורד וכמובן, שלל סמלי JCW.
 
הקאנטרימן הוא רכב פנאי קומפקטי, והוא הפחות מתאים לשם 'מיני', כפי שעולה מנתון בסיס הגלגלים הנמתח לאורך 267 ס"מ. שמתי את המזוודה בתא המטען, ויש שם די והותר מקום (450 ליטר). התיישבתי, הניסיון למציאת תנוחת נהיגה מושלמת לא צלח, הנעתי, פתחתי חלונות, וידאתי שמערכת הניווט מראה את המסלול הנכון ויצאתי לדרך. בפעם השלישית שעברתי ליד המלון הפנמתי שהמתלים מכוילים על הצד הנוקשה, ושיש בעיה בניווט. המשכתי לפי האינטואיציה ואני גאה לומר שזו הייתה החלטה ראויה ולראייה השתלבתי לכביש המהיר. את החיוך קטע פקק שלא יבייש את כביש החוף בימי חמישי בבוקר.
 
 
 
לאחר קילומטרים ארוכים הכביש המהיר נפתח. בתצוגה העילית אני רואה שזהו לא סתם כביש מהיר אלא מקטע אוטוסטרדה נטול הגבלת מהירות. הדוושה הימנית הודבקה אחר כבוד לשטיח והקאנטרימן צבר מהירות בצורה מרשימה. אני אוהב אוטוסטרדות. אני חושב שכולם אוהבים. מיני קאנטרימן מתהדר במנוע בנזין בנפח 2.0 ליטר הנעזר במגדש טורבו בכדי להפיק 231 כ"ס ו־35.7 קג"מ; והביצועים בהחלט מרשימים עם 6.5 שניות מעמידה ל־100 קמ"ש ומהירות מרבית של 234 קמ"ש. אמנם לא אימתתי את נתון המהירות המרבית, אך רכב הפנאי הספורטיבי מרגיש נהדר במהירויות שכאן, בארצנו, היו מכניסים אותי ואותך לכלא, לעמוד הראשי בעיתונים היומיים ולמהדורות החדשות ברדיו.
 
יורגן ושניצל
הגעתי לאוסטריה ונפרדתי מהאוטוסטרדות. הנוף הפך נאה יותר, התנועה עדיין צפופה יחסית, בעיקר בכבישים המפותלים, ואני לא מצליח באמת לתהות על ענייני כיול מתלים ושלדה. ארוחת הצהריים הייתה בסגנון אוסטרי נאות עם שניצל מסורתי.
 
המשך הנהיגה כבר היה מתגמל יותר. הגענו לכבישים מפותלים, ובהזדמנות הראשונה עקפנו והתייצבנו בראש הטור היישר מאחורי יורגן, המלווה מטעם מיני העולמית. בהמשך יורגן קובע קצב נאה, אך לא מעבר. אפשר להבין אותו, בכל זאת כבישים ציבוריים. בינתיים אני מבחין כי רכב הפנאי מצויד במערכות בטיחות מסוג בקרת שיוט אדפטיבית ובבלימה אוטונומית בלבד. מעט לפני ההגעה למלון, מחלקים אותנו לשתי קבוצות (לפי בחירה), האחת תמשיך למלון ואילו השנייה תעלה דרך מעבר ואלפארולה אל אחת מפסגות רכס הדולומיטים. אני כמובן, בחרתי בזו לדולומיטים.
 
 
 
החוויה הגיעה
ההחלטה הזו השתלמה. בדרך מטה, יצא שנשארנו, עמיתי למכונית ואני, לבד. השעה הייתה שעת דמדומים, הכביש היה כמעט פנוי ממכוניות. רצועת כביש מפותלת כזו בהחלט תעניק לי את המסע החווייתי שמיני הבטיחה. בורר המצבים הועבר למצב ספורט ואני מבצע יעף תקיפה מטה.
 
ההיגוי חד ומתקשר, ישבן הרכב מהדק את הפנייה במגבלות, תיבת ההילוכים האוטומטית מורידה ומעלה הילוכים במהירות והודות לדיפרנציאל אלקטרוני ולמערכת הנעה כפולה חכמה השולחת כוח אל הגלגלים האחוריים כשצריך, אז גם היציאה מהפניות נעשית בצורה מרשימה בהחלט. בדומה למיני קופר JCW, גם כאן מערכת הבלימה היא של ברמבו (קאליפר בעל 4 בוכנות) בציר הקדמי, אך בציר האחורי ישנם דיסקים מאווררים גדולים יותר וזה העניק יציבות כיוונית טובה יותר משל האח הקטן בבלימות חזקות, בטח כאלו בירידות תלולות ולקראת פניות חדות. המחמאה הגדולה ביותר שניתן לומר על ה־JCW במתאר כביש מפותל, זה שהוא אינו יוצר תחושה כבדה כמו שהנתונים היבשים מצהירים: 1550 קילוגרם. לשלילה אציין כי הראות החוצה לא אידיאלית, והתמיכה הצדית תהיה יעילה יותר לעגלגלים ממני.  
 
 
 
ביום למחרת התנועה המשיכה להיות צפופה. גם המזגן החזיר נשמתו לבורא, וזה לא היה נורא אלמלא היו 33 מעלות בחוץ. כאילו מישהו מסמן לי שהייתי צריך להישאר בדולומיטים. באוטובאן בגרמניה התיישבה טסלה P90 על הנתיב השמאלי, ורק לאחר מספר הבהובים בעלייה נאות לזוז ימינה. אני מדביק את הדוושה הימנית ואני לא מצליח לעקוף. האגו של הבעלים של החשמלית העניק לי הזדמנות לראות את יכולתה של הטסלה. לבסוף הבעלים של הטסלה מוותר על ההובלה וזז הצידה. התרוקנה הסוללה? לנו נשאר חצי מכל.
 
מהנה מאוד, אבל
מיני קאנטרימן JCW הוא רכב פנאי בעל יכולת דינמית מעולה וראויה לציון. יש מהירים ממנו, אך עדיין לא פגשתי באחד מהנה ממנו. נכון לכתיבת שורות אלו, הוא עדיין לא מוצע בישראל ואין לו תג מחיר. אך אם נסתכל על גרסת S של הקאנטרימן, העולה 265,000 שקלים, יש להעריך כי גרסת ה־JCW תהיה באזור ה־300,000 שקלים.
 
 
וכאן נשאלת השאלה עד כמה גרסה זו תהיה ראויה לקנייה, שכן גרסת ההיבריד שהחלה להימכר אצלנו מציעה ביצועי תאוצה הניצבים בדיוק בין גרסת ה־S ובין גרסת ה־JCW, וכל זה בתמורה ל־215,000 שקלים (ברמת האבזור הבסיסית). וזה עוד לפני שהכנסנו למשוואה חיסכון בדלק או שמירה על הסביבה...    

     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות