כל הרכיבים המרכזיים, כולל מערכת ההינע, פותחו ויוצרו במראנלו בידיים של פרארי. האלטריקה, על משקל כ-2,300 ק"ג, כ-150 ק"ג יותר מרכב הפנאי של פרארי, פרוסוונגה, מצויד בארבעה מנועים חשמליים; מערכת הכוח בציר הקדמי מייצרת 210 קילוואט או 286 כוחות סוס, הציר האחורי תורם את רוב ההספק הכולל עם 620 קילוואט או 843 כוחות סוס. 

במידת הצורך, ניתן להשבית את הנעת הגלגלים הקדמיים, כך שהרכב נוסע רק עם הנעה אחורית. התאוצה מאפס למאה קמ"ש אמורה להימשך 2.5 שניות בלבד, והמהירות המרבית עומדת על 310 קמ"ש. ההספק המשוקלל מגרד 1000 כוחות סוס.

המערכת החשמלית בעלת מתח של 800 וולט, המורכבת מ-210 תאים ב-15 מודולים. הטווח עם חבילת סוללות בקיבולת של 122 קילוואט שעה אמור לעמוד על יותר מ-530 קילומטר במחזור WLTP, וניתן לטעון את הסוללה במהירות של עד 350 קילוואט. 

באמצעות שני פקדי שליטה בהיגוי, ניתן לכוונן פרמטרים של דינמיקת נהיגה ואנרגיה. שלושה מצבי נהיגה חשמליים - טווח, תיור וביצועים - משפיעים בין השאר על פריסת ההספק. כפתורי הילוכים מאפשרים חמש דרגות מומנט שונות, המכוונות את התאוצה והבלימה הרגנרטיבית באופן אישי.

גם נושא הקיימות זכה לתשומת לב. 75 אחוזים מרכיבי המתלה והשלדה עשויים מאלומיניום ממוחזר. בכך, לטענת החברה, ניתן לחסוך כ-6.7 טון פחמן דו חמצני לכל רכב בתהליך הייצור. 

פרארי מדגישה גם את תפיסת הצלילים של האלטריקה. בניגוד לרבים מכלי הרכב החשמליים, צליל המנוע לא מיוצר באופן מלאכותי לחלוטין (אם כי עדיין מדובר בצליל מדומה). במקום זאת, משתמשים ברעידות המכניות של מערכת ההינע כמקור הצליל. אלה נקלטות באמצעות חיישנים, מוגברות ומשודרות דרך מערכת מכוונת מיוחדת. כך רוצה החברה להמשיך ולספק לנהג משוב אקוסטי אותנטי. "דומה מאוד לפעולה של גיטרה חשמלית", כך אומרים בחברה. 

בשלב זה, פרארי מכינה את התשתית לחשיפה מדורגת של האלטריקה. זו תתבצע במהלך 2026 כאשר מדי פעם נחשף לפרט נוסף של הדגם - מראה חיצוני, תא נוסעים וכדומה, עד להשקתו בסוף האביב. המחיר יהיה בגזרת ה-500-550 אלף יורו לפני תוספות באיטליה. בהערת שוליים, נזכיר כי פרארי דחתה את השקת מכונית הספורט החשמלית שלה (דו-מושבית) ל-2028, עקב ירידה בביקושים. דברים אלו מתכתבים עם מהלכים דומים של למבורגיני ועם ההחלטה של מזראטי לבטל לחלוטין גרסה חשמלית של ה-MC20 לפני כמה חודשים.