פעם של הקג"ב, היום של הסינים. וולגה קמה לתחיה

וולגה המקורית נכנסה לייצור ב-1956 עם GAZ-M21, והפכה עם השנים למכונית בשירות פקידים בכירים, דיפלומטים ואנשי מנגנוני השלטון. ב-1970 הגיעה GAZ-24, שנשארה בייצור בגלגולים שונים במשך עשרות שנים. אחת הגרסאות המסקרנות הייתה "דוגוניאלקה", מכונית שנראתה רגילה למדי מבחוץ, אבל קיבלה מנוע V8 בנפח 5.5 ליטרים ושימשה בין היתר יחידות של הקג"ב.

אחרי התפרקות ברית המועצות וכניסת מותגים מערביים, מעמדה של וולגה הלך ונחלש עד שהייצור הופסק ב-2010. ניסיון להחזיר את השם ב-2024, אז על בסיס דגמי צ'אנגן, לא הבשיל לייצור. הפעם התוכנית יצאה לפועל עם ג'ילי.

ה-C50 מבוססת על Geely Preface, ה-K40 על Geely Atlas, וה-K50 הבכירה על Geely Monjaro. השינויים כוללים בעיקר חזית שונה, סבכה ייעודית וסמלים חדשים. נכון לעכשיו, רק חלק קטן מהרכב מיוצר מקומית. ברוסיה מתכננים להעלות בהדרגה את שיעור הרכיבים המקומיים בשנים הקרובות.

פוטין בדק

בסוף אוגוסט הגיע ולדימיר פוטין למפעל בניז'ני נובגורוד, בחן את הדגמים ואף נהג ב-K50. לאחר מכן תיאר אותה כנוחה, שקטה וקלה לתפעול. ה-K50 היא הגדולה בהיצע. אורכה 4.77 מטרים, מרווח הגחון עומד על 21 ס"מ ותא המטען מכיל 562 ליטרים. מנוע 2.0 ליטרים טורבו-בנזין מפיק 238 כ"ס וכ-35.7 קג"מ, ומשודך לתיבה אוטומטית עם שמונה הילוכים ולהנעה כפולה.

המחירים מתחילים בכ-2.85 מיליון רובל ל-K40, כ-3 מיליון רובל ל-C50 וכ-4.35 מיליון רובל ל-K50, סביבות 103 עד 150 אלף שקל. בשלב זה השיווק מתמקד בשוק המקומי, אם כי יצוא בעתיד לא נפסל לגמרי.