ב.מ.וו 330e - מבחן דרכים (2.0 ל' טורבו, היברידית) - אוטו

ב.מ.וו 330e - מבחן דרכים (2.0 ל' טורבו, היברידית)

על הנייר, ה–330e גורמת למרבית ההיצע של סדרה 3 להחוויר. הלכנו לבדוק את הפערים במציאות

קטגוריה: משפחתיות גדולות - פרמיום

גרסה: 2.0 ל' טורבו היברידית, נטענת רשת (Plug In)

מתחרות בולטות: אינפיניטי Q50 הייבריד, לקסוס IS300h, מרצדס C350h

מחיר הגרסה הנבחנת: 290,000 שקלים
מד צריכת הדלק של ה–330e, הגרסה ההיברידית של ב.מ.וו סדרה 3, התייצב די מהר על 99.9 קילומטר לליטר. הצריכה בפועל הייתה טובה עוד יותר, אבל בגלל מגבלותיו הטכניות של הצג הדיגיטאלי, הוא נעצר בנתון שנשמע כמו מבצע בסופר. הנסיעה, שהתחילה בסוכנות ב.מ.וו במסגר והסתיימה אחרי 20.2 ק"מ בפתח תקווה, כולל קטע בין–עירוני קצר, נעשתה כמעט כולה על טהרת ההנעה החשמלית ולכן צריכת הדלק הייתה על גבול הלא קיימת. ב.מ.וו טוענת לטווח רשמי של 40 ק"מ, אבל גם 20 וקצת ק"מ חשמליים (בנסיעה השנייה השגנו 23 ק"מ) בעולם האמיתי זה יפה.
מספרים
בסיסה של ה–330e הוא ה–320, עם אותו מנוע 2.0 ליטר טורבו 184 כ"ס, אלא שכאן יש עוד 2 קג"מ מומנט (לסך כולל של 29.5 קג"מ). מה שהופך אותה למה שהיא, הוא מנוע חשמלי שהסוללות המפעילות אותו נטענות בשלוש שעות משקע ייעודי. המנוע החשמלי מספק 88 כ"ס ו–10.2 קג"מ, ויכול לייצר לזמן קצר מומנט של עד 25.5 קג"מ. ההספק המשולב עומד על 252 כ"ס (נתון זהה ל–330, אבל בלי ה–e), ואלו מספיקים כדי להביא את המכונית ל–100 ב–6.1 שניות שהן 1.2 שניות פחות מ–320.
בזכות הקלות מיסוי למכוניות בקבוצה 2 במס הירוק, ה–330e עולה 290,000 שקלים, שהם 85,000 שקלים פחות מ–330 הרגילה (ברמת אבזור מקבילה פחות או יותר), שמציעה הספק זהה, היא גם זולה יותר מ–320 מאובזרת (ב–35,000 שקלים), כאשר האחרונה מאובזרת פחות, ובפער משמעותי. כך שבכ"ס/אבזור–שקל, ה–e הזו היא הגרסה הכי מעניינת בהיצע של הסדרה 3.
ה–e שב–3
מבחוץ זו אותה 3 מוכרת, רק עם חישוקים גדולים (מדי) של "19 כסטנדרט, פתח לשקע טעינה וגריל צבוע בכחול. בתא הנוסעים תמצאו מסך "8.8 במקום "6.5 המשרת את שאר הגרסאות של ה–3. מעבר לזה שהוא גדול ונאה יותר, יש בו גם גרסה מעודכנת יותר, ונוחה יותר לשימוש, של ה–i–דרייב. ה–e מוצעת ברמת אבזור אחת, גבוהה, הכוללת פנסי 'לד' מלאים, ריפודי עור, מושבים חשמליים, בקרת אקלים מפוצלת (שניתן להפעיל בכוח החשמל בשעות שתקבעו מראש), פתח מיזוג אחורי, כניסה והתנעה ללא מפתח, דיסק קשיח של 20 ג'יגה וגם טלוויזיה דיגיטאלית.
אבזור הבטיחות מרשים, עם בקרת שיוט אדפטיבית, התרעות על סטייה מנתיב ופגיעה בהולכי רגל/מכוניות ובלימה אוטומטית במקרה חירום במהירויות עירוניות. הסוללות ממוקמות מתחת לתא המטען, ולכן נפחו עומד על 370 ליטר במקום 480 ליטר בגרסאות הרגילות, אבל השימושיות עדיין טובה.
ל–330e יש שלושה מצבי נהיגה למערכת ההנעה. הראשון הוא המצב הרגיל שאיתו הרכב מתחיל בכל הנעה, מצב אוטומטי. במצב הזה החשמל והבנזין עובדים לפי מה שעדיף באותו רגע. במצב הזה תוכלו לנהוג בכוח החשמל עד 80 קמ"ש. במצב העדפה חשמלית, ניתן לנהוג עד 120 קמ"ש בכוח החשמל, מנוע הבנזין יונע רק אם תלחצו את הדוושה לסוף מהלכה כדי לספק לכם את מלוא הכוח. המצב השלישי מעדיף שימוש במנוע הבנזין, כדי לשמור על נפח סוללה לשימוש עתידי, ובמידה שהסוללה טעונה פחות מ–50%, היא תיטען על ידי מנוע הבנזין עד לחצי מהקיבולת שלה.
ה–3 שב–e
ה–330e, כמו כל היברידית, יוצאת לדרך בצורה חרישית, או עם צפצוף חשמלי מאוד עדין אם רוצים לדייק. אני פצחתי במצב הנהיגה החשמלי, וה–e הרשימה עם כוח מספק. בניגוד להיברידיות אחרות, ניתן לנהוג רגיל ולקבל תאוצה מספקת בלי להניע את מנוע הבנזין מצד אחד, ולנהוג בקצב התנועה ולמעלה מכך בלי בעיה, כולל אפשרות לשייט מחוץ לעיר בכוח החשמל בלבד. נכון הטווח יורד מהר, אבל זה גם תלוי באופי הנהיגה וניתן לשער שבנהיגה מודעת אפשר לקבל עוד כמה ק"מ לטווח החשמלי.
במצב האוטומטי, ה–330e מפתיעה כאשר בתאוצות הביניים, בזכות המנוע החשמלי, מתקבלת תגובה מהירה ומפתיעה לטובה ללחיצה על הדוושה, תגובות ש–320, למשל, לא קרובה להציע. לא תמיד מקבלים את אותה תגובה מהירה, אבל התחושה היא שתמיד יש מספיק כוח ושהמכונית צוברת קמ"שים בקצב יפה. מנוע בנזין כבה בכל הזדמנות "שהוא יכול" ולרוב בצורה לא מורגשת. התיבה עובדת טוב, ומצב 'ספורט' משפר את התגובות של יחידת ההנעה. ניתן לבחור האם מצב זה ישפיע רק על מערכת ההנעה, או גם על ההגה.
בכל הקשור לצריכת דלק, העסק מעט מסובך. בנהיגת בית–עבודה, אחרי טעינה, תקבלו כ–20 ק"מ על טהרת החשמל, ורק בהמשך מנוע הבנזין יונע. כלומר, צריכת הדלק המשולבת, לטווח של 30 ק"מ, למשל, תהיה מאוד מרשימה. בנסיעה מהירה וארוכה (467.3 ק"מ אם נדייק), קיבלנו ממוצע של 11.6 ק"מ/ל' ובשיוט נרשם ממוצע של 17.5 ק"מ/ל', נתון נאה בהחלט. כך שצריכת הדלק נעה בין בסדר למעולה.
בכל הקשור לנוחות, נקודת המוצא של ה–330e מאתגרת; צמיגי אל–תקר שהם בעלי דופן נוקשה יותר, כאשר כאן מדובר גם בחתך נמוך - 255/35 מאחור, 225/40 מלפנים וחישוקי "19. למרות נקודת פתיחה זו, נוחות הנסיעה בעיר נעה מבינוני לבסדר, אך מדי פעם המכונית מעבירה שיבושים רעים בצורה מורגשת מדי ובמקרים אחרים תהיה קצת עסוקה מדי. מחוץ לעיר, בחלק מהכבישים היא מתקשה על שיבושים קטנים, אבל עניין זה לא מורגש תמיד. ה–e גם מעט רכה על גלי כביש, אבל מתמודדת איתם באופן סביר, כל עוד המהירות לא גבוהה.
לסוללות יש משקל, ובמקרה שלנו מדובר בתוספת של 210 ק"ג בהשוואה ל–320 למשל, ליצירת 1735 ק"ג, וזה הרבה. ייאמר לזכות המנוע שהוא מעלים את נתון המשקל, אבל המתלים מצליחים פחות במשימה זו. בכביש המפותל ה–330e הולכת לאיבוד כאשר היא ננהגת מהר בכביש גלי, ההגה מאבד משקל במרכז ומשחק בידיים (משהו שכבר נתקבלנו בו בסדרה 3) והמתלה הקדמי מפגין חוסר ריסון תחת עומס. בכביש טוב יותר המצב משתפר, אבל עדיין היא פחות דינאמית מ–320 לדוגמא, עם פחות נכונות לפנות (אולי בגלל אותה תוספת משקל משמעותית), ההגה פחות טוב וגם הבלמים התעייפו מהר מהצפוי. נכון, בכביש טוב היא נחמדה לנהיגה, אבל זה לא באמת זה, גם שם. וכן, מב.מ.וו אנחנו מצפים ליותר בנושא הזה.
שלם וחלקיו
על הנייר, ב.מ.וו 330e היא דיל מאוד מעניין. היא סופר–מאובזרת, נאה, תא הנוסעים נעים, השימושיות טובה והמחיר סופר–תחרותי - גם בהשוואה לשאר גרסאות ה–3, גם מול המשפחתיות הגדולות של מותגי היוקרה. צריכת הדלק ביום–יום מעולה אם תטענו אותה, וגם אם תמשיכו לנהוג הרבה אחרי הטווח החשמלי, תקבלו מספרים טובים למדי.
אבל לא הכל מושלם בממלכת ה–e; תחום נוחות הנסיעה חסר בעיר, וגם מחוץ לעיר היא לא מרשימה כמצופה, אם כי שם היא טובה יותר. בנוסף, היא פחות פונה לנהג שמחפש לפנות במהירות, גם אם ביום–יום היא כן משדרת את המסרים הנכונים. אבל כאשר לוחצים אתה באמת, מגלים שהיא לא ממש בעניין, בעיקר אם הכביש לא איכותי.
בסוף היום, ה–330e היא עדיין דיל מעניין ששווה בדיקה, כאשר מומלץ לשים לב לנושא נוחות הנסיעה, ולא לצפות לתוקפת–פניות. אבל אם עברתם את שני אלו, יש כאן חבילה מעניינת של רכב יוקרתי, עם יחידת הנעה טובה, רמת אבזור גבוה, וגם בונוס נאה ומורגש של חיסכון בדלק - וכל זה עם תג מחיר תחרותי במיוחד.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות