מרכב סטיישן הוא סידור יעיל מאוד ברכב, מכיוון שבאורך נתון הוא מאפשר ניצול מרבי שלו לטובת חלל הטענה גדול, שיכול לגדול עוד יותר עם השטחת המושבים. דלת תא המטען גדולה כך שהמפתח מאפשר הטענה קלה גם של חפצים גדולים. בנוסף, הגישה הישירה לחפצים המונחים מאחור מאפשרת להוציא אותם תוך כדי נסיעה.
באירופה סטיישן היה הבחירה המועדפת על רבים מאוד עד לפני מספר שנים, כאשר רכבי הפנאי נעשו פופולריים שם. מותגי היוקרה הנכבדים של גרמניה הציגו את מכוניות הסלון שלהם בשילוב של סטיישן וגרסת ביצועים כוחנית, וגרסאות כאלה מוצעות גם כיום.
בישראל סטיישן אינו פופולרי. מעבר לעובדה כי הרוב העדיף מאז שחר ההיסטוריה דגמי סדאן שנראים כמו לימוזינה (לפחות), גם על פני האצ'בק, יש הטוענים כי דגמי וולוו הנחשבים מפעם, שהיו במבנה סטיישן מצאו את דרכם כיד שנייה לשרברבים, בגלל כישורי נשיאת הצינורות, מה שחיסל את מעמדם וחיזק את הלימוזינה.
רנו מגאן גרנד טור |
צילום: רנו
עם זאת, ובגלל שהיו דגמים שהציעו עסקה טובה במיוחד דרך ציי רכב, היו כאלה ששברו את הסטיגמה, כל אחד בזמנו, כמו הדגמים המופיעים כאן, יונדאי i30 או פורד פוקוס בגרסאות כאלה.
שניים מבין הדגמים המובאים כאן מצוידים במנוע דיזל, המשלב חסכנות מופלגת והאצות ביניים יעילות הודות למומנט הרב המאפיין מנועים אלה. דגם נוסף הוא היברידי, וזה מביא חיסכון רב בצריכה יחד עם מרכיב ירוק משמעותי בהרבה.
טויוטה אוריס ST |
צילום: טויוטה
עם זאת, יש לשים לב כי מחיר האחזקה של מנוע דיזל לאורך שנים גבוה מזה של מנוע בנזין, ויש חשיבות לטיפול נכון ובמועד, ויתרון החסכנות גדל ככל שהנסועה גדלה. ברכב היברידי יש סוללה המתפקדת כשמונה שנים, עניין שיכול להשפיע על המכירה בהמשך.
אותו חוסר פופולריות מקומי לסטיישן מאפשר לקנות מכוניות כאלה במחירים הנמוכים משמעותית מאלה המופיעים במחירון של לוי יצחק – והמחירים כאן סבירים ביחס לשנתונים שלהם. ההיצע שלהם שיצא מציי רכב מחייב הקפדה על בדיקה לפני קנייה ועם זאת מאפשר לא להתפשר.
צילום: קיה
קיה סיד SW
שנה: 2019.
יד: שנייה (ליסינג).
גרסה/רמת גימור: סטיישן; טורבו-דיזל 1.6 ל', 136 כ"ס/'LX'.
צריכת דלק (מבחן אוטו): 15.8 ק"מ/ל'.
מחירון: 80,000 שקלים (לוח יד2 ב-60,000 שקלים).
הדור השלישי של
קיה סיד הוצג ב-2018 והגיע לכאן ב-2019. הדגם הוצע עם שני מנועים מוגדשים, בנזין 1.4 ליטר ודיזל 1.6 ליטר. מנוע הדיזל מנפק 136 כ"ס ו-32.6 קג"מ, התיבה היא דו-מצמדית עם 7 הילוכים וההנעה קדמית.
צילום: קיה
נפח תא המטען גדול מאוד, 625 ליטרים ועם קיפול מושבים נפח ההטענה הוא 1694 ליטרים. המומנט הרב וצריכת הדלק המעולה עושים רכב זה לבחירה מוצלחת מאוד למשחה המטיילת ברחבי הארץ. מפרט הבטיחות ראוי, וכולל בלימת אוטונומית, התרעה על סטייה מנתיב ותיקון, עמעום אוטומטי, ניטור עייפות נהג.
ב
קיה מנוע הדיזל אמין ביותר, אך המצמדים בתיבה עלולים להתחמם בנסיעה איטית ממושכת, ויש לוודא את מצבם.
צילום: קיה
טויוטה אוריס ST
שנה: 2018.
יד: שנייה (פרטית).
גרסה: סטיישן; בנזין-היברידי, 1.8 ל' 136 כ"ס/'TS'.
צריכת דלק (מבחן אוטו): 18.0 ק"מ/ל'.
מחירון: 80,000 שקלים (לוח יד2 ב-70,000 שקלים).
צילום: טויוטה
אוריס הייתה בפועל גרסה של קורולה שנועדה לשוק האירופאי – עד הדור ה-12 והנוכחי שלה, מ-2018 – והוצעה על בסיס גלגלים קצר יותר (260 ס"מ, 7 ס"מ פחות) במרכב האצ'בק או סטיישן; עם זאת אורכה של הסטיישן נאה: 460 ס"מ. אוריס סטיישן הוצעה בגרסה היברידית המבוססת על מנוע בנזין אטמוספרי 1.8 ליטר להספק כולל של 136 כ"ס (אין נתון מומנט לכלל המערכת). התיבה היא מסוג מפצל-כוח המדמה בפעולתו תיבה רציפה.
צילום: יצרן
נפח תא המטען מכובד – 530 ליטרים עד גובה המושב, 673 ליטרים עד התקרה, 1658 ליטרים עם מושבים מקופלים. הביצועים בינוניים (11.2 ש' ל-100), אך צריכת הדלק מעולה: 18 ק"מ לליטר. כאן יצוין אוריס שווקה אז ללא כל מערכות בטיחות מקוריות.
תקופת האחריות של אוריס הייתה 5 שנים או 100,000 ק"מ, והייתה אפשרות להאריכה, כך שכדאי לחפש כאלה עם אחריות מוארכת. כיאה לדגם של
טויוטה, רמת האמינות גבוהה.
צילום: טויוטה
רנו מגאן גרנד טור
שנה: 2020.
יד: ראשונה (פרטית).
גרסה: סטיישן; טורבו-דיזל 1.5 ל', 110 כ"ס/'זן'.
צריכת דלק (מבחן אוטו): 16.9 ק"מ/ל'.
מחירון: 84,200 שקלים (לוח יד2 ב-70,000 שקלים).
צילום: רנו
דגם זה הוא הדור הרביעי של
מגאן שהוצעה בישראל ב-2016 במרכב סדאן ולאחר מכן גם בסטיישן, ובפועל ירש את פלואנס. המנוע ללא שינוי: טורבו-דיזל 1.5 ליטר המפיק 110 כ"ס ו-25.5 קג"מ, התיבה היא דו-מצמדית עם 6 הילוכים וההנעה קדמית.
צילום: רנו
ב
רנו מגאן גרנד טור נפח תא המטען מכובד, 580 ליטרים, וגדול מאוד עם קיפול מושבים, 1695 ליטרים. הביצועים בינוניים מאוד, אך צריכת הדלק מעולה ונוחות הנסיעה טובה מאוד. מפרט הבטיחות דל ומבוסס על מערכת התרעה בהרכבה מקומית.
יצוין כי התיבה הדו-מצמדית נוטה להתחמם וכתוצאה מכך נוצר בלאי מואץ.
צילום: רנו
