כבר כמעט עשרים שנים שקטגוריית המשפחתיות הגדולות של המותגים העממיים נפגעת בהיקף המכירות שלה, מה שהוביל, גם, לצמצום משמעותי במספר הדגמים.
הירידה במחיר דגמי הפנאי בעשור הראשון של המאה הביאה לכך שרבים העדיפו אותם, גם את הקומפקטיים שבהם, על המשפחתיות הגדולות – בעיקר בגלל תנוחת ישיבה עדיפה, מרחב יעיל, הרחבת השימושיות אל מעבר לכביש; גם הנופך ההרפתקני הוסיף. דגמים אלה של המותגים העממיים נפגעו גם על-ידי המשפחתיות הרגילות של מותגי היוקרה – יותר קטנים, אבל עם הילה ומעמד.
מדגמים רבים שנמכרו כאן עד לפני עשור, נותרנו עם קומץ הולך ומדלדל. אלא שאז הגיעה טסלה ועם מודל 3 העניקה לסגמנט הזה הילה של חדשנות מגובה בביצועים וביכולת. אליה הצטרפו בהמשך עוד דגמים כאלה, כולם סיניים.
הקטגוריה שינתה פניה לכיוון החשמלי, אבל היא עדיין כאן, והרוח הגבית הזו הצליחה לעורר עניין גם במתחרים ותיקים, ואלה התחדשו בעצמם.
צילום: עזרא רפאל
הקשר, פרטים
המשותף לשתיים כאן הוא גם הצבע האפור. יונדאי סונטה וסקודה סופרב הן כיום כמעט היחידות בסגמנט מוזן הבנזין ושתיהן נלחמות גם בזירה הפרטית וגם במוסדית.
סקודה סופרב, שנחנכה ב-2001 מכהנת בדור הרביעי שהושג ב-2023. הבסיס הוא גרסת Evo המשופרת של רצפת MQB ששירתה את הדגם הפורש. בסיס הגלגלים, 287 ס"מ, זהה לזה של הדור הקודם, אבל בין השאר נעשה כיול חדש למערך המתלים ולהיגוי. השינויים בממדי המרכב קטנים, קרובים מאוד לאלה של יונדאי סונטה המתמודדת מולה ובהמשך נציג את ההשוואה המתבקשת.
המנוע הגיע ללא שינוי מהדור היוצא: טורבו-בנזין 1.5 ליטר היברידי-מתון המייצר 150 כ"ס ומומנט של 25.5 קג"מ. התיבה דו-מצמדית עם 7 הילוכים, ההנעה קדמית והביצועים כמעט זהים לאלה שהיו: תאוצה ל-100 קמ"ש ב-9.2 שניות ומהירות מרבית של 225 קמ"ש.
גם העיצוב החיצוני דומה לזה של הדור הקודם, אבל סביבת הנהג שונה לחלוטין בעיצוב, במבנה, בממשקים וגם בתחושה שהיא מעניקה. באבזור גם פריטים שמגיעים לראשונה בדגם כמו תאורת לד-מטריקס. בנוסף, מפרט הבטיחות כולל את המערכות העדכניות ביותר של קבוצת פולקסווגן. בקיצור, סקודה מצהירה על דור חדש, בפועל השינויים הם כמו במתיחת פנים מאוד משמעותית של דור קודם.
צילום: עזרא רפאל
עם המנוע הזה סופרב מוצעת בשלוש רמות אבזור; למבחן לקחנו 'סטייל' המאובזרת ביותר שעולה 231,500 שקלים.
סונטה הוצגה ב-1985, הדור השמיני-נוכחי מכהן מ-2019 וכעת היא לאחר מתיחת פנים מ-2023 – וזו שינתה את הופעתה באופן משמעותי. בהשוואה לסופרב, בסיס הגלגלים של סונטה קצר ב-3 ס"מ ל-284 ס"מ; אורכה, 491 ס"מ, זהה; הרוחב כמעט, 186 ס"מ, גדול ב-1 ס"מ; הגובה, 144.5 ס"מ, נמוך ב-4.3 ס"מ.
גם בסונטה אין שינויים מתחת למכסה המנוע בגרסתה ההיברידית הנבחנת כאן. לזו מנוע בנזין אטמוספרי 2.0 ליטר המייצר 152 כ"ס, בצמוד לו מנוע חשמלי 52 כ"ס והתפוקה המשולבת היא 192 כ"ס ו-37.5 קג"מ, התיבה אוטומטית עם 6 הילוכים וההנעה קדמית. וכל אלה מסדרים לסונטה האצה של 9.2 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 192 קמ"ש.
סונטה משווקת בישראל בשתי רמות אבזור, ורכב המבחן הגיע ב'לימיטד' הבכירה ביניהן שעולה 235,000 שקלים.
צילום: עזרא רפאל
******
עיצוב, נראות
סקודה, כמו יצרניות אירופאיות רבות אחרות, דוגלת במראה דומה לדגמים שונים כאשר רק הגודל משתנה. ואכן, כבר מרחוק קל לזהות שמדובר בסקודה, וגם כי סופרב החדשה דומה לקודמתה – בייחוד בנוכחות ובפרופורציות – והיא לא רחוקה בהופעתה מאוקטביה. זה טוב לאוקטביה, פחות לסופרב.
יונדאי הולכת בכיוון אחר עם דגמיה; חלקם קרובים, חלקם פחות. בסונטה המחודשת החזית החדשה של היצרנית המאופיינת בפס לד דקיק לרוחב כל מכסה המנוע ויחידות תאורה מוסתרות מתחתיו. גם מאחור נמצא פס לד והתוצאה מתקדמת, עדכנית מחברת אותה את הדגם המחודש לעולם החשמל.
צילום: עזרא רפאל
סביבת נהג, נוסעים
הופעה, תפעול. השינויים בסביבת הנהג בסופרב משמעותיים בהרבה מאלה שנעשו בעיצוב החוץ. רצועה רוחבית מסתירה את פתחי המיזוג, ובמרכז בולט צג "13 נפרד. חומרי הדיפון נאים אבל איכות ההרכבה פחות מוצלחת; מדי פעם נשמעו קרקושים מהמשטחים הרבים המרכיבים את הדשבורד.
מתחת לצג שלוש חוגות עם מסך קטן בגודל "3.2 המשנות תפקיד עם כל לחיצה. הרעיון טוב ונאה, למעט העובדה שהחוגה המרכזית אחראית גם על עצמת האוורור, גם על עוצמת השמע וגם על מצבי הניהוג – מה שעושה את התפעול מעט טרחני. מיקום החוגות מצוין, אלא שמשטח הטעינה לסלולר נמצא בתא מתחתיהן במקום פחות נגיש למכשירים גדולים, ובכל הוצאה והכנסה של הסלולר מפרק היד מתחכך בקונסולה המרכזית וגם בחוגה המרכזית.
צילום: עזרא רפאל
הצג החדש מהווה שדרוג של מערך התפעול המוכר בדגמי סקודה, ועדיין תחומים מסוימים מחייבים מעבר מרובה מדי בין תפריטים, כמו מצבי ניהוג או שליטה מלאה בבקרת האקלים. יש מצלמת נסיעה לאחור, אבל במחיר הזה אנחנו מצפים לקבל מצלמת 360 מעלות.
שלא יובן לא נכון, ממשקי התפעול השונים של סופרב נוחים למדי, גם אלה שבמסך המרכזי וגם הכפתורים השונים שעל גלגל ההגה, אבל לאורך השנים סקודה הרגילה אותנו לנגישות טובה יותר, ועל אף השיפור ביחס לדגמים אחרים, זה עדיין לא זה.
צילום: עזרא רפאל
גם חלל הפנים של סונטה עבר מהפך במסגרת מתיחת הפנים. הוא כעת מזמין למראה ולתחושה, פחות בזכות החומרים ויותר בזכות הריפוד והדיפון הבהירים. וכמו עיצוב החוץ גם סביבת הנהג הולכת בדרך שסללו הדגמים החשמליים והמחושמלים החדשים. לוח המחוונים המוקרן והצג המרכזי מתמזגים למסך משולב ארוך וקעור בחלקו הימני, לראשונה ביונדאי, שניהם בגודל "12.3. אולי גם בגלל שהוא מיועד לשוק האמריקאי, שפע מתגים לקיצורי דרך מקפיצים את התפריט היישר למקום הרצוי גם כאשר הצג נכבש על-ידי הסלולרי, ויחד עם הכפתורים הברורים על ההגה מתקבלת הנדסת אנוש מעולה וטובה מזו שבסופרב.
זה לא אומר שהכל מושלם כי מיקום בלם החנייה החשמלי נותר מוזר, בורר עוצמת השמע חבוי מאחורי ההגה ולמראות הצד כיסוי מוגבל. לא אהבנו את הגימור דמוי עץ לרוחב הקונסולה, שנראה זול ולא מתאים.
צילום: עזרא רפאל
אבזור. שתי המכוניות מאובזרות מאוד – הרבה משותף, יש גם שוני ולסונטה יש יותר. בשתיהן נמצא מפתח חכם, תפעול חשמלי לדלת תא המטען ולמושבים הקדמיים שיש בהם אוורור, חימום ולמושב הנהג גם זיכרונות, מערכות שמע ממותגות, וילונות בחלונות האחוריים ועוד.
סופרב מציעה בנוסף תאורת לד מטריקס אדפטיבית, חישוקי "18 ("17 בסונטה), עיסוי במושבים הקדמיים, בקרת אקלים תלת-אזורית (דו-אזורית בסונטה). סונטרה החסרה את הנ"ל מציעה במקומן תצוגה עילית על השמשה, חלון גג פנורמי נפתח עם כיסוי, מצלמות 360, חימום לגלגל ההגה, הקרנת שטח מת בלוח המחוונים עם הפעלת האיתות ואפשרות להזזת הרכב באמצעות השלט.
מערך הבטיחות בשתיהן כמעט זהה וכולל בלימה אוטונומית, שמירה על מרכז הנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטח מת אקטיבי, התרעה על פתיחת דלתות ועוד.
מושבים ומרחב מלפנים ומאחור. סופרב מציעה מושב נהג נוח, אוחז, עם אפשרות הארכה של הבסיס. הוא מעט שוקע לאורך זמן אבל עדיין נוח מאוד, ובזכות האחיזה המשופרת עדיף במעט על זה שבסונטה שהוא טוב לכשעצמו.
צילום: עזרא רפאל
לשתי המכוניות בסיס גלגלים נדיב המאפשר מרחב מצוין גם מאחור. סופרב אוספת לעצמה נקודות בזכות בקרת האקלים, ומיני פטנטים כמו מחזיק טבלט במשענת היד המרכזית. מצד שני יש לה תעלת הינע ממש גבוהה וריפוד מושבי העור מעט חלק ופחות נוח לאורך זמן. סונטה פחות טובה בסידור לשלושה בגלל בסיס המושב האמצעי המוגבה שמותיר מרחב גבולי לראש. אבל לזוג היא עדיפה בין היתר כי הריפוד נעים ואוחז יותר והגג הגדול שמאוד מאוורר את החלל.
תא מטען. בתחום זה סופרב לוקחת מקום ראשון בהליכה – וזה לא שלסונטה תא מטען קטן; יש לו 480 ליטרים, פתח גדול וזרועות שנכנסות לתוך שרוול כדי לא להפריע למטען, ובקיצור: אחלה. אלא שבתחום זה אי-אפשר לנצח את הבולען שיש לסופרב שמציע 595 ליטרים, ההטענה נוחה אפילו יותר בגלל הדלת החמישית מאחור, האבזור ממש עשיר – ווים, עיגונים, תאים בצדדים כולל אחד שנסגר, שקע 12V, מיני כיסויים וערסלים – וגם גלגל חליפי. באמת שלא יכולנו לבקש יותר.
צילום: עזרא רפאל
מנוע, ביצועים
נתוני התפוקה של סונטה מעניקים לה יתרון עצום על אלה של סופרב: כמעט 30% בהספק, כמעט 50% במומנט. אלא שבהמשך המפרט מגלים כי נתוני הביצועים זהים לחלוטין; בפועל קיבלנו בדיוק את זה, אבל ההגשה מעט שונה.
בכל מבחני התאוצה שעשינו – גם מעמידה, גם בהאצות ביניים המדמות עקיפה – קיבלנו ביצועים זהים, כאשר סונטה מובילה בפער שהוא פחות מזניח. וכאמור, מה ששונה הוא האופן בו היחידות האלה פועלות. המנוע בסופרב שקט בשיוט וגם בטווח הסל"ד הראשוני, אבל מעבר לכך הוא נשמע, אם-כי באופן סביר. תיבת ההילוכים זריזה אבל פחות נעימה בפעולתה, ובנסיעה איטית בולטת פעולת מערך הדימום/התנעה שמפגין פעילות רבה מדי. מעל הכל דוושת הבלם מחייבת לחיצה עמוקה מהצפוי באופן מוגזם, כך שהנסיעה הופכת פחות נעימה.
צילום: עזרא רפאל
יחידת הכוח בסונטה שקטה מאוד, גם במאמץ, ופעולתה חלקה מאוד ונעימה יותר, גם בזחילת פקקים. בנוסף היא מציעה מערכת רגנרציה דומה למה שיש בדגמים החשמליים של יונדאי עם שלושה מצבים לבחירה ועוד מצב אוטומטי שניתן לתפעל באמצעות פקדים מאחורי גלגל ההגה.
שתי המכוניות מאוד חסכוניות, ולא תהיה בעיה להשיג צריכה של מעל 18 ק"מ לליטר גם בשיוט מהיר של 110 קמ"ש, כל עוד הנהיגה רגועה. במבחן שלנו סונטה התגלתה כחסכונית יותר גם במקטעים הדינמיים וגם במקטעי השיוט הרגועים כשהיא רושמת פער קטן: 17.0 ק"מ/ל' לסונטה, 16.6 ק"מ/ל' לסופרב.
נוחות, התנהגות
בשתי המכוניות נעשו שיפורים במכלולים הדינמיים באמצעות כיול מחודש למתלים ולהיגוי. לסונטה תושבות חדשות מלפנים, זרועות חדשות ומהלך מתלה אחורי ארוך מאשר לפני החידוש. התוצאה בשתיהן טובה – וסונטה עדיפה בעיקר במהירות עירונית איטית, שם היא מצליחה לטפל טוב יותר במחדלי התשתית; לא בפער גדול, אבל בהבדל נוכח.
צילום: עזרא רפאל
סופרב מרצדת יותר על אותם שיבושים קטנים ובהמשך סוגרת את הפער, אבל מה שמפריע יותר הוא עמעום תמידי מאחור, מעין המולה הקיימת מתחילת הנסיעה ומתגברת עם העלייה במהירות. וכאשר המהירות עולה מצטרפים לרעש הזה גם רעשי כביש ורוח (וגם המנוע כאשר הוא מתאמץ), כך שעל אף שנוח, הרעשים פוגמים באיכות הנסיעה ועושים אותה מוצלחת פחות מאשר בסונטה.
הכיול המחודש מאפשר לשתיהן להציע יכולות ניהוג טובות. לסופרב כישורים דינמיים טובים יותר, עם היגוי חד יותר ואחיזה משופרת בגלל הצמיגים העדיפים. הבלמים שהפריעו בנהיגה רגועה, פחות הציקו כאשר הגענו לתוואי הדינמי. לסונטה משקל טוב יותר להגה, אבל האחיזה של הצמיגים הירוקים הייתה טובה פחות.
צילום: עזרא רפאל
סיכום, תמורה
על עוד קפה וטורטית בסוף היום פתחנו בשאלה הקיומית החוזרת על עצמה שנים רבות: "האם למשפחתיות גדולות יש זכות קיום?", וענינו לעצמנו: "כן, בהחלט".
לאורך מאות הקילומטרים הן העניקו רמה גבוהה יותר של עידון, נוחות, יכולת דינמית ואיכות, ולדעתנו הן עדיפות על דגמי פנאי במחירים דומים. הגרסה החדשה של אותה שאלה מתייחסת למקומן ביחס למשפחתיות הגדולות החשמליות – ואלה מציעות חלל אירוח עדיף, גם אבזור משופר, יכולות וביצועים טובים עוד יותר, חיסכון כספי (בינתיים) ככל שנוסעים יותר. עם זאת, ולפני שמתייחסים לדגמים עצמם, אותן חשמליות מחייבות ניהול זמן ומסלול בעיקר בנסיעות ארוכות – לרבים אין אפשרות לשלב עמדת טעינה בבית, אחרים פשוט לא רוצים את כאב הראש הזה.
נחזור לשתי המתמודדות שהן משובחות מאוד ולכל אחת יתרונות משלה. סופרב שימושית ויעילה יותר עם מושב אחורי מרווח לשלושה מבוגרים, תא מטען עצום ויעיל מאוד לשימוש, כישורים דינמיים גבוהים. לסונטה יתרונות בהנדסת האנוש, איכות ההרכבה, מושב אחורי בסידור לזוג, יחידת כוח, נוחות נסיעה, צריכת דלק – ולא פחות חשוב: מסגרת אחריות ארוכה משמעותית, חמש שנים מול שנתיים.
ממש לא משנה במי תבחרו – כל אחת מהן תהייה בחירה נכונה. אלא שעם סיום המבחן ועם שקלול היתרונות והחסרונות של כל אחת, בחרנו בסונטה בזכות אוסף היתרונות שלה, בעיקר בגלל איכות הנסיעה העדיפה שהיא מעניקה.
