פורד F-250 לאריאט – מבחן דרכים

הקשר, דגם, גרסה

בכל הנעה של ה-F-250 ובכמה מקומות בתא הנוסעים הוא מכריז על קיומו מאז שנת 1948 – אז הוקמה בדירבורן, מישיגן שושלת הטנדרים המצליחה בעולם. בתחילת 1998, חמישים שנים אחרי, החל ייצורם של הדגמים הכבדים, Super Duty; שנה קודם הוצג הדור העשירי של סדרה F, אלא שזה כלל רק את F-150 הקטן ביחס (כיום בדור ה-14, הדגם הנמכר בארה"ב מאז). 

סופר דיוטי מוצע בסדרות 250/350 ועד 650, הנבדלות בכושר ההעמסה, והוא מכהן כעת בדור החמישי מ-2023, ומיובא לישראל מ-2024. בשעה ש-F-350 מוצע רק בגרסה/רמת-אבזור אחת, F-250 מיוצג בארבע: לריאט הוא גרסת הכניסה (בישראל, בחו"ל היא הבינונית בהיצע); קינג ראנץ' בדגש על אבזור יוקרה טרמור מיועד לשטח, קינג ראנץ' טרמור משלב בין אבזור מועשר ויכולת שטח.  

בחרנו לנקות רעשי רקע ולהתחיל בלריאט, ומשם נתקדם הלאה. 

על הצד הטכני

כמקובל בעדה, F-250 הוא חיה גדולה מאוד. בסיס גלגליו הוא 406 ס"מ, זה המון בכלל, זה יותר משני מתחריו בפרט. אורכו 635 ס"מ, רוחבו 203 ס"מ וגובהו 207 ס"מ. יש לו גם ארגז, שם 208 ס"מ לאורך, 170 ס"מ ברוחב (128 ס"מ בין בתי הגלגלים) וגובה דופן של 54 ס"מ. 

מכיוון שזה טנדר והוא עושה דברים של טנדרים גם לא בכביש, נציין מרווח גחון של 23.3 ס"מ וזווית גישה/נטישה של 26.7 ו-21.1 מעלות בהתאמה. 

המשקל העצמי הוא 3.43 טון וכושר ההעמסה הוא 1,378 ק"ג לסך כולל של 4.8 טון. מהבחינה הזו הוא יושב באמצע בין סילברדו (1,628 ק"ג) לבין ראם (1,143 ק"ג). כושר הגרירה מוגבל (חוקית) ל-3.5 טונות. אם למישהו עוד היה ספק, הנהג בו נדרש לרישיון משאית מסוג C1. כל אלה נתמכים עם קפיצים מלפנים וקפיצי עלים מאחור. 

על ההנעה, בגרסה זו נמצא ה-V8 טורבו דיזל ממשפחת Power Stroke בנפח 6.7 ליטר. ההספק הוא 475 כ"ס שבאים ממש נמוך מ-2,600 סל"ד והמומנט ממש גבוה – 145 קג"מ שבא נמוך עוד יותר – 1,600 סל"ד. 

תיבת ההילוכים עם 10 הילוכים. ההנעה היא אחורית, עם שילוב להנעה כפולה עם יחס העברה נמוך ונעילת דיפרנציאל אחורית. 

אבזור, בטיחות, טיפולים ומחיר

אותה הגדרה של לאריאט כ'רמת כניסה' למשפחת F שלא תבלבל אתכם, F-250 לריאט עמוס באבזור. מבחוץ יש בין השאר: גימורי הכרום, תאורת הלד גם על הגג, שם יש חלון פנורמי ענק עם וילון, מדרגות הצד, מיגון תחתון לתיבת ההעברה ולמיכל הדלק. בתא הנוסעים יבלטו ריפוד דמוי עור, כיוון חשמלי למושב ולדוושות, חימום ואוורור למושבים הקדמיים, בקרת אקלים מפוצלת, בלם החנייה חשמלי, שקע 120 וולט בהספק 400 וואט. מולטימדיה ולוח מחוונים 12", צימוד אלחוטי לאנדרואיד ואפל, מערכת שמע של B&O ובגרסת ה-5 מושבים, משטח טעינה אלחוטי. 

על הבטיחות, כל המערכות האקטיביות שאנחנו מכירים. ממכוניות מודרניות (בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, זיהוי רכב ב"שטח מת", תיקון סטייה מנתיב ועוד), בנוסף - מצלמות היקפיות ומערכת ניהוג נגרר בנסיעה לאחור.   

מרווח הטיפולים של ה- F-250 מרווח – 24 אלף ק"מ או שנה, האחריות הינה ל-3 שנים או 100 אלף ק"מ ולמערכת ההנעה האחריות היא ל-5 שנים או 100 אלף ק"מ. 

מחירו יקר משל המתחרים הישירים שלו – 380 אלף שקלים למשלמים אותו במלואו או 320 בניכוי המע"מ לו זכאים עצמאיים. לעומת גזרת 280 אלף השקלים של גרסאות הכניסה של שני מתחריו (הפחות מאובזרים, ייאמר לזכותו). 

המשרד הנייד

רגע לפני שנכנסים, סיבוב מסביב לכלי. אז כן, הוא גדול במציאות כמו שמרמזים המספרים. העיצוב רב רושם, אבל קודם כל משדר איזו תכליתיות ייעודית. הקישוטים לעולם לא על חשבון הפונקציה – אז מכסה המנוע שטוח, הפינות רבועות והניקל, ככל שראיתי לא נמצא בפינות המועדות לשפשופים – חכם. 

התכליתיות הזו נמשכת גם בסביבת הנהג. די ברור שהוא לא בא לעשות רושם, אלא להיות יעיל ושימושי. הכפתורים, החוגות, המתגים – כולם גדולים, ברורים וקלים לתפעול. העובדה שתוך עשר שניות מזמן הכניסה שלי לרכב, הנייד כבר היה בצימוד מלא – אומרת הכל. בתקרה שישה מתגים לתפעול מערכות חיצוניות, מתאורה נוספת בארגז ובכלל, צ'קלקה, כריזה, מדחס אוויר, כננת ועוד. חוסך אלתורים וקידוחים מיותרים ברכב.  

מכונית המבחן הייתה עם כ-50 אלף ק"מ, זה קילומטראז' מופלג לרכב הדגמה, אבל איכות ההרכבה מצוינת, נטולת רעשים וקרקושים גם בנסיעת שביל זרוע אבנים. המרווח בתא מעולה, גם בשורה האחורית שתושיב בקלות שלושה מבוגרים ועם רצפה שטוחה. כך גם השימושיות בכל הקשור לתאי אחסון גדולים ונגישים בדלתות ובקונסולה המרכזית.

שדה הראייה, הגם שמוגבל כמו בכלים מסוגו טוב יחסית בזכות אותו חרטום רבוע ועם בונוס של קו החלונות ה"נשבר" בחלק הקדמי שלהם שמאפשר לראות טוב יותר את הסביבה הקרובה לרכב.

הארגז שלו, כדרכם של ארגזי הכלים האלו גדול מאוד, נוח לכל שימוש והעמסה. ועם כמה פתרונות קטנים וחכמים כמו מדרגות הצד בין הקבינה לגלגלים האחוריים, בפינות הארגז וגם מדרגה נשלפת מתוך הדלת האחורית לטיפוס נוח. יש גם קונץ פטנטים נחמדים כמו פס מדידה אינצ'ים וס"מ על גבי הדלת עצמה.

נסיעת עבודה

נגיעה בכפתור ההנעה מעירה את שמונה הבוכנות שלו בצליל דיזל לא מתבייש. משיכה של בורר ההילוכים והרכב נדרך כאשר כל המומנט שלו משתוקק לגלגל אותו קדימה. ערמות המומנט האלו מגלגלות אותו קדימה בהחלטיות כשיוצאים מהמקום וגם בתאוצות ביניים, פשוט נחשול כוח שהוא רוכב עליו בלי כמעט צורך להגיע ליותר ממחצית המצערת.

יש לזה גם מחיר; תיבת ההילוכים שלו מעט גסה בשלושת ההילוכים הראשונים, עם העברות המלוות ב"קפיצות כוח". אבל מלבד זה ולאורך שאר יחסי ההעברה שלו, היא מתפקדת מצוין במהירות התגובה ומציאת ההילוך המתאים. 

כוח יש בשפע, אבל גם מגבלות, למרות שהוא יכול לנסוע מהר מאוד, לא קשה לשים לב שהחל ממהירות תלת-ספרתית בקצה החוקי העליון – הוא לא "חי" בסל"ד הגבוה. אולי כך עדיף. הבלמים מתפקדים מצוין מבחינת עוצמה ותחושה, ויש לו גם בלם פליטה מצוין בעל מצב ידני או אוטומטי, שניהם עושים עבודה מצוינת בשילוב של תאוטה שלא באופן גס. 

צריכת הדלק הממוצעת של ה- F-250 בסיום ימי המבחן עמדה על 7.6 ק"מ לליטר, זו צריכה טובה למדי לכלי מסוגו. נסייג את זה שהפעם לא הזדמן לנו להעמיס או לגרור עם הרכב. 

התמרון הקרקעי

נתחיל בחלק העירוני, כי זה יהיה קצר מאוד – לא פשוט. לא עבורו לא עבור הנהג ולא עבור הסביבה. לא בחניות, לא בתמרונים ברחובות צרים ובטח לא להולכי רגל שלא רואים מה קורה בסביבתו. 

מחוץ לעיר ככל שמדובר במשאית, וצריך לזכור את זה, היכולת הדינמית שלו טובה ובטוחה. אם הנהג מגזים, הוא ירגיש שלא בנוח הרבה לפני שהרכב ירגיש כך. בזווית הגלגול, בזנב המקפץ – ואלו יגרמו לכם לזכור טוב טוב לא לעשות את זה שוב. 

אגב זנב מקפץ, כדרכם של כל הטנדרים ובמיוחד אלו מסוגו, הכיול האופטימלי שלהם הוא עם חצי טון בארגז וצפונה. ללא המשקל הזה הם פשרת נוחות גדולה מאוד (להוציא חריג כמו ראם עם קפיצי הסליל המשפרים את המצב). 

הענק העדין

פרק השטח היה קצר ובדחילו ורחימו. ראשית כל כי זה רכב גדול, כבד וארוך כך שלכתחילה סוג המעברים והאתגרים מוגבל. זו גם לא גרסת השטח הייעודית על מתליה, בולמיה וצמיגיה. סרחי העודף יחד עם חצאית הפלסטיק הקדמית בכלל מצמצמים את המוכנות שלו למתארים מאתגרים. ניתן לפרק אותה ידנית או באמצעות סלע, כמו שידיד המערכת למד בכלי הפרטי שלו.   

יחד עם זאת, במקומות אליהם כן נכנסנו, מערכת ההנעה הכפולה, הנעילה האחורית, יחס ההעברה הנמוך, בקרות הנהיגה בשטח ועל כל אלו המנוע שופע המומנט הפכו טיפוסים לעניין אגבי לחלוטין. רשמתי לפני דגימה דחופה של גרסת הטרמור.  

דברים לסיום

פורד F-250 לריאט אינו מצטיין בכל סעיף בנפרד: שברולט סילברדו יעמיס יותר, ראם 2500 נוח יותר, פורד F-250 יקר מגרסאות הכניסה של שניהם. זה מחיר שמשקף את השילוב המוצלח מאוד של כלי עבודה רב משימתי, עם אבזור שהופך את היום יום לנעים מאוד. וחשוב לומר – גם את ההכרה וההוקרה שהוא זוכה לה בקרב הלקוחות חדש כמשומש. 

כוחו בכך שאינו חלש בשום סעיף - הוא עם מנוע חזק וגמיש, שימושי, מאובזר, בנוי היטב, נוח וקל לתפעול. בשורה התחתונה: זה כלי שאיש העבודה תמיד ירצה שיהיה בהישג ידו כשיש עבודה לעשות – כמו לדרמן.