אופל מוקה המקורי פותח לפני למעלה מעשור, כאשר ג'נרל מוטורס האמריקאית הייתה הבעלים של אופל – אח לשברולט טרקס וביואיק אנקור. כאשר הושק, ב-2012, היה מדגמי הפנאי הקטנים הראשונים. 

הדור השני של מוקה, הוצג ב-2020 – שלוש שנים לאחר שאופל הייתה לחלק מ-PSA הצרפתית, והוא נוחת בקטגוריה צפופה. אפילו לאופל עצמה יש דגם נוסף בקטגוריה זו. קרוסלנד שהוצג ב-2017, החולק בסיס (PF1) עם סיטרואן C3 איירקרוס. 

1652916
צילום: רונן טופלברג

הקשר, פרטים
הדגם החדש, לעומתו, מבוסס על הפלטפורמה המתקדמת יותר של PSA לדגמים קטנים, EMP1, וזו משרתת בין השאר, את אופל קורסה. ומכיוון שלאופל כעת שני דגמי פנאי קטנים, והמוקה התייצב לאחר קרוסלנד שכיוון למרכז הקטגוריה, אפשר היה לכוון את הדגם החדש למחוזות אחרים. 

מוקה החדש פונה לקהל שמחפש משהו אופנתי ויוקרתי יותר, מסמן את הכיוון החדש של אופל המכוון להופעה מושכת יותר, דבר שמצא ביטוי גם באסטרה החדשה. היבואן מצדו התייחס לתחילת השיווק של מוקה החדש כמעין השקה מחודשת לאופל בישראל.

מוקה החדש, כעת ללא X שנוסף עם מתיחת הפנים של הדור הראשון (2016), משמר את אורך בסיס הגלגלים (255.7 ס"מ) של קודמו, אך המרכב קצר ב-12 ס"מ ל-415 ס"מ; להשוואה, לקרוסלנד 260 ו-423 ס"מ בהתאמה. 

1652902
צילום: רונן טופלברג

כמו דגמים עדכניים אחרים בקטגוריות B ו-B-SUV של תאגיד PSA, גם מוקה מוצע בגרסאות בעירה פנימית בבנזין או בדיזל (לא בארץ), וגם בגרסה כל-חשמלית. לגרסה החשמלית אותה כבר פגשנו 136 כ"ס, סוללה של 50 קוט"ש וטווח מוצהר של 338 ק"מ.

הגרסה הנבחנת מצוידת אף היא במנוע המוכר מדגמים קרובים אחרים: טורבו-בנזין 1.2 ל', וזו מוצעת ב-3 רמות גימור: 'אלגנס' ב-133,000 שקלים; 'GS ליין' ב-137,000 שקלים; 'אולטימייט' ב-142,000 שקלים. 

למבחן קיבלנו את 'GS ליין' הספורטיבית, ובמפרט האבזור תאורת לד מלאה, חישוקי "18, מפתח חכם, בקרת אקלים, מסך מולטימדיה "10 ולוח מחוונים מוקרן "12. עוד ברמת גימור זו: צביעה באדום ובשחור; תאורת אווירה, פריטי עיצוב ספורטיבי בחוץ ובפנים; גימור באלומיניום, סיבי פחמן. במפרט הבטיחות: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב ושמירת הרכב במרכזו, ניטור אקטיבי של שטחים מתים, בקרת שיוט אדפטיבית.

1652906
צילום: רונן טופלברג

עיצוב, נראות 
המוקה אינו נראה כמו עוד רכב פנאי, אולי בגלל שהכיוון לעיצוב נולד בקונספט GT מ-2016, שנראה יורש עכשווי ל-GT הספורטיבית מ-1968), והושבח ב-GTX מ-2018 הקרוב יותר למוקה. כיוון זה מביא את החזית החדשה של אופל, בה פגשנו כבר בקרוסלנד המחודש, משלב מאפיינים גם מדגם המיני אדם עם קו הקורה האחורית המיוחד, ואפילו נעזר במכסה מנוע שחור (תוספת של 1000 שקלים) – מסימני ההיכר לגרסאות ספורטיביות באופל של שנות השבעים. 

שילוב בין חרטום שטוח וארוך לאחוריים קצרצרים וצללית לא גבוהה יוצר רושם של מכונית "קטנה גדולה" וספורטיבית; בניגוד למקובל בדגמי פנאי, אין מסילות הטענה על הגג, ולמוקה הזה חישוקי "18 נאים. התוצאה היא רכב מושך למראה, ובהרבה ביחס למה שהורגלנו לראות באופל. 

1652913
צילום: רונן טופלברג

פנים הרכב 
עיצוב סביבת הנהג נאה ומרכיבים כמו קווים אדומים וגימור דמוי סיבי פחמן, יוצרים אווירה עשירה, וגם מחפים על כמה חלקים נוקשים. גם מושבי הספורט והפאנל הרוחבי שמחבר בין צג המדיה למחוונים נאים. פתחי האוורור במרכז אינם סימטריים – בתחתית הקונסולה אחד גדול ואילו זה המיועד לנוסע מעט קטן, ממוקם גבוה אך נמצא בחלק המוטה לכיוון הנהג; מעניין איך זה יעבוד בקיץ. לבקרת האקלים שני מתגים לכיוון טמפרטורה, אבל היא אינה מפוצלת. רוב התפעול חיצוני ולא דרך המסך (וחבל שלא כולו) ונוח. בניגוד לדגמים קרובים של פיג'ו/סיטרואן, אנשי אופל העדיפו מתגים חיצוניים להפסקת פעולה של מערכות, כמו תיקון היגוי או דימום/התנעה וזה טוב. פריטים רבים מוכרים מהקורסה, אך לא בורר ההילוכים הזעיר שדורש הסתגלות; מה רע בבורר הנאה הנמצא באותם דגמים?  

1652908
צילום: רונן טופלברג

צג ה-"10 גדול, אך באופל לא ניצלו את מלוא רוחבו, ולכן התצוגות השונות (כולל ווייז) קטנות למדי. למחוונים המוקרנים מספר תצוגות אך חסרה התצוגה האנלוגית הרגילה – מד המהירות אינו כזה, מד הסל"ד קטן. למוקה שפע תאי אחסון, תא הכפפות גדול אך אינו מואר. תאורת הפנים מעט מיושנת מלפנים, אינה קיימת מאחור. 

תנוחת הנהיגה אינה מאוד גבוהה, אבל מתאימה לאווירה הספורטיבית הצמודה לרכב, המודגשת על-ידי מכסה המנוע שנראה ארוך יחסית. דוושת הבלם גבוהה ביחס למצערת שיש לה מהלך ארוך, והדבר מפריע ליצירת תנוחת נהיגה נוחה. המושבים רכים מדי בתחילת הישיבה, ובהמשך מפריע שאין במסעד אפשרות הקשחה, אך בנהיגה ארוכה הנוחות טובה.   

1652915
צילום: רונן טופלברג

המרחב מאחור נאה, מרווחי הראש והרגליים סבירים, אך מוקה אינו מהדגמים המרווחים בקטגוריה. קו השמשות יוצר אווירה מעט אינטימית מדי. 

לתא המטען לחצן פתיחה שמיקומו מוזר ושפת הטענה גבוהה. מבנה התא עצמו שימושי והוא נראה גדול מהנתון הרשמי (350 ליטר).

1652977
צילום: רונן טופלברג

מנוע, ביצועים 
המפרט הטכני של מוקה מוכר מדגמי PSA אחרים: מנוע טורבו-בנזין 1.2 ליטר 3 צילינדרים המייצר 130 כ"ס ו-23.4 קג"מ, תיבה אוטומטית 8 הילוכים והנעה קדמית. כל אלה מסדרים למוקה האצה של 9.2 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 200 קמ"ש.

היציאה הראשונית טובה, בייחוד אם מועכים את המצערת. יש אמנם השהיה קלה בזינוק, אבל כשהמנוע נכנס לתחום האפקטיבי (מעל 1500 סל"ד) הוא מגיב היטב ושש לטפס מעלה – גם אם התיבה תחליף הילוך הרבה לפני הקו האדום שב-6500 סל"ד.

1652912
צילום: רונן טופלברג

כמעט בכל האצה, בייחוד בעליות ובתנאים מכבידים, יש לאמץ את המנוע. הצליל שלו נשמע אז, אבל הוא ספורטיבי למדי. לעיתים, גם ביציאה מפנייה, יש להמתין להורדת הילוך בתיבה; פעולתה חלקה ונעימה, אך לעיתים מעט איטית. במהירויות זחילה (פקק, חנייה), השילוב בין שני ההילוכים הראשונים אינו חלק תמיד, אך במצבים אלה יפריע יותר מערך הדימום/התנעה שהוא פעלתן מדי. 

צריכת הדלק במסלול המבחן התובעני הייתה טובה יחסית ועמדה על 11.5 ק"מ/ל', וזו מגיעה ל-16 ק"מ/ל' בשיוט. 

1652909
צילום: רונן טופלברג

נוחות, התנהגות
למוקה ברמת גימור זו צמיגים עם דופן נמוכה יותר מזו שבבסיסית – 215/55-18 מול 215/60-17. למרות זאת, נוחות הנסיעה בעיר במפגש עם שיבושים רגילים טובה. שיבושים בינוניים וגדולים בעיר מורגשים מדי. מחוץ לעיר, נוחות הנסיעה משתפרת, אך על שיבושים גדולים הוא קופצני, גם בכביש גלי, אבל ריסון הפעולה טוב. בכבישים אלה בולטים רעשי הכביש והרוח. 

השביל אינו המגרש הביתי של המוקה, אבל הוא יסתדר היטב על מסלולי עפר נוחים, פחות כאשר הפגמים גדולים. 

1652904
צילום: רונן טופלברג

היכולת הדינמית של מוקה טובה, ובכביש המפותל הרכב מתמקד בקו שנבחר, מגיב היטב לשינויי כיוון. במהירות איטית ההגה אינו מדויק, אך המשקל שלו נעשה טוב יותר ככל שהמהירות עולה ואז הוא חד בהרבה. האחיזה גבוהה, וגם אם ביציאות מפניות המנוע לא יתקשה לאתגר את הצמיגים, בקרת היציבות פועלת באופן דיסקרטי. פעולת הבלמים טובה, עם משוב ראוי. המערכת האקטיבית של ניטור השטחים המתים היסטרית. 

מחיר, תמורה 
שנים רבות דגמי אופל סבלו מדימוי אפרורי, ומוקה מביא עימו משב רוח מרענן של עיצוב והופעה. 

1652914
צילום: רונן טופלברג

הקלף שלו אינו המחיר – 138,000 שקלים למכונית ההדגמה (לא כולל צבע מטאלי) הוא תג מחיר גבוה לרכב פנאי קטן – אלא הנראות והאופי שלו שאמורים למשוך אליו קהל צעיר יותר וגם להצעיד את אופל למקום חדש. 

וכאשר רואים כמה מבטים הופנו לכיוון המוקה במהלך המבחן, אפשר היה להיווכח כי לפחות בתחום זה, באופל הצליחו.

1652905
צילום: רונן טופלברג