קטגוריה: משפחתיות-גדולות
גרסה: היברידית
מתחרות בולטות: טויוטה קאמרי היברידית
מחיר הגרסה הנבחנת: 200,000 שקלים (גרסה מאובזרת: 220,000 שקלים)

עיצוב ונראות
הונדה אקורד אמריקאית שונה מזו המוכרת לנו. כמקובל, היא מעט גדולה מהגרסה האירופאית (בסיס הגלגלים הוא כמעט 278 ס"מ, 7 ס"מ יותר), ועיצובה פחות אלגנטי ויותר בומבסטי. אניני הטעם אולי יעקמו את האף, אבל העיצוב מצליח להשאיר רושם מכובד. הגרסה ההיברידית, הנבחנת כאן, הוצגה לפני כשנה, כך שמדובר בדגם צעיר בהרבה מאקורד האירופאית (6 שנים למעשה). הפנים אמריקאי למהדרין – בגרסת הבסיס שנבחנה יש ריפודים ודיפונים בהירים, אך כאלו המזכירים כי במולדתה האקורד היא מכונית עממית, ולא פרימיום. הבד פשוט ופה ושם היד נתקלת בפלסטיק קשיח. ועדיין, מדובר בתא שירשים כל טרמפיסט מזדמן.
צילום: רונן טופלברג
העיצוב יוצר רושם ומכובד
נוחות ואבזור
תא הנוסעים מרווח מאוד, הן מלפנים והן מאחור, עם שפע מקום לרגליים וממד רוחב נדיב. מושב נהג מופעל חשמל עם שפע אפשרויות כוונון והגה בעל טווח תנועה נדיב, אפשרו לי למצוא תנוחת נהיגה טובה בקלות. האבזור עשיר – שני מסכים גדולים למדי (אחד מסך מגע המשולב במערכת השמע, השני ממוקם גבוה יותר בקונסולה המרכזית) משרתים את שפע המערכות השונות, החל ממערכת הניווט (עם כרטיס SIM, מה שמאפשר שימוש בוויז), דרך דיבורית (התקנה מקומית המחוברת אל הפקדים על ההגה) וכלה במצלמת "שטח מת" על מראת ימין המופעלת אוטומטית כאשר מופעל האיתות (פטנט נהדר – אבל לא ברור למה הוא קיים רק במראה הימנית). תפעול מערכת בקרת האקלים המפוצלת דורש מעט הסתגלות, משום שהטמפרטורה מוצגות בפרנהייט במקום בצלזיוס, אבל זה לא מפריע למזגן להקפיא את התא במהירות.

המתלים רכים וסופגים, אולם נראה כי מהלכם קצר יחסית – רוב הזמן הם מספקים גיהוץ יעיל של מהמורות, אולם שיבוש גדול בעיר או רצף קמטים באספלט בכביש המהיר יפרו את שלוותם. רעש המנוע מבודד היטב, אך לתא חודר בכל זאת צליל מונוטוני מטריד בכל האצה. בידוד רעשי הכביש בינוני, כך שהאוזן מזהה מיד שינוי באיכות הסלילה, ורעשי רוח מכיוון קורה B מתחילים להרים ראש במהירות בין עירונית. אך עדיין – רמת הרעש בתא סבירה למדי, ומאפשרת שיחה נינוחה.
צילום: רונן טופלברג
מפגש ראשון עם המערכת ההיברידית החדשה של הונדה
התנהגות ובטיחות
האקורד הזו אומנם מפגינה את הניתוק והרכות החביבים על האמריקאים, אך השלדה מוכיחה כי הונדה עדיין יודעת את העבודה. אקורד מציעה אחיזה טובה והתנהגות ניטרלית שיאפשרו לצלוח פניות במהירות ובבטחה, למרות הערפול מכיוון ההגה וזוויות הגלגול הבולטות.

אל מצלמת השטח המת שהוזכרה מצטרפת מערכת מובילאיי שמותקנת על ידי אלבר בכל רכב, ומתריעה – קצת יותר מדי בהתלהבות לטעמי – מפני התנגשות וסטייה מנתיב.

מנוע וביצועים
מדובר במפגש ראשון עם המערכת ההיברידית החדשה של הונדה. במקום מנוע חשמלי צנוע המחובר ישירות למנוע, יש כאן מערכת הכוללת שני מנועים חשמליים (166 כ"ס בסה"כ) ומנוע בנזין (141 כ"ס) המתפקד בעיקר כגנרטור ומתחבר לגלגלים רק בשיוט נינוח. ההספק הכללי עומד על 192 כ"ס, וכשהסוללות טעונות הביצועים אכן זריזים למדי (0-100 קמ"ש ב-7.6 שניות, לפי נתוני היצרן). אבל אם כבר הצלחתם לרוקן אותן, העניינים מעט עייפים יותר. מטרידה יותר העובדה שתחת עומס מתייצב המנוע על סל"ד קבוע, מה שמייצר רעש מטריד בתדר קבוע ותחושה מאומצת גם בהאצות קלות – מזל שצליל המנוע מבודד טוב יחסית, וקל להעלים אותו בעזרת מערכת השמע.
צילום: רונן טופלברג
נראה שהאקורד מקיימת את הבטחת החיסכון

אבל השוס כאן הוא צריכת הדלק – כמעט עשרים ק"מ כיסתה המכונית הלא קלה הזו לכל ליטר של נוזל יקר בנסיעה בין עירונית נינוחה למדי - אך בפירוש לא פלגמטית. נהיגה נכונה בעיר, כזו שמנצלת כראוי את מחזור האנרגיה בבלימה ואת אפשרות הנסיעה במצב חשמלי בלבד, תפיק גם היא נתון נאה.

תמורה
הונדה אקורד אמריקאית מציעה הנעה היברידית יעילה וחסכונית, מרחב נדיב לנוסעים ואבזור עשיר בתמורה למחיר הגבוה בכ-20% משל משפחתית גדולה רגילה – פער סביר למדי. היא אומנם לא הכי אלגנטית או מהנה לנהיגה, אך צריכת הדלק שלה בהחלט מפצה על כך.

בעד: צריכת דלק מעולה ומרחב נדיב
נגד: מעט מסורבלת, לא הכי מעודנת

ציון 4/5
* ביחס למתחרות בקטגוריה
למידע נוסף על דגמי הונדה של 'אלבר':
בחו"ל קיימת גם גרסת פלאג אין