המאזדה5 החדשה מחליפה בהיצע הדגמים של היצרן את הפרמאסי, ולא נתפלא אם אתם תוהים כרגע "פרמא-מי?". המיניוואן הקומפקטי של מאזדה לא הפך ללהיט בארץ, בניגוד לאחיו הגדול MPV ולרוב מוצרי החברה שהופכים ללחמניות חמות במחוזותינו.
הכתבה פורסמה במגזין אוטו גליון 234

המאזדה5 החדשה מחליפה בהיצע הדגמים של היצרן את הפרמאסי, ולא נתפלא אם אתם תוהים כרגע ^פרמא-מי?^. המיניוואן הקומפקטי של מאזדה לא הפך ללהיט בארץ, בניגוד לאחיו הגדול MPV ולרוב מוצרי החברה שהופכים ללחמניות חמות במחוזותינו. אנשי ^דלק מוטורס^ מתכוונים לשנות את המצב בעזרת המאזדה5 - מיניוואן קומפקטי המוגדר כמכונית ל-6+1 - ונראה שהם בכיוון הנכון ובפול גז: יעד המכירות הראשוני של היבואן היה 1000 מכוניות בשנה הראשונה (עם חלוקה של 50:50 בין ליסינג לפרטיים) ועד כה (נכון לעת כתיבת הכתבה, אוגוסט 2005) נמכרו כבר כ-750 מכוניות, כשלושה חודשים בלבד מתחילת השיווק. המאזדה 5 הוצגה בגרסת ייצור בתערוכת פאריס בספטמבר אשתקד, מתבססת על רצפה מוארכת של המאזדה 3 המשפחתית ובולטת בזכות השימוש בדלתות הזזה - פריט לא מקובל בקטגוריה. פחות משנה עברה מאז וכבר מבצעת ה-5 עליה לארץ הקודש בגרסה בעלת מנוע 2.0 ל' 145 כ^ס ותיבה אוטומטית. גרסת ה-1.8 ליטר וגרסאות הדיזל נשארות בשלב זה בחו^ל בשל העדר סם החיים הישראלי - תיבה אוטומטית.
צופים בחמש
תא הנוסעים של המאזדה5 מיישר קו עם המקובל בקטגורית המשפחתיות הגדולות - שילוב של צבעי אפור במושבים ומשטחי כאילו-אלומיניום בקונסולה המרכזית שוברים את השחור הכללי ומעניקים לתא חזות אלגנטית. החומרים מהם עשוי התא נוקשים, אולם מגיעים במגוון מרקמים, כך שעדיין מתקבלת תחושת איכות סבירה. איכות ההרכבה לא מביישת את הסטנדרט המקובל בקרב אחיותיה מיפן, התחושה הכללית מוצקה ואין רווחים מציקים בין חלקי הפלסטיק. רק היחידה שמסביב לבלם היד חורגת לרעה ומרגישה רופפת וחלושה. בעמדת הנהג מאפיל שעון מהירות גדול על שעון סל^ד שזהה בגודלו למד הדלק, רומז על סדרי עדיפויות של מתכנני המכונית כולה. המושב מתכוונן לכל הכיוונים, כולל הקשחת המשענת וגם ההגה נע לכל כיוון המוכר לנהג. אם הסקתם מכך שאין בעיה ^לתפור^ תנוחת נהיגה נוחה - אתם כמעט צודקים. ה^כמעט^ הוא בשל מבנה נמוך של הקונסולה מתחת להגה, שאילץ אותי להישען מעט לאחור כדי לא לחבוט בה את ברכיי.
למחנה הגדול
התכנון הבסיסי למבחן היה פשוט - כמו כל התוכניות הטובות - לבדוק את המאזדה5 במשימה אליה יועדה: ניוד כמות גדולה יחסית של אנשים ממקום למקום. האמצעי הנבחר היה טיול רגוע של ארבעה מבוגרים ותינוקת לטווח בינוני-ארוך, חוויה צפופה למדי במשפחתית ממוצעת. כאשר הגענו לשלב הביצוע, התברר שהעניין לא פשוט כמו שהוא נראה על הנייר. הספסל האמצעי מכיל, למעשה, רק שני מושבים. ה-^+1^ בהגדרה יותר דומה בעצם ל-^+1/2^. אנשי מאזדה ארגנו כרית קטנה, תלויה באוויר, אשר נשלפת ומתקפלת ליצירת מושב מאולתר. מעבר לרושם שזה לא יספק מרווח ראוי גם לישבנה של דוגמנית אנורקטית במיוחד, הרי שרגלית המתכת עליה הוא מונח נראית כי לא תוכננה אפילו למשקלה של זו האחרונה. או.קי, אז נוותר על הרעיון של שלושה בשורת המושבים השניה ונעביר מישהו לשורה השלישית. למזלנו, או יותר נכון - למזלה של הנבחרת - מדובר כאן בשורת מושבים ראויה למושב אדם. אומנם גברים בגודל ממוצע עלולים להיתקל בקלסטרופוביה קלה, בעיקר בשל התקרה שתלטף את פדחתם, אולם מרווח הברכיים סביר והמושב גבוה מספיק כדי לא להפגיש בין הברכיים לסנטר - בעיה נפוצה למדי בזן זה של מכוניות. גם הגישה לשורה שלישית נוחה יחסית בזכות דלתות ההזזה הרחבות, ובעיקר אם כבר וויתרתם על שירותיו של החצי-מושב בשורה האמצעית. אולם הזקפת מושבי השורה השלישית הציפה בעיה חדשה - נפח מטען. מאחורי שורת המושבים השלישית נשאר נפח מטען קטן יותר מאשר בפיאט פנדה (112 ל' בלבד), ואפילו צידנית קטנה לא הצליחה להידחק אל החלל הצר. לבסוף נמצא הפתרון בזכות קיפול אחד ממושבי השורה השלישית, מה שהשאיר נפח מספיק בדיוק לצורכי פיקניק צנוע, ויצאנו לדרך. כבר בכבישי השכונה מתברר כי המאזדה 5 מתברכת בנוחות נסיעה טובה בהחלט. מכסי ביוב שקועים, חריצים שנשארו מהתקנות הכבלים ושאר פיגועי-אספלט נבלעים על-ידי המתלים מבלי לזעזע את הנוסעים, בלי קשר למיקומם באוטו. אפילו על פסי האטה לא מתקבל אפקט שיגור בשורה השלישית ואפשר לעבור אותם בלי טקסי אזהרה מיוחדים. יחידת הכוח - מנוע שני הליטרים המוכר מהמאזדה 6 עם תיבת טיפטרוניק ארבעה הילוכים - מספקת ביצועים טובים ומאפשרת השתלבות בתנועה בקלות. הבעיה היחידה באגף זה היא תגובת דוושה חדה ומיידית מדי, המפריעה בתמרוני חניה וזחילות פקקים. עוד נקודה בתחום יחידת הכוח, שרוב הצרכנים המיועדים יחשיב כנראה כחסרון, הוא סבסוב הגלגלים ביציאה מהמקום. עמוסה או ריקה, לחיצה בריאה על דוושת התאוצה ביציאה מהמקום תסחט מהמאזדה 5 ^חארקה^ קולנית (שגם לא מועילה לאורך חיי הצמיגים) ומושכת תשומת לב, שנובעת בחלקה גם מאותה תגובת דוושה עצבנית. ביציאה מהישוב, המאזדה 5 מאיצה בקלות למהירות שיוט בין-עירונית. ההילוכים מחולקים בצורה טובה, ללא חורים בולטים, כאשר ההילוך השלישי מאפשר תאוצות סבירות עד למהירות על-חוקית. הרביעי מאפשר לסל^ד להישאר בטווח הנמוך והשקט גם בשיוט מהיר יחסית, אולם כאשר המנוע נקרא אל הדגל לעקיפה זריזה הוא מודיע על היענותו לקריאה בקול רם. מי שקצת פחות שקט בשיוט הם הצמיגים - על רוב סוגי האספלט תעלה מכיוון הצמיגים נהמה בעוצמה גבוהה יחסית למקובל. רעשי רוח מכיוון קורה B (או בעברית - בדיוק ליד האוזן של הנהג) משלימים ציון ווקאלי לא מבריק. נושא רעשי הרוח הפתיע אותנו במקצת, לא בקיומו כמו במיקומו. ציפינו לרעשי רוח מצד המראות המגודלות (שמעניקות שדה ראיה רחב ויעיל) אבל דווקא הן לא ייצרו קצה קצהו של רעש. על הכביש המהיר שומרת המאזדה 5 על הציון הגבוה בתחום הנוחות - המושבים נוחים ותומכים למדי גם לאורך זמן, והמתלים מתפקדים בצורה טובה גם על כביש גלי. יש אומנם מעט נדנוד של המרכב על המתלים, אולם בשום שלב לא מדובר בסכנה מוחשית לתכולת הקיבה של הנוסעים ורובם אף לא ירגישו בכך כלל. ככל שהתארכה הדרך החלו לעלות מספר התלונות מצד הנוסעים, המשמעותיות ביניהן בתחום המיזוג: למאזדה 5, כמו לרוב בנות הקבוצה, אין פתחי מיזוג בחלקה האחורי. התוצאה צפויה למדי, בעיקר ביום קיץ חם - חוסר יכולת לקרר בצורה שווה את יושבי כל השורות. על הנהג לבצע איזון עדין, לעיתים בלתי אפשרי, בין הקפאת יושבי השורה הראשונה להרתחת מאכלסי השורה השלישית.
מתברברים בדרך
אם חשקה נפשכם, הנהגים, ליהנות קצת מהנהיגה בדרך לפיקניק - כדאי שתשאירו את השאיפה בבית. גם אם לא הייתם מובילים נוסעים שעלולים להתנגד לרעיון במחאה כואבת, עדיין המאזדה5 אינה בת לוויה מתאימה לשעשועים כאלו. המתלים הרכים, האחראים לנוחות בעיר ומחוצה לה, פוגעים ביכולת הדינמית של המאזדה5 בכביש המפותל וגורמים למכונית לרכון על מתליה בתלילות, אפקט המוחמר על-ידי מימד הגובה הנכבד. כאשר לוחצים על המכונית עוד, בעיקר אם הכביש אינו מפולס כראוי, מתחילים הבולמים לאבד את שלוותם, מאפשרים למכונית לנוע על מתליה בצורה שאינה מעוררת ביטחון. ההגה המנותק (גם אם מהיר וישיר למדי) לא תורם גם הוא לרצון לתקוף פניות בקצב גבוה והשלדה משלימה את התמונה עם חוסר מוחלט בתקשורת עם הנהג. אל תת-ההיגוי המוקדם תחת כוח מצטרפת נטייה להפוך להיגוי יתר מיידי בתגובה לטעויות הנהג הקלות ביותר: עזיבת דוושה, בלימה במהלך פנייה או הפנייה חדה מדי של ההגה. בקיצור, מורגש חסרונה של בקרת יציבות והמכונית בהחלט דורשת משנה זהירות בכבישים חלקלקים. אין ספק, המאזדה5 לא נכללת במדיניות ה^זום-זום^ של מאזדה...
פירוק המחנה
המאזדה5 היא תוספת מעניינת בהיצע המקומי לבעלי משפחות גדולות. יש לה מספר יתרונות בולטים אך גם לא מעט חסרונות. בסעיף ה^בעד^ מככבים נוחות הנסיעה והביצועים. בסעיף ה^נגד^ תיכלל רמת הרעש הלא נמוכה, היעדר המזגן ליושבים מאחור וההנאה החסרה מרמת הנהיגה. עוד בעיה היא הגדרת התכולה האמיתית של המאזדה5: אין ספק שחוקית ניתן להסיע בה שבעה, אולם אנשי היבואן צדקו כאשר החליטו להגדירה כמכונית ל-6+1. הבעיה היא שגם בתור מכונית לשישה היא מוגבלת לנוסעים שהמטען שלהם מסתכם בתיקי יד של פראדה, או משהו מקביל בנפחו. אבל כל זה מאבד מעוקצו אל מול השורה התחתונה: המחיר וקבוצת הרישוי. המאזדה5 היא פשוט האופציה הזולה ביותר למי שחפץ להוביל יותר מחמישה נוסעים ומתעקש על מנוע שני ליטר ותיבה אוטומטית. במקביל אליה במחיר ובקבוצת הרישוי נמצאת הפיז'ו SW307, ואם זו נשמעת לכם השוואה מעניינת - אתם בהחלט בכיוון הנכון.