סוזוקי לא משחררת דגמים חדשים בקצב גבוה, לכן מכונית חדשה לחלוטין, ועוד כזו המכוונת לסגמנט המשפחתי הגדול, מושכת עניין רב – אצלנו ואצל הקהל – זו המכונית שעמדה מאחורי הכי הרבה פניות לייעוץ החודש. כן, יותר ממאזדה 3. היא מסקרנת גם בגלל שהיא פוסחת על שני הסעיפים – משפחתית מצד אחד, ומהצד השני רכב פנאי קטן (או שמא קומפקטי? נסכם על תחום ה"מכוניות שנראות כמו ג'יפ אבל הן לא באמת"). מעניין שסוזוקי ישראל בחרה בשם 'קרוסאובר' (השם המקורי, S-Cross, דומה מדי לרכב פנאי של סיטרואן) אבל מפרסמת אותו בתור רכב משפחתי פרופר, ולא בתור "אלטרנטיבה למשפחתית", בדומה לצעד של יונדאי עם הטוסון בזמנו. ואכן, בסיס הגלגלים שלו אומנם קצר יחסית למקובל היום בתחום המשפחתי, אך יתרון הגובה אמור לפצות על כך ולהעניק מרווח מספק למשפחה.
 
הנהירה אחרי רכבי הפנאי צברה תאוצה דווקא כשאלו החלו להימכר בארץ ללא הנעה כפולה, המייקרת את מחירן ומעלה את צריכת הדלק שלהן. אז מה מושך לקוחות ממכונית נוסעים – למכונית "פנאי". אחד ההסברים שעולים תדיר הוא החיבה לתנוחה הגבוהה יותר מעל הכביש. אולם, לי אין ספק שמדובר בנוסף לגובה, גם בעיצוב ה"קרבי" יותר של מכוניות הפנאי – זה שכולל את "מגני" הפלסטיק הרחבים מסביב ו"מגן" הגחון המבהיק, המבצבץ מתחת לפגוש הקדמי ומתפתל מעלה. העובדה שעיצוב מהווה היום פקטור מרכזי בבחירת רכב אינה חדשה מפתיעה. השיפור המתמיד באיכות המכוניות בכלל, וטשטוש הזיהוי ה"לאומי" שלהן, כמו גם מספר המותגים הרב המשתמש במכלולים זהים לחלוטין, הביא לכך שהעיצוב הוא לפעמים ההבדל העיקרי בין מכונית אחת לשנייה.
 
שימו לב שלא תמיד מדובר ב"יופי". לדעתי לפחות, יונדאי i40 למשל, יפה הרבה יותר מ-iX35, אולם העיצוב הגבוה והקרבי של האחרונה גובר (נכון לעכשיו) על יופייה של הראשונה. לכן, כשאני בא לבחון את עיצובו של סוזוקי קרוסאובר החדש, אני מסתכל יותר על אפקט ה"קרוסאובריות" שלו מאשר על יופיו. ככזה, הקרוסאובר עושה את העבודה. הוא יחסית גבוה ומגיני הפלסטיק תורמים לאווירה המסוקסת, והוא בהחלט מיישר קו עם המקובל בנישה. בכוונה לא אתייחס ליופי, שלרוב הוא לא בדיוק מה שבולט בקטגוריה.
 
צילום: תומר פדר 
 
נוחות הישיבה טובה ויש שפע של מרחב פנים הן מלפנים והן מאחור. עם רוחב של 176.5 ס"מ (צרה בס"מ מהקורולה החדשה), היא בהחלט מספיקה למשפחה ממוצעת. תא המטען גדול ונוח, ועם השכבת המושבים האחוריים ניתן להניח שם חצי בית... הפנים, כמקובל בסוזוקי, מעט פשוט ושחור – אבל שימושי ונוח לתפעול. הפריעה לי מערכת המולטימדיה האופציונאלית (בהרכבה מקומית) – עם מצלמת רוורס, תפעול מגע ומערכת ניווט – שהותקנה ברכב המבחן. אני מעדיף את העיצוב המקורי ללא המערכת הזו, והיא גם לא תפקדה בצורה מושלמת. אם כבר, עדיף שהיבואנית תציע את המערכת המקורית, שלפי דיווחי אריאל (שהיה בהשקה) עובדת ונראית טוב יותר. עד כאן, הקרוסאובר מהווה אלטרנטיבה משפחתית ראויה. כל מה שנחוץ עכשיו הוא דבר פעוט – להתניע אותה ולבדוק איך היא נוסעת.
 
תיבה רציפה לטוב ולרע
הקרוסאובר צויד במנוע 1.6 ליטר, שנתוניו (120 כ"ס) זהים לאלו של המנוע הקודם. בסוזוקי אומרים שהוא קל ויעיל יותר מהקודם, ועם צריכת דלק עדיפה. הוא משודך לתיבת הילוכים חדשה – רציפה בעלת שבעה יחסים קבועים מראש. יש שאוהבים תיבות כאלו ויש ששונאים אותה. השאלה היא כמובן איך משתמשים במכונית. בשיוט או נסיעה עירונית רגועה, רב יתרונה של התיבה על חסרונותיה. היא מאפשרת שיוט בסל"ד תת קרקעי (100 קמ"ש בקצת יותר מ-1,500 סל"ד) וכך הנסיעה שקטה ובעיקר חסכונית. בנהיגה אגרסיבית יותר היא מסוגלת להחזיק את המנוע בסל"ד היעיל והחזק – אך זה מביא לרעש מנוע נוכח ויוצר תחושה מוזרה כשהמהירות גוברת, והסל"ד כביכול תקוע.
 
התחלתי את הנסיעה בדרום ת"א, בכבישים הפחות טובים של הכרך הגדול. הקרוסאובר קיפץ משבר לשבר – לא אהבתי. בדקתי את לחץ האוויר בצמיגים והוא עמד על כמעט 40PSI. זהו הלחץ המומלץ על ידי היצרנית למכונית עמוסה (4-5 נוסעים). הפחתתי את הלחץ לכזה שמתאים למכונית לא עמוסה, והנוחות השתפרה, אם כי עדיין הייתה ממוצעת בלבד – וצריכת הדלק עדיין הייתה טובה מאוד (13.9 ק"מ לליטר בתנאי המבחן). תחושת ההגה הייתה מוזרה משהו, עצבנית באזור האמצע וחסרת מרכוז. התאוצה הראשונית טובה, ומיד אחר כך התיבה מורידה את הסל"ד ומביאה לנסיעה עירונית רגועה וחסכונית. אולם, לפעמים התיבה לא "מורידה הילוך" בתגובה ללחץ קל על דוושת התאוצה, והתוצאה היא מנוע שנאבק ורועד בסל"ד נמוך בניסיון להאיץ את האוטו. לחיצה קצת יותר אגרסיבית פותרת את זה. גם השיוט בכביש בינעירוני נעים ורגוע – עם אותה הערה לגבי מרכוז ההגה.
 
צילום: תומר פדר 
הקרוסאובר מפתיע לטובה בכביש המפותל
 
עברתי לכביש מפותל ומאתגר לנהיגה, ולהפתעתי דווקא כאן הקרוסאובר ממש הצטיין. השלדה שיתפה פעולה ברצון עם גחמות הכביש והנהג. הזנב פסע קלות לפי דרישה והתיישר לפי פקודה. הבלמים נשכו כיאות, התחושה הייתה בטוחה, מהירות ההתקדמות טובה וההנאה מרובה. לפעמים יש גם הפתעות טובות בחיים.
 
תמורה מצוינת פלוס בונוס
אין ספק שסוזוקי קרוסאובר הוא תחליף הולם למכונית משפחתית. הוא מרווח, בעל תא מטען מספק, מתנהג על הכביש כמשפחתית לכל דבר והוא עולה פחות מרוב משפחתיות ההאצ'בק הנמכרות בארץ. עם תג מחיר של כ-120,000 שקלים לגרסה האוטומטית (99,000 שקלים לדגם הידני במסגרת מבצע 30 שנה לסוזוקי בישראל) הוא מספק תמורה מצוינת למחיר ומוסיף כבונוס את הצעקה האחרונה באופנת המכוניות – מכונית שנראית כמו ג'יפון.