שי אגסי, מייסד בטר פלייסהאיש המזוהה ביותר עם מיזם בטר פלייס, שי אגסי, הודח מתפקיד כמנכ"ל בטר פלייס העולמית. כך הודיעה היום (ג') דירקטוריון החברה. אגסי ישמש מעתה חבר דירקטוריון, כשאת מקומו כמנכ"ל בטר פלייס יתפוס אוון ת'ורנלי, ששימש ב-4 השנים האחרונות מנכ"ל הזרוע האוסטרלית של החברה.

"לפני חמש שנים הלכתי בעקבות חזון של גמילת העולם מנפט והתלות בו," אומר אגסי, "והנה בחודש שעבר הקפתי את מדינת ישראל מדן ועד אילת במכונית חשמלית. מעט מאד אנשים זוכים להפוך חזון מורכב כזה למציאות בחמש שנים מלאות עשייה. אני גאה בצוות האנשים שפיתחו את החזון ובטוח ביכולתו לקחת את החברה לשלב הבא".

בבטר פלייס מנסים למתן את רעידת האדמה כשעידן עופר, יו"ר דירקטוריון בטר פלייס, אמר כי "תחת הנהגתו של שי אגסי וחזונו החדשני עמדה החברה בהצלחה ביעדי החברה בפרק הראשון לחייה. אנו מוקירים תודה לשי שהצליח להפוך את החזון שלו למציאות." אבל בהמשך אומר עופר כי: "הדירקטוריון נערך מבעוד מועד לשינוי זה."
צילום: רונן טופלברג, יואל שורץ
המייזם
בטר פלייס הוקמה בשנת 2007 על-ידי אגסי בעזרת השקעת הון סיכון בהיקף של 200 מיליון דולר, אולם מאז ועד היום צברה הפסדי עתק של יותר כ-490 מיליון דולר. החברה לישראל בשליטת משפחת עופר היא השותפה המרכזית במיזם (עם 32% מסך המניות) כשבמספרים המשמעות היא הפסד של כ-160 מיליון דולר.
לאורך השנים הכסף הרב שהוזרם לתוך בטר פלייס הוגדר כהשקעה במחקר, בפיתוח ובהקמת רשת הטעינה, אולם כבר תקופה ארוכה נראה שקברניטי החברה מרגישים שהגיעו לקצה גבול היכולת. אגסי, שקבע את יעדי החברה לא הצליח לעמוד בלוחות הזמנים שהוא עצמו הגדיר – משלבי הניסוי, דרך הקמת עמדות הטעינה ופריסת תחנות ההחלפה ועד יעדי המכירות מדגמי הפלואנס החשמלית. למשל: בעבר אנשי בטר פלייס דיברו על מכירת כ-5,000 כלי רכב בשנה, כשבתחילת 2012 הם עדכנו את התחזית לכ-4,000 מכוניות עד סוף שנה זו. בפועל, מתחילת שיווק רנו פלואנס Z.E נמכרו כ-350 יחידות בלבד מהם כ-100 מכוניות לעובדי בטר פלייס. בנקודה זו חשוב לזכור כי אגסי התחייב בפני רנו לקניית 100,000 מכוניות חשמליות על פני תקופה של חמש שנים – יעד שגם אז נראה שאינו בר השגה.
בניסיון לשכנע את הציבור לרכוש את המכונית החשמלית (ובכך לבלום את ההפסדים), בטר פלייס ניסתה בתקופה האחרונה להציג באופן שונה את המודל הכלכלי. במקום סכום קבוע, הצגת סכום קבוע לכל קילומטר. למשל: 55 אגורות לק"מ ברכישת חבילה ייעודית, או 65 אגורות ללא הגבלת קילומטרים. לאחרונה גם דיווחנו לכם על מבצע לשיווק המכונית דרך חברת הליסינג 'אלבר'. גם מחיר הדלק שבחודש ספטמבר קבעו את שיא כל הזמנים סיפקו לבטר פלייס רוח גבית, אלא שלמרות הכל הציבור הישראלי נמנע מלהציף את אולמות התצוגה של בטר פלייס.
צילום: רונן טופלברג, יואל שורץ
מימין: שי אגסי, עידן עופר (יו"ר דירקטוריון בטר פלייס) ומשה קפלינסקי, מנכ"ל בטר פלייס ישראל
לאן הלך הכסף?
אבל הבאר העמוקה אשר שאבה את הכסף של בטר פלייס היא ללא ספק המיזם השאפתני של החלפת הסוללות. בבסיסו מדובר ברעיון פשוט יחסית, אולם גם ברעיון שאפתי ויקר לפיתוח ולביצוע שבמקרה הטוב מהווה פתרון לזמן מוגבל בלבד. במפתיע גם חלק מקברניטי רנו, השותפה של בטר פלייס, לא ממש מאמינים בטכנולוגית החלפת הסוללות. בשיחות שערכנו בעבר עם נציגים שונים נאמר כי במרבית המדינות בהן תשווק המכונית לא יהיו תחנות החלפה (עליו מתבסס המודל של אגסי). לטענתם, תוך כמה שנים תאפשר הטכנולוגיה יצור מצברים שיספקו טווח מתאים, ולא יהיה צורך בבעלות האסטרונומית של הקמת תחנות החלפה, פריסתן ברמה מדינתית ותחזוקת המלאי הדמיוני של המצברים. אגב, זו בין היתר הסיבה מדוע בארץ חבילות השירות של בטר פלייס יקרות יותר מאשר במדינות אחרות, צרפת למשל, בה אין תחנות החלפה.