לטעם רבים, הקאיימן היא מכונית הספורט הטובה ביותר בארסנל של פורשה. מה לעשות, מנוע מרכזי המניע (דרך תיבה המותקנת מאחוריו) את הגלגלים האחוריים היא עדיין תצורת ההנעה האולטימטיבית למכונית ספורט. המנוע, הממוקם ממש מאחורי ישבנו של הנהג, מביא לכך שלגוף המכונית מומנט סיבובי קטן סביב ציר הגובה. המשמעות, כניסה מהירה וקלילה לפניות. חישבו למשל על סביבון רחב ממדים לעומת סביבון צר יותר במשקל זהה. כדי לסובב את הרחב זקוקים להפעלת מאמץ (מומנט) גדול יותר. כך גם הקאיימן; רמז קל עם ההגה, והאף המחוטב כבר נדחף אל הפנייה ללא השהייה, היסוס או סימן לתת היגוי. אבל אני מקדים את המאוחר. נתחיל מהסיבה שלשמה הגעתי לספרד, מתיחת הפנים (הזניחה) והמנועים החדשים (המעולים) של הקאיימן. מבט ראשון שני ושלישי
שלוש שנים חלפו מאז נחשפה הקאיימן, ועל פי הספרים צריך לבצע מתיחת פנים. אבל, פורשה החליטה שאין לה צורך לתקן את מה שלא זקוק לתיקון וכמעט לא נגעה בעיצוב החיצוני. זה לא שאין הבדלים, אלא צריך להעמיד את הבת ליד הורתה כדי להבחין בהם. לעומת זאת, בתא הנוסעים תבחינו מיד ובשינוי מהותי: תיבת הטיפטרוניק הזקנה והטובה (גם אם לא אהודה על חובבי הנהיגה) הוחלפה בתיבה כל חדשה של פורשה שאך זה הוצגה במכונית הדגל של החברה, 911. מדובר בתיבה כפולת מצמדים (PDK בלשון פורשה) בת שבעה הילוכים ושלשה מצבי פעולה: 'רגיל', 'ספורט' ו'ספורט פלוס'. מתגי הבחירה בין שלושת המצבים פרושים אחד ליד השני בחלקו התחתון של לוח המחוונים. השימוש לא ממש אינטואיטיבי וקשה קצת לשנות את מצב התיבה ללא הזחת העיניים, אולם אלו לא מתגים שיש צורך להשתמש בהם תדיר במהלך נסיעה. בהבדל בין המנועים, לא ניתן כמובן לחוש לפני שמניעים – אז הנענו.

שמיים אפורים
באזור ההשקה, שלט הצבע האפור. השמיים – כמו גם פניהם של מנהלי פורשה – שיקפו טוב יותר מכל מצגת שהוצגה מאוחר יותר את המשבר הכלכלי העולמי. המכוניות לעומת זאת בהקו בצבעים זוהרים. פורשה לא באה להציג מגוון דגמים בהשקה זו, אלא דגם אחד בלבד – קאיימן S, עם המנוע החדש גדול והחזק (320 כ"ס) ותיבת ההילוכים החדשה.
סיבוב המפתח ורעש המנוע נשמע היטב בתא הנוסעים; הוא הרי ממש קרוב לאוזניים. עם זאת הצליל משכר, טוב יותר מהצליל המתכתי המוכר והאהוב. משיכת מוט ההילוכים למצב D, דריכה קלה על דוושת התאוצה והמכונית יוצאת לדרכה. למרות הכביש החלקלק, אנחנו מטפסים במהירויות כשהמכונית מדגימה את יכולותיה הטובות: פנייה מהירה וללא תת היגוי, אחיזה טובה וזריזות יוצאת דופן.
השקה: פורשה קאיימן – הדור השני
צילום: מנהל
התיבה מתגלה כפנינה אמיתית. במצב 'נורמל', התיבה מחליפה הילוכים במהירות ובנינוחות. במצב 'ספורט' היא הופכת למהירה ועצבנית יותר ואף "מחזיקה" את המכונית בסל"ד גבוה יותר. במצב 'ספורט פלוס', התיבה בועטת בך קדימה בכל העברת הילוך ואף מסרבת לעבור משישי לשביעי. לדעתי לפחות, אין סיבה לנהוג עם התיבה במצב הזה למעט במסלול המרוצים...זה פשוט מיותר כשהתיבה כל כך מהירה גם במצב הרגיל שלה. אנחנו נמנעים מלנתק את מערכת בקרת היציבות, PSM. אין טעם לנהוג בכבישים רטובים, חלקלקים, צרים, בחלקם בוציים ולא מוכרים ללא ההגנה האולטימטיבית שמונעת מהמכונית לעבור את סף היגוי היתר הקליל. אגב, למעט בפרובוקציה מכוונת, לא חשתי בהתערבות המערכת אפילו פעם אחת, מה שמצביעה על תיקון בזמן של הנהג, ועל שלדה מצוינת. גם תת היגוי נרשם רק בעקבות פרובוקציה. ובכל זאת, בתנאים האלו מוטב לנהוג עם ערכת מופעלת וכך גם עשיתי.
העברת הילוכים ידנית על ידי המתגים שעל ההגה, מתבצעת מייד כשהחזרה למצב אוטומטי היא... אוטומטית ומתבצעת לאחר מספר דקות. במצב ידני, התיבה מתפקדת כתיבה ידנית לכל דבר ועניין למעט במצבים בהם הדוושה מוצמדת לרצפה. או אז, כשהמנוע מגיע לקו האדום ההילוך עולה. כשדוושה אינה צמודה לרצפה, המנוע ממשיך עד להתערבות מגביל הסל"ד וההילוך אינו עולה.
גם ביום המחרת לא זכינו לטעום את טעמו של אספלט יבש לגמרי והנהיגה הייתה זהירה מהרגיל. לא אוכל לדווח על "התנהגות המכונית במגבלות" כי יכולתה כה גבוהה כך שאפילו לא התקרבתי אליהן, אבל אוכל גם אוכל לדווח על מנוע חזק וגמיש, בעל צליל משכר, על תיבה מהחלומות (וכן, הייתי מחליף את הידנית שלי בתיבה כזו כבר מחר) ועל שלדה נהדרת (אבל את זה כבר ידענו).
ההסתייגות היחידה שלי מהתיבה היא דרך הפעלתה מההגה. בפורשה מתעקשים על השיטה שלהם – העלאת הילוך דרך לחיצה עם הבוהן בקדמת ההגה (בימין או בשמאל – שניהם זהים), והורדת הילוך באמצעות מתג מאחורי ההגה – משני צידיו. יתכן והשיטה הזו מצוינת, כדבריהם, לאחר תקופת הסתגלות, אולם אני, שרגיל להעלאה ביד שמאל והורדה בימין – שגיתי לפחות פעמיים במהלך הנהיגה.
השקה: פורשה קאיימן – הדור השני
צילום: מנהל
סיכום
למי שעדיין לא הבין, מדובר במכונית ספורט מעולה, אולי הטובה מסוגה – ועכשיו עוד יותר מהנה מתמיד. ועוד משהו, טוב לדעת כי על אף שצו השעה מורה על שיפור בצריכת הדלק, פורשה הגיבה בדרכה שלה. במקום להקטין את נפח המנוע, או להאריך את ההילוכים הגבוהים (על מנת להפחית את מספר סיבובי המנוע במהירויות שיוט), החליטה פורשה להציג מנוע בעל טכנולוגיה חדשנית (הזרקת בנזין ישירה), ולהחליף את תיבת ההילוכים האוטומטית בתיבה רובוטית כפולת מצמדים. התוצאה, מנוע חזק יותר ולא רק על הנייר, החלפת הילוכים מהירה הגורמת לתיבת הטיפטרוניק היוצאת, להוריק מקנאה וצריכת דלק... מה זה בכלל משנה.
המבחן המלא יפורסם בגיליון ינואר 2009 ( 'אוטו' 275)