סמל – הרבה יותר מלוגו - אוטו

סמל – הרבה יותר מלוגו

ישנם סמלים פשוטים, ללא סיפור – לוגו העשוי משם החברה. יש כאלה שלסמל שלהם יש משמעות מורכבת הרבה יותר, מקורו לא תמיד ידוע והסיפור שלו מלמד הרבה. על מקורם של עשרה סמלים של יצרני רכב

סמלים הם סימנים שיש להם משמעות מעבר למה שרואים. כאשר המשמעות נעשית ידועה, הסמל מקבל את התוכן שלה, את מה שהיא מייצגת והופך להיות בעל ערך משלו – וכך זה אלפי שנים. באירופה, בימי הביניים, הסמלים שעל המגינים היו סמלים של בתי אצולה וזיהו את אנשיהם.
זה כך גם עם יצרני מכוניות. חלק מהסמלים של יצרני הרכב ברורים מאליהם, מכריזים ישירות במי מדובר; פורד, למשל. אצל אחרים הסמלים מושפעים ישירות ממגן האבירים עם דקורציה דומה, ומבנה זה, המאופיין ב-Coat of arms, מופיע אצל יצרנים רבים. פורשה ופרארי, לדוגמה. חלק מהסמלים מנסה ליצור משמעות, אחרים מספרים סיפור ויש כאלה הקשורים לחברה או לאנשים שיצרו אותה.
כך או כך, מאחורי כמה מהסמלים המוכרים בתעשייה, עומדים סיפורים מעניינים ואף מסתוריים. בחרנו עשרה עבורכם.
אודי
סמל הטבעות הידוע מייצג את האיחוד שנעשה ב-1932 בין ארבעה יצרנים – Horch, DKW, Wanderer ו-Audi – שהיה ליצרן רכב בשם "אוטו יוניון" (איחוד המכוניות, בתרגום חופשי); הורש, שייסד את החברה הנושאת את שמו, פרש ממנה והקים את אודי (ב-1910). שילוב הטבעות הוא מוטיב מוכר ודומה לסמל האולימפי שעוצב ב-1912, ובשנות השלושים היה בשימוש בעיקר בדגמי המירוץ של אוטו יוניון. ב-1969 נרכשה אוטו יוניון על-ידי פולקסווגן ליצירת אוטו יוניון-NSU – וזו הפכה להיות אודי בלבד בשנות השבעים. השם "אודי" הוא בעקבות שמו של המייסד הורש (Horch) בתרגומו ללטינית; משמעות המילה בגרמנית היא "להאזין", ובלטינית Audi (ומכאן גם אודיו ואודישן).
אלפא רומיאו
אלפא הוא מהמותגים האיטלקיים ההם המרגשים את חובבי הרכב באשר הם, ומקורו קיים מזה עידן ועידנים (הלכנו על לשון המעטה). לאלפא, שנוסדה ב-1910, סמל מורכב המעורר תמיהה: צלב אדום ונחש (עם אלמנטים של דרקון) עם דמות אדם בפיו. ובכן, הצלב האדום משמאל הושאל מסמלה של מילאנו, העיר בה הוקמה החברה. והנחש? והאדם בפיו? מוזר ולא קשור ככל שיהיה, גם סמל זה קשור למילאנו.
הנחש – biscione באיטלקית – הוא סמלה של שושלת ויסקונטי שנוסדה במאה ה-11 והחלה לשלוט במילאנו ב-1277. הסמלים שלה, לכן, מוטבעים במילאנו, כמו למשל בארמון הארכיבישוף בפיאצה דואומו.
לסמל זה יש שני פירושים. האחד הוא שהנחש טורף סָרָצֶנִי (מילה המתייחסת לערבי או מוסלמי בימי הביניים); המוסלמים שלטו בסיציליה (827-1091) והיו אויביהם של האיטלקים. הפירוש השני הפוך: מעניק חיים לילד; לנחשים, עוד מימי היוונים ("מטה אסקפליוס"), מיוחסות סגולות רפואיות, מה שמסביר מדוע נחשים מסמלים רפואה – ומה הוא עושה בסמלים של בתי מרקחת ובזה של ההסתדרות הרפואית בישראל. וגם בתורה: נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת ריפא את העם ממכת נחשים (במדבר, כ"א).

ב.מ.וו
רבים סבורים שהסמל של ב.מ.וו מבוסס על מדחף של אווירון; ב.מ.וו, שנוסדה ב-1917, הייתה המשכה של Rapp Motorenwerke שסיפקה מנועי מטוסים לצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, וגם היא פעלה בתחום זמן קצר. אבל הסיבה שונה: המקור לסמל הוא הדגל של בוואריה, המדינה בה הוקמה החברה ועל שמה היא נקראת (מפעלי מנועים בוואריים).
לדגם של בוואריה יש שתי גרסאות: האחת בשתי רצועות אופקיות של כחול (למטה) ולבן – והשני במעוינים של כחול ולבן, כאשר עליו מוטבע סמל המדינה (שני אריות המחזיקים מגן, ועליו עוד חיות, כולל המעוינים האלה וכולי וכולי). מבנה הסמל – עיגול, עם טבעת שחורה – מבוסס על הסמל של מפעל ראפ.
הסיבה לכך שהסמל 'הוסבר' דרך מדחף מטוס הגיעה בעקבות פרסומת של החברה מ-1929, שם הוצג איור של אווירון, כשבחזיתו מדחף 'יוצר' את סמל ב.מ.וו. הפרסומת חיברה את העבר המקורי של המותג למטוסים, ומסיבות ברורות למדי ב.מ.וו לא טרחה לתקן את החיבור הזה.
יונדאי
הסמל של יונדאי, כמה פשוט, מבוסס על האות H, האות הראשונה של שם היצרן הקוריאני – Hyundai. אבל עיצוב האות מביא אתו מסר נוסף, והוא שני אנשים לוחצים יד; האחד הוא נציג החברה, השני הוא לקוח. יונדאי שילבה מסר צרכני בסמלה, ובו ללקוח מעמד שווה לחברה.
למבורגיני
גם בסמלה של היצרנית האיטלקית האקזוטית מופיעה חיה; פרוצ'יו למבורגיני נולד ב-28 לאפריל (1916) שהוא "מזל שור" (Taurus), והיה חובב גדול של קרבות פרים (שור, בהבחנה מקובלת כיום, הוא מסורס; פר לא). זו גם הסיבה לכך שחלק ניכר של דגמי החברה נקרא על שם סוגי פרים שנועדו לקרבות בזירה, כמו מיורה, מורצ'ילאגו, אוונטדור ועוד. כמה הפר הזה מאתגר את הסוס של פרארי או מאיים עליו – והרי העלבון שאנזו פרארי עלב בפרוצ'יו למבורגיני הוא שהביא ליצירת המותג הזה – זה כבר עניין להשערות.
מרצדס
נתחיל דווקא בשם, שהיה במהלך השנים לחלק מהסמל (וכיום כבר לא). הבסיס למרצדס – של היום ומאז 1926 – הוא המכונית הראשונה של קרל בנץ שהוציא פטנט על מכונית עם מנוע בעירה פנימית (ינואר, 1886) וזו של גוטליב דיימלר שייצר רכב דומה ממש בצמוד (ומבלי לדעת). בהמשך, הוקמו מפעלי "בנץ ושותפיו" ו"חברת מנועי דיימלר". אז מאיפה השם?
השם הוא של מרצדס ילינק, בתו של אמיל ילינק – יהודי שהיה גם סוכן מפעל דיימלר בצרפת, דיפלומט עתיר ממון והשפעה, שהיה אחראי גם להזמנתו של דגם שנחשב, על-ידי אחדים, כרכב המודרני הראשון: מרצדס 35. הדגם מ-1901 זכה לשם זה רק ליחידות שהוזמנו על-ידי ילינק – אבל המפעל התאהב בשם. וגם הלקוחות. ב-1902, מסיבות של בעלות על מותגים, החליטו בדיימלר ליצור סמל שכלל את השם "מרצדס".
ב-1909 נוצר הכוכב של דיימלר-את-מייבאך, שציין חזון של האב המייסד כשהיה מצליח פחות – "יום אחד הכוכב יזרח מעלינו" – וביטא לפי הבנים שהמשיכו את דרכו, ייצור מנועים ליבשה, לים ולאוויר המסמלים את שלושה יסודות מעולם הטבע. ב-1916 נוסף עיגול סביב לכוכב ונוספו בו עוד ארבעה כוכבים. ב-1926 אוחדו המפעלים דיימלר ובנץ, יצרו את המותג מרצדס בנץ, כאשר השם "מרצדס" מעל הכוכב והשם "בנץ" תחתיו.
סובארו
פירוש המילה סובארו (スバル) ביפנית הוא "פליאדות" – צביר הכוכבים הנקרא "שבע האחיות" (על-שם שבע נימפות במיתולוגיה היוונית) ובעברית "כִּימָה". צביר כוכבים זה, הנראה היטב בשמי הלילה בשל מרחקו הממש קטן מאתנו (רק 444 שנות אור), מככב(!) הן בתנ"ך והן באיליאדה של הומרוס.
גם הסמל של סובארו מייצג את כל הסיפור הזה, משום שיש בו – ובאותו סידור – סימול לשישה כוכבים המייצגים את שש החברות המהוות את "פוג'י תעשיות כבדות", כאשר האליפסה סביב מייצגת את האיחוד, וזה גם הסמל של הקונצרן. והכוכב השביעי? הוא אינו מופיע בסמל מכיוון שלפי המסורת נסתר מעין רואה.
פורשה
בסמל של פורשה סוס צוהל, כמו של פרארי בהמשך, אבל הבסיס לשימוש בו מגיע מאותו מקום(!) כמו באלפא; העיר בה נוסד המותג. הסוס זהה לזה שבסמל של העיר שטוטגרט שבגרמניה, שם הוקמה החברה ב-1931, והוא נמצא על רקע הסמל של מדינת וירטמברג (כיום באדן-וירטמברג), שהייתה חלק מרפובליקת ויימאר בגרמניה (1918-1933).
פרארי
הסוס הצוהל של פרארי, מקורו, לפי אנזו פרארי עצמו, בציור של סוס כזה שהיה על מטוסו של טייס איטלקי נודע ממלחמת העולם הראשונה, הרוזן פראנצ'סקו באראקה (Baracca). "ב-1923 פגשתי באביו, הרוזן באראקה ולאחר מכן באמו, הרוזנת באראקה. זו אמרה לי: "פרארי, שים את הסוס הצוהל של בני על המכוניות שלך, זה יביא לך מזל. הסוס נשאר שחור כשהיה, והוספתי לו רקע צבע צהוב, שהוא הצבע של מודנה". באראקה עצמו היה "אס הפלות", ורשם לזכותו 34 כאלה לפני שנהרג ביוני 1918, והסמל עצמו מקורו בזה של גדוד פרשים, שהיה המסגרת לפעילות של "Battaglione Aviatori" (גדוד תעופה). פרארי, שנהג עבור אלפא, קיבל ממנה רשות להשתמש בסמל זה רק ב-1932 ב-24 השעות של SPA. דרך אגב: הרוכב הדגול פביו טליוני, שרכב אז עבור דוקאטי, השתמש אף הוא בסמל זה. הצבעים מעל הסוס – אדום, לבן וירוק – הם צבעי דגל איטליה.
שברולט
לכאורה, מקור הסמל של שברולט ברור מאוד. אחד משני מייסדי החברה (נוסדה ב-1911), וויליאם דוראנט (שהיה גם ממייסדי ג'נרל מוטורס), סיפר כי המקור לסמל מ-1913 – שנראה כמו עניבת פרפר וכך הוא מוצג על-ידי שברולט – בטפט של מלון פריזאי אותו ראה מספר שנים קודם. דוראנט קרע את הטפט והביא אותו להראותו לחברים, מתוך מחשבה כי סמל כזה יאה לחזיתה של מכונית. ברור, חד-משמעי – וכך גם נכתב בפרסום של שברולט עצמה מ-1961, במלאת 50 שנים למותג.
העניין הוא שבתו מרגרט פרסמה ספר ("אבי", ב-1929) ובו סיפרה כי אביה נהג לשרבט בארוחות, והסמל הזה נוצר בארוחת ערב אחת, בין המרק לעוף המטוגן (בדיוק). אבל גם לאלמנתו של דוראנט יש סיפור, והוא שונה; לפי סיפור זה שניהם ראו באלבמה, ב-1912, פרסומת למוצר בשם "Coalettes" (מוצר בעירה מזוקק של "החברה הדרומית לפחם דחוס", אם זה ממש חשוב לכם; עד לשם הגיעה החפירה) – וזה היה סמלו. רשומון, ללא ספק.

אפשרות נוספת מתייחסת לסמל כאל צלב בעיצוב שונה – מחווה למייסד השני של שברולט והאיש שעל שמו נקראה החברה. לואי שברולט נולד בשוויץ (1878), והסמל נועד לציין את הצלב שעל הדגל השוויצרי. בקיצור, האפשרות שנדע, בוודאות, את מקורו של הסמל נמוכה מאוד. אם בכלל.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות