תזמון זה דבר חשוב בחיים. להיכנס במקרה למעלית עם אשת חלומותיך, לדפוק על הדלת של הבוס בדיוק כשהוא מחליט את מי למנות כאחראי על הפרויקט החדש... או למשל לצאת לנסיעת מבחן באוטו כתום בהולנד – בתקופת המונדיאל. מכל עבר זכיתי לחיוכים, אצבעות מונפות (אגודלים, לא כמו בארץ...) וקריאות עידוד. מה אומר? נהיגה במכונית כתומה בהולנד בזמן המונדיאל זו חוויה משעשעת, בטח כשמדובר במכונית חדשה ושונה בנוף המקומי כמו הדור החדש של
טויוטה אייגו. טויוטה, שונה? כן, אבל נגיע לזה אחר כך.
AYGOהאייגו המקורית הייתה הניסיון הראשון של
טויוטה בסגמנט מכוניות המיני באירופה, ואולי בגלל זה העדיפה להיכנס להרפתקה הזו עם שתי שותפות מקומיות – פיג'ו וסיטרואן. הניסיון הוכיח את עצמו, עם מכירות של כשתי מיליון יחידות לאורך השנים (מכל השלוש), וקצב מכירות נאה גם בשנה האחרונה, למרות לא מעט מתחרות מודרניות יותר שצצו בתשע השנים מאז שהוצגה (אי שם בשנת 2005).
צילום: בן חסון, יצרנית טויוטה אייגו החדשה. דור שני לשיתוף הפעולה עם פיג'ו-סיטרואן
ועם הצלחה לא מתווכחים, ולכן החליטו השותפות לפתח יחד גם את הדור הבא, אך הפעם החליטו על הבדלה ברורה יותר בין הדגמים, ולא רק שינויים קלים לחזית ולאחור. כמה שונה? טויוטה טוענת כי רק צמד הדלתות מלפנים והשמשה הקדמית משותפים לדגמים.
J-playfulזה השם שניתן לצוות הפיתוח של האייגו החדשה. השם נבחר כדי לסמן את הכיוון העליז אליו שואפת טויוטה עם האייגו, במטרה להתקדם ממכונית שקונים רק מהראש, לכזו שקונים גם מהלב. יש בשינוי הכיוון הזה גם סיכון – עיצוב צעיר ועליז עלול להרתיע לקוחות שמרניים (מהסוג שמקושר בדרך כלל לטויוטה), אך אנשי היצרנית בטוחים כי ההימור ישתלם, מפני שקהל המטרה האופייני למכוניות הללו צעיר (בגיל ובנפש) ומחפש מכונית מיוחדת.
כנראה בגלל זה בחרו בטויוטה להתמקד במסיבת העיתונאים בחיצוניות של האייגו ובאפשרויות ההתאמה האישית הרבות – לא פחות מעשרה חלקים שונים ניתנים לבחירה והתאמה אישית של הלקוח, כולל הגג, ולכך ניתן להוסיף סט שלם של מדבקות ותוספות כרום שונות להשלמת המראה המסוגנן. בהמשך תציע טויוטה גם גרסה עם גג קנבס נפתח.
צילום: בן חסון, יצרנית עיצוב ייחודי לחזית ולאחור
וזה עובד. התמונות לא כל כך מחמיאות, אבל במפגש פנים אל פנים האייגו נראית מצוין. היא מזוהה מיד כטויוטה (בעיקר מלפנים), אך היא נראית דרמטית ומיוחדת כמעט מכל זווית. האלמנט הבולט ביותר באייגו הוא כמובן ה-"איקס" בחזית, שבגרסאות השחורות שלו ממשיך עד לקו החלונות האחורי ויוצר מראה מעניין גם מהצד. האייגו נראית שונה, במובן המרענן של המילה – הישג לא מבוטל.
X-touchגם תא הנוסעים ביצע קפיצה קדימה, עם קריצה ברורה לקהל צעיר. זה בולט בעיצוב אזור הקונסולה המרכזית (שאת צבעה ניתן לבחור ולהחליף בקלות, גם לאחר הקנייה) ובלוח המחוונים הנאה. במרכז מונחת מערכת מולטימדיה מקורית של טויוטה (X-touch) בעלת מסך מגע צבעוני בגודל 7 אינץ' שהייתה נוחה מאוד לתפעול (אחרי שהצלחתי לשנות את השפה מהולנדית לאנגלית בכל אופן...). היא כוללת קישוריות בלוטות' ואפשרות שיקוף של הטלפון על המסך – והכי חשוב, היא תגיע גם אלינו כסטנדרט.
כמקובל בקטגוריה, הפלסטיקה פשוטה, אבל ההרכבה הדוקה והתא משדר תחושת חוסן. יש פחות חלקי פח חשופים מבדור הקודם, והם משולבים היטב בעיצוב, כך שהם לא יוצרים תחושה זולה כבעבר. הנהג והנוסע ייהנו ממושבים נוחים למדי ובעלי אפשרות כיוונון גם לגובה. מצד שני, גלגל ההגה השמנמן (מצופה עור עם שליטה על מערכת השמע, יגיע כסטנדרט) נעים לאחיזה אך חסר אפשרות כוונון למרחק. ולמרות זאת, קל למצוא תנוחת נהיגה טובה.
צילום: בן חסון, יצרנית האייגו תגיע אלינו עם מערכת מולטימדיה מקורית כסטנדרט
בניגוד לחלק מהמתחרות, האייגו החדשה נשארת נאמנה לממדים של קטגוריית המיני – עם צמיחה קלה של 2.5 ס"מ לאורך הכללי, ובסיס גלגלים, רוחב וגובה שנשארו זהים או כמעט זהים. המרווח מלפנים טוב, אך המושב האחורי משלם את מחיר המידות הצנועות, בעיקר במרווח הברכיים, והוא גם לא הכי נוח. תא המטען גדל במעט (ב-29 ליטרים), אך הוא עדיין קטן, אפילו ביחס לקטגוריה, עם נפח הטענה של 168 ליטרים בלבד.
X-shiftטויוטה תציע באירופה שלוש גרסאות (ידנית, רובוטית וגרסת "ECO" עם יחס ארוך יותר להילוך הרביעי והחמישי, שלא תגיע אלינו), כולן יעשו שימוש במנוע המוכר מהדור הקודם (1.0 ליטר, 3 ציל') שעבר סדרת עדכונים, כולל ראש מנוע חדש, עם יחס דחיסה שעלה מ-11:1 ל-11.5:1. עדכונים אלו, יחד עם חסכון במשקל בדור החדש, שיפרו את צריכת הדלק הרשמית של האייגו ב-7%, לכדי 24.3 ק"מ לליטר בגרסה הידנית הסטנדרטית. אלינו צפויות להגיע הגרסה הידנית והרובוטית, גרסת ה-"ECO" תישאר מעבר לים.
המתלים הם עדיין שילוב של מקפרסון מלפנים וקורת פיתול מאחור, אך בטויוטה טוענים כי הם תוכננו מחדש. מפשק הסרנים הורחב לטובת היציבות (בס"מ בודד מלפנים, ס"מ וחצי מאחור), ומנגנון ההגה זוכה לתגבור חזק יותר. ואיך זה במציאות? ככה וככה. מצד אחד, היא בפירוש מרגישה נעימה בהרבה מהדור הקודם, בכל סוג דרך. נוחות הנסיעה טובה למדי בעיר, האייגו מעט נוקשה, אבל היא מצליחה לשכך בצורה יעילה את מרבית המפגעים שאמסטרדם הטילה לעברה ("מתלים גרמניים" קראו לזה פעם). גם בידוד הרעשים שופר, וכעת חודרים לתא פחות רעשי דרך ותמסורת מבעבר.
צילום: בן חסון, יצרנית נוחות הנסיעה טובה למדי ובידוד הרעשים שופר ביחס לדור הקודם
קל לתמרן עם האייגו בעיר בזכות הגה קל וקוטר סיבוב צנוע. גם בכבישים המהירים היא מציגה רעשי רוח וכביש סבירים ביחס לקטגוריה, ונוחות נסיעה שנותרת טובה באופן מפתיע. אפילו התנהגות הכביש, למרות שהיה קשה למצוא קטע מפותל ראוי בהולנד השטוחה, הפתיעה לטובה עם הפניה ראשונית מהירה ותגובות שלדה טובות. קצת חבל שקורות A ו-C העבות פוגעות בשדה הראיה, ושדוושת הבלם קלה מדי, אם כי היא לפחות מציגה מהלך לינארי כראוי.
מצד שני, יש את יחידת ההנעה. המנוע החדש מפיק 69 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-9.7 קג"מ ב-4,300 סל"ד (לעומת 68 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-9.5 קג"מ ב-3,600 סל"ד במנוע הקודם), והוא אומנם מציג כושר נשימה טוב בסל"ד גבוה – אבל חייבים לשלוח אותו למחוזות סל"ד אלה (מעל 4,000 סל"ד) כדי לגרום לאייגו לזוז בקצב טוב. למרות הצהרות על 90% מהמומנט כבר ב-2,000 סל"ד, התחושה בסל"ד נמוך ובינוני נרפית. לא היינו מלינים על כך (בכל זאת, רק מנוע ליטר), אלא שברוח החיסכון בדלק נבחרו יחסי העברה ארוכים, והשילוב בין השניים בעייתי. נראה לי שטויוטה הייתה יכולה להגיע לפשרה טובה יותר בין ביצועים לחיסכון.
מעבר לכך, לגרסה הידנית דוושת מצמד קלה מדי ובעלת נקודת חיבור גבוהה מדי, שיחד עם תגובה ראשונית חדה של דוושת האוץ מפריעה בתנועה עירונית. התיבה הרובוטית מציגה שיפור מסוים ביחס לעבר עם העברות הילוכים חלקות ושקטות יותר (תודות לבידוד המשופר), אך בסופו של יום היא עדיין מעבירה הילוכים באיטיות ותחבוט תחת עומס.
צילום: בן חסון, יצרנית טויוטה מנסה להעביר מסר שונה עם הדור החדש של האייגו
מעבר לכך, המנוע המחודש רועש ורועד, בצורה שקצת הפתיעה אותי, במיוחד לאור השקט הכללי ששורר בתא הנוסעים, והעובדה שהמתחרות כבר למדו לייצר מנועי 3 ציל' חלקים. דיויד טריי, המהנדס הראשי של הפרויקט, סיפר כי בטויוטה כיוונו לצליל ספורטיבי, והצליל אכן חביב בסל"ד גבוה – אבל רוב הזמן (אפילו בשיוט רגוע) הוא פשוט רועש ונוכח מדי בתא הנוסעים.
X-closiveהענקית מיפן לא הציגה עם
טויוטה אייגו חידוש טכנולוגי פורץ דרך, לא ממדים שקובעים סטנדרטים חדשים בקטגוריה ואפילו יחידת ההנעה לא מגדירה גבולות חדשים (ואפילו לוקה בעידון). אבל
האייגו החדשה מציעה לקהל הרחב עיצוב נועז וכמויות האדירות של סגנון ואינדיבידואליות – עניין שהיה מוכר לנו רק מאזורי המחיה של פיאט 500 ודומותיה. יחד עם נוחות הנסיעה הטובה, האבזור העשיר שיוצע בארץ וצריכת הדלק הנמוכה (לא היה קשה להגיע לכ-19 ק"מ עם הגרסה הידנית במהלך ההשקה) תגלו שיש כאן מתחרה מעניינת מיפן בקטגוריית המיני.
