קטגוריה: מיניוואנים אקסטרה לארג'
מתחרות בולטות: קרייזלר וויאג'ר, קיה קרניבל, סאנגיונג רודיוס, שברולט טראוורס
רמת גימור: LE
מחיר גרסה נבחנת/טווח מחירים: 240,000 ש"ח (גרסת בסיס: 220,000 ש"ח)

עיצוב ונראות
טויוטה סיינה הוא מיניוואן בגודל מלא במלוא המובן האמריקאי של המושג; משמע: ארוך מאוד, רחב מאוד וגבוה מאוד. הוסיפו לזה את משטחי הניקל האופייניים, וקיבלתם רכב שקשה לפספס את הגעתו. מצד שני, וכמו שקורה פעמים רבות בקטגוריה הזו, הוא גם ניחן בכל הסקס-אפיל שיש לקופסת נעליים. זה לא רכב שקונים כדי להיראות, אלא כדי להכיל בנוחות הרבה אנשים – עד שמונה במקרה הזה – והרבה מטען.

תא הנוסעים מעט פשוט למראה – הדשבורד עשוי פסיפס של חלקי פלסטיק פשוט (שנושאים צלקות מניתוח להשתלת מערכת המולטימדיה) והגוונים הבהירים אומנם נעימים לעין, אך קשה להצביע על אלמנטים יפים או מרשימים במיוחד.
צילום: רונן טופלברג
רכב שקשה לפספס

נוחות ואבזור
רמת האבזור LE שהייתה צמודה לרכב בו נהגנו טובה למדי; יש בקרת אקלים מפוצלת ושליטה נפרדת על אזור המושבים האחוריים, שני מסכים (העליון זעיר, והדשבורד העצום בו הוא שתול רק מעצים את קטנותו), מצלמת רברס, דלתות צד ומושב נהג מופעלי חשמל ועוד. עם זאת, המנופים והמתגים משאירים רושם פשוט. והעיקר: בצד הפרקטי אין (כמעט) תלונות. כצפוי, לא חסר מקום בשום ממד או שורת מושבים, ואפילו השורה השלישית תאכלס גבר בגובה ממוצע בלי בעיה. תא המטען ענק גם כאשר כל המושבים בשימוש, עם רצפת מטען נמוכה מאוד. אז למה "כמעט"? כי המושב האמצעי בשורה השנייה לא עומד בסטנדרט הגבוה שהציבו שאר המושבים; מדובר ביחידה מתקפלת, הנפרשת בין שני מושבי קפטן לטובת נוסע מזדמן - ילד אורח להקפצת חוגים? - ולא תהיה נוחה לנסיעה ארוכה.

בנסיעה מציג סיינה אופי אמריקאי קלאסי – מתלים רכים סופגים בצורה יעילה למדי שיבושים ושברים, אך אלה לא מצליחים לרסן נדנודים רכים בנסיעה על כביש גלי. רמת הרעש בתא, יחסית למקובל בתיבות תהודה גדולות שכאלו, סבירה. אבל נחכה לנסיעה ביום עם פחות רוחות צד כדי לפסוק סופית.

התנהגות ובטיחות
אותם מתלים רכים שהוזכרו בפרק הקודם רק מדגישים את הגודל העצום גם כך. למרות שלא נתקלנו בתת-היגוי בולט או חלילה היגוי יתר, הסיינה הוציא לנו כל חשק לנהוג מהר בפיתולים אפילו בלי נוסעים; מחלת ים בכביש אינה דבר מושך. ההגה הארוך והקל מדי לא תורם גם הוא בנהיגה כזו (ודורש הרבה עבודת ידיים בתמרונים עירוניים).
צילום: רונן טופלברג
המושב האמצעי בשורה השנייה לא עומד בסטנדרט שהציבו שאר המושבים
מנוע וביצועים
גם המנוע הוא אמריקאי קלאסי – V6 נדיב נפח והספק (3.5 ליטר, 266 כ"ס) - שמשנע את הרכב הגדול בלי בעיה, לפחות כאשר הוא ריק מנוסעים (כפי שהיה בהשקה). רוב הזמן הוא נוהם חרישית מלפנים, משדר תדר רגוע (גם בזכות שיוט על 100 בפחות מ-2000 סל"ד), ורק תחת עומס מלא מייצר צליל רם – אבל נעים למדי. התיבה עבדה באופן חלק, גם אם לא זריז במיוחד, וכאן יש לציין כי נתיב ההשקה לא אתגר אותה במיוחד.

צריכת הדלק במבחן, שכלל בעיקר נסיעה בין עירונית רגועה, עמדה על 10 ק"מ לליטר, אך בחיי היום יום, עם קצת פקקים ורמזורים, קרוב לוודאי שתקבלו הרבה פחות לכל ליטר – אנחנו מהמרים על כ-6 ק"מ לליטר.

תמורה
לטויוטה סיינה מתחרה ישיר אחד בארץ, וויאג'ר של קרייזלר שמחירו גבוה בהרבה. הוא לא יקר בהרבה ממיניוואנים קצת יותר קטנים, כמו אלהמברה או רודיוס, כך שמי שצריך להסיע שבעה אנשים על בסיס קבוע צריך לשקול ברצינות את הסיינה, בעיקר אם מישהו אחר משלם על הדלק.

בעד: מרווחת מאוד, נוחה, זריזה למדי
נגד: גדולה ומסורבלת, פנים מעט פשוט

ציון 4/5
* ביחס למתחרות בקטגוריה
צילום: רונן טופלברג
צילום: רונן טופלברג
נכנס לשוק כמעט נטול מתחרים ישירים