אחרי מאות הק"מ ה"רגילים" של מבחן הדרכים, אני אוהב לצאת עם הרכב לסיבוב עירוני לילי. שקט, רגוע, כאשר המטרה היא לנהוג ברכב בצורה הכי יום-יומית, ממש כמו שהוא יבלה נתח נכבד, אם לא עיקרי, מחייו. רק בלי הפקקים, אותם יהיה לי בשפע בבוקר שלמחרת. ובסיבוב הזה מרצדס C קלאס הרשימה. פתאום הכל התחבר – המנוע שקצת עצבן אותי קודם היה נעים, תאורת הלד המלאה בוהקת ותא הנוסעים מתחנף לנהג. מצד שני, בתמורה למחיר התחלתי של כמעט 300 אלף שקלים, אתה מצפה להרבה, ולאור המחיר והציפיות, דברים הופכים למעט מסובכים יותר.
C ישראלי
ה-C קלאס מגיעה אלינו עם שני מנועים מוגדשים – 1.6 ליטר 156 כ"ס (C180) ו-2.0 ליטר 211 כ"ס (C250) – כאשר בעתיד תגיע גם גרסה נוספת עם 184 כ"ס (גם כן ממנוע 2.0 ליטר). זו המכונית היקרה ביותר בקטגוריה, ובפער ניכר, כאשר ה-C180 הבסיסית מתחילה ב-296,000 שקלים, וה-C250 ב-340,000 שקלים, בעוד המתחרות מציעות גרסאות כניסה זולות משמעותית.
צילום: תומר פדר
מזכירה את ה-S קלאס כמעט מכל זווית
כאשר פוגשים את ה-C קלאס, קשה שלא לראות את הדמיון ל-S החדשה, מכל כיוון. ולמרות שהיא קטנה בהרבה מה-S, היא נראית מצוין, יפה ומרשימה, ורק מאחור היא נראית מעט צרה וגבוהה. אבל אין ספק שהיא עושה את העבודה למי שמחפש אפקט הגעה – ואם קנית מרצדס, כנראה שביישנות היא לא תכונה דומיננטית אצלך.

תא הנוסעים מקבל את פנינו עם תאורת לד נאה וריפודי עור בהירים ויפים. קשה שלא להתרשם מתא הנוסעים כאשר מתמקמים מול הגה. יש שפע של עץ, שלושה פתחי מיזוג נאים במרכז, והרבה דמוי אלומיניום, שנראה כמו הדבר האמיתי. במרכז התא בולט מסך שנראה כמו אייפד מיני: הוא מאוד איכותי וגדול יחסית, אם כי בגרסה הסטנדרטית הוא מעט קטן יותר מזה שברכב ההדגמה. השליטה על המערכות השונות נעשית על ידי הגלגלת המוכרת של מרצדס, אבל יש גם חידוש בדמות פד מגע קטן ששולט על אותם הדברים, שהוא גם לחיץ. אני מצאתי את התפעול שלו מאוד נוח (גם אם התפריטים עצמם לא תמיד פשוטים להבנה) ותוכלו גם לצייר עליו ספרות או אותיות, למשל בחיוג בטלפון, אם כי כאן זה כבר לא תמיד עובד טוב. בנוסף יש צג לא קטן בלוח המחוונים, שיכול להציג נתונים שונים, לבחירתכם.
צילום: תומר פדר
הסכמה כוללת - מדובר באחד מתאי הנוסעים היפים בקטגוריה
אבל מעבר לפרטים, התא הזה מצליח להעביר תחושה איכותית ויוקרתית, ולשם שינוי חברי המערכת היו תמימי דעים כי זה התא היפה בקטגוריה. הרושם נסדק מעט כאשר מגע יד חושף, ביותר מדי מקרים, פלסטיק חלול מתחת לעור הנאה. רמת האבזור הבסיסית טובה וכוללת הנעה ללא מפתח, חיישני גשם ואורות, קישוריות בלוטות', 2 חיבורי USB וכרטיס SD, ריפודי עור ומצלמת רוורס (מצוינת!). הגרסה המאובזרת שנבחנה מוסיפה, תמורת עוד 15,000 שקלים, מושב נהג חשמלי עם זיכרונות, פנסי לד מלאים, מראות מתקפלות ונגד סינוור, תאורת אווירה בתא נוסעים וזיהוי רכב בשטח מת במראות. נציין לטובה מערכת המזהירה מאי שמירת מרחק מהרכב מלפנים + צפצוף במקרה הצורך ובלימה עצמאית במקרים קשים.

המרווח מלפנים טוב, אבל חסר מעט מקום לראש לגבוהים בגלל גג השמש. המרווח מאחור כבר פחות מרשים. זה מתחיל עם מנהרת הינע מגודלת, שמחסלת למעשה את האפשרות להסיע נוסע במרכז המושב, ממשיך לבסיס מושב קצר יחסית, ומסתכם במרווח ראש לא מבריק (באשמת גג השמש הכפול, שלא יגיע כסטנדרט). המרווח לברכיים דווקא טוב, והמושב בסה"כ נוח ויש גם פתחי מיזוג במרכז. תא המטען גדול ושימושי.
צילום: תומר פדר
הפקד החדש שמרצדס מתגאה בו
אנחנו בחנו את גרסת ה-180, עם מנוע 1.6 ליטר טורבו המספק 156 כ"ס ומומנט של 25.5 קג"מ שזמין מ-1,200 סל"ד. תיבת ההילוכים היא אוטומטית עם שבעה יחסי העברה, וההנעה היא אחורית כמובן. הביצועים נאים בסה"כ, עם 8.5 שניות ל-100 קמ"ש ו-223 קמ"ש מרביים. ה-C שוקלת 1,425 ק"ג, והמנוע מצליח לייצר קצב מפתיע לטובה בנהיגה יומיומית. הכוח זמין מסל"ד נמוך, ונראה שלרכב קל להאיץ על חצי גז. המנוע נעים כל עוד הסל"ד לא גבוה, אבל כמו לא מעט מנועים מוגדשים, הוא לא מחבב סל"ד גבוה, רוטן בחוסר שביעות רצון כשמכריחים אותו להסתובב מהר, והתחושה היא שלא מרוויחים יותר מדי מגרירתו אל אזור הקו האדום. המנוע רושם נקודות לזכותו בתחום צריכת הדלק, כאשר בימי המבחן הנתון הממוצע עמד על 11.5 ק"מ לליטר – בנהיגה לא עדינה. מחוץ לעיר, בשיוט נינוח במהירות של כ-120 קמ"ש, נרשמה צריכה של 16.2 ק"מ לליטר. נציין רק שכותב שורות אלו סירב לאפשר למערכת העצור (ונתק לנהג את המזגן) וסע לעבוד.

ה-C קלאס היא מכונית מעט נוקשה, ולא קל לה עם מה שהרשויות המקומיות מטילות אל מתחת לגלגליה. בנהיגה עירונית היא מסתדרת לא רע עם שיבושים קטנים, אבל יכולה לא פעם להעביר חבטה קלה אל הנוסעים, ומציעה בסך הכל נוחות בינונית בלבד. מחוץ לעיר המצב משתפר – אומנם הטיפול בשיבושים קטנים קצת פחות טוב, אבל עם גלים ושיבושים גדולים היא דווקא מסתדרת טוב.
צילום: תומר פדר
המנוע מצליח לייצר קצב נאה וזוקף לזכותו גם צריכת דלק נמוכה
מצד שני, פסים רוחביים כמו מעברי גשרים או שיבושים חדי שפה יקשו עליה. בעומס גבוה שיכוך ההחזרה על שיבושים גדולים יכול להיות מהיר מדי, אבל זה יחסית נדיר ונציין גם רעשי רוח בשיוט במהירות שפויה של כ-100 קמ"ש. בסה"כ ציון הנוחות הכללי הוא ממוצע ולא יותר, בעיקר בגלל הנוחות העירונית.

הנהג יכול לבחור בין כמה מצבי נהיגה – ‘חסכוני', ‘נוחות', ‘ספורט', ‘ספורט +' ו'אישי'. בכל מצב ירשום לכם הרכב מה ההגדרות שנקבעו למנוע, להגה, למערכת העצור-וסע ולמיזוג האוויר. כאשר ב'אישי' תוכלו לכוון אותן בעצמכם. שמחתי לגלות שההגה לא משתנה מהקצה לקצה במעבר בין המצבים השונים (מה שבדרך כלל מניב הגה קל מדי בצד אחד, וכבד מדי בשני), כך שהוא מספק משקל ודיוק סבירים הן במצב הנוחות והן במצב הספורטיבי. זה לא שהוא ממש מוצלח בפני עצמו, אבל הוא לא מפריע – ובימינו גם זה משהו. בתוך הפניה המשקל שלו מעט מוזר, אבל הוא לא יפתיע אתכם. המנוע, לעומת זאת, מושפע מאוד מהמצבים השונים – וזה מצוין. במצבים הלא ספורטיבים הוא רגוע יחסית, וגם התיבה עגולה ונעימה, אם כי פעולתה איטית מדי בדרישה להורדת הילוכים.
צילום: תומר פדר
נוחות הנסיעה ממוצעת בלבד
במצב ‘ספורט' העברות ההילוכים זריזות יותר (אבל פחות חלקות) והמחשב יבחר עבורכם הילוכים נמוכים יותר. הבלמים טובים גם הם, כולל אופציה למצב אוטומטי שיחזיק את הבלמים ברמזור אחרי לחיצה חזקה על הבלמים בעמידה – עובד נהדר ונוח. ההתנהגות עצמה מאוד בטוחה, יש שפע של אחיזה, ונכונות מפתיעה לפנות. בכבישים משובשים, ובניגוד לסדרה 3 למשל, היא לא הולכת לאיבוד וממשיכה לספק את היכולת הדינאמית הטובה שלה. בכבישים סלולים טוב, וכאשר הקצב עולה באמת, מורגש מחסור קל בריסון, שמאפשר יותר מדי תזוזה, מה שמוריד מעט מהביטחון. אבל בסה"כ היא בהחלט טובה. רק המנוע הרגיש כאן פחות טוב מהמצופה – הכוח בסדר, אבל חוסר החיבה לסל"ד גבוה והצליל הלא נעים פוגמים בחוויה. למרות ההספק הצנוע, בעיר תוכלו לנצל את ההנעה האחורית ולהוציא את הזנב לפסיעה. אומנם הבקרה לא מתנתקת לחלוטין, אבל נותנת חבל לא קצר במצב המאולחש.

C אישי
המרצדס C קלאס החדשה היא ללא ספק צעד קדימה למרצדס. בעיקר בכל הקשור לעיצוב תא הנוסעים ורמות האבזור, במיוחד ברמות האבזור הבכירות. אבל אז מגיע נושא הנוחות הבינונית בעיר ופוגם בחבילה, ובעיקר מפריע תג המחיר. מרצדס C קלאס יקרה יותר מכל מתחרותיה, בפער משמעותי שיכול להגיע לעשרות רבות של אלפי שקלים. וזה הרבה – גם אם היא רושמת יתרון במערכות בטיחות אקטיביות מול המתחרות. בסוף היום מדובר במכונית טובה, אבל עם תג מחיר שמציב סימן שאלה גדול מעל התמורה למחיר שהיא מספקת, אל מול התחרות.