מסלול הניסויים במתקן של מישליןקל לטעות בצמיגים ולחשוב שמדובר במוצרים פשוטים. קצת גומי שחור על מבנה של שכבות אריג וחוטי ברזל, מוסיפים חריצים לניקוז מים - וסיימנו. יש לנו צמיג. אלא שמדובר בהרבה יותר מזה - העובדה היא שיש הבדלים, והבדלים גדולים, בין צמיגים שונים. תמיד ידענו, שהרבה ידע ומאמץ מושקעים בצמיגים, כדי שאלו יתפקדו בצורה הטובה ביותר מול דרישות שלא פעם נוגדות אחת את השניה. כמה מאמץ? שלוש חברות הצמיגים הגדולות בעולם - ברידג'סטון, מישלין וגודייר (בסדר הזה), שהיקף מכירות הצמיגים השנתי שלהן הוא מעל 20 מיליארד דולר - מצהירות על השקעה שנתית של כמיליארד דולר בפיתוח צמיגים...מספר שקשה להבין איפה הוא מסתתר בתוך הפריט השחור והבנאלי למראה - עד שלומדים להכיר את התחום קצת יותר מקרוב. למשל דרך ביקור במרכז פיתוח הצמיגים של מישלין.

הי-טק שחור?
"איזה מוצר מתקדם יותר טכנולוגית, טאבלט או צמיג?" שואל אותנו דומיניק איימון (Dominique Aimon), סגן נשיא חטיבת הטכנולוגיה והמדעים של מישלין, בתחילת הביקור שלנו בלאדו (Ladoux), מרכז המחקר, פיתוח וניסוי של מישלין בצרפת. עד סוף הביקור הזה, אני אשנה את דעתי בנושא. כאן הופכים את תקציב הפיתוח לחידושים וטכנולוגיות שמרחיבים את מעטפת הביצועים של הצמיגים עליהם ניסע מחר. גם בעידן המחשבים והסימולציות, פיתוח צמיג הוא תהליך שכולל הרבה ניסוי וטעייה עד שמוצאים את הפשרה המוצלחת ביותר בין הדרישות השונות.
צילום: דין אפפל, יצרן
פיתוח צמיג מתחיל במעבדות הכימיה, שם רוקחים תרכובות גומי חדשות, שישפרו את האחיזה - אבל יהיו שקטות. שיתחממו במהירות - אבל ישמרו על קור רוח גם תחת עומס. שיקצרו את מרחק הבלימה - אבל גם יאריכו ימים. תרכובות הגומי הללו משולבות עם ואריאציות שונות של "שלד" צמיג ודוגמאות סוליה, לכדי עשרות אבות טיפוס בשלב הראשון, שעוברים הליך ארוך של סלקציה ושיפור עד הופעת דגם חדש על המדפים. הליך שמתבצע הן במעבדות והן על המסלול (שמהווה חלק מהמתקן). בסופו של דבר הצמיג שקיבל את הציונים הטובים ביותר הן במדדים האובייקטיביים והן בסובייקטיביים (המשוב מנהגי הניסוי) הוא זה שיזכה להגיע לייצור.
הכסף הרב המעורב בנושא, כמו גם זמני הפיתוח הארוכים, מסבירים את רמת הסודיות בה עטוף הכול - תיאום הביקור דרש הוצאות "אישור ביטחוני" כאילו היה מדובר בביקור בכור בדימונה, ובקרה הדוקה על כל מה שצולם והוקלט במהלך הביקור הבטיחה כי אף סוד - כמו למשל אב הטיפוס החדש של יצרן יוקרה שעסק בניסויי צמיגים בזמן ביקורנו - לא ידלוף החוצה.
אבל פיתוח הצמיגים החדשים חייב להתבסס גם על הידע שנצבר בעבר - ולמישלין, אחת מחברות הצמיגים הוותיקות בעולם, יש הרבה עבר, אותו היא דואגת להציג לראווה במוזיאון הצמוד. שם אפשר לפגוש צמיגים לעגלות סוסים לצד צמיגי מטוסים ומעברות חלל; את הצמיג הרדיאלי הראשון - המצאה של מישלין מ-1946, שהפכה מאז לסטנדרט במכוניות נוסעים; את הרכב הראשון שחצה את מחסום ה-100 קמ"ש - על צמיגי מישלין כמובן; רכב ניסוי אקסצנטרי, מבוסס על DS (זכר לעובדה שבשלב מסוים מישלין הייתה הבעלים של סיטרואן) עם שני מנועי V8 - שיועד לבדיקת צמיגי משאיות, ועוד ועוד. סיור מרתק לכל מי שהיסטוריה מכאנית מעניינת אותו.
צילום: דין אפפל, יצרן
חוק המספרים הגדולים
176 מיליון צמיגי מישלין נמכרים בעולם מדי שנה, בכל הטווח שמצמיגי אופניים דרך צמיגים לאופנועים ומכוניות, טרקטורים, משאיות - ועד לצמיגי מטוסים ומעבורות חלל. ובעידן הממוכן שלנו, מפתיע לגלות שרב הצמיגים המיוחדים עדין מיוצרים ידנית, אחד אחד.
כיאה לעידן הירוק בו אנו חיים, אנחנו מתחילים בהדגמת התנגדות לגלגול של צמיגי האנרג'י סייבר פלוס בהשוואה לצמיגי מותג מתחרה. 30 קמ"ש, שתי מכוניות זהות מדגם סיטרואן C4 נוסעות במקביל, ובהינתן האות התיבה בשתי המכוניות משולבת לניוטרל ומתגלגלות עד לעצירה מלאה. ה-C4 שנעלה את המישלין המשיכה להתגלגל כ-100 מטר יותר עד שנעצרה, ולפי הצהרות החברה ההתנגדות המופחתת לגלגול משפרת את צריכת הדלק ב-0.2 ליטר ל-100 ק"מ ומפחיתה ב-4 גרם את פליטת הפחמן דו-חמצני לק"מ. בחישוב קצר מדובר בחיסכון של כ-34 ליטר - בערך 250 שקל במחירי הדלק הנוכחיים - עבור נסועה שנתית ממוצעת בארץ.
ועם כל הכבוד לחור באוזון - אני נהנה יותר דווקא בהדגמה הבאה. הפעם אנו מקבלים הדגמה לאחיזה של צמיגי הפרמסי 3 החדשים בתנאים רטובים. למרות שפע המומנט הזמין של הב.מ.וו 335, נדרשת רגל כבדה כדי לקרוע את אחיזת הצמיגים האחוריים גם על האספלט המוצף. אלא שלצערי אני מוגבל למושב הנוסע. על המסלול הזה מותר רק לנהגי ניסויים רשמיים של לנהוג - עניין פעוט של הליך הכשרה של שנתיים וחצי, עם דרישה מוקדמת לתואר בהנדסה...לא מדובר בסתם טרחנות - אלו לא "סתם" נהגים, ותפקידם רחב בהרבה מלגרום למכונית לאבד אחיזה. הם צריכים לעשות זאת בדיוק לפי המתאר המתוכנן, ולהיות מסוגלים לתת משוב בעל משמעות בסוף הניסוי.
צילום: דין אפפל, יצרן
ועדיין - מדובר לדעתי באחת העבודות היותר טובות המחכות לבוגרי תואר בהנדסה. אם מתמידים אפשר להגיע למעמד "האחראי על כיול צמיגי המישלין סופר ספורט לפאנאמרה החדשה". נשמע לכם תואר ארוך ומסורבל? שימו לב שוב למילה "פאנאמרה". הניסוי בו נכחנו נגע לתחום העמידות, וכלל חמש הקפות של זיגזג בין הנתיבים ומשחקי תת-היגוי והיגוי-יתר מעל 200 קמ"ש, עד שהעומס הכניע את אחד הצמיגים הקדמיים וחלק מה"קוביות" של הסוליה נמסו. אולם גם אז הצמיג לא התעוות ולא התפרק, ועדיין היה מסוגל לבצע את תפקידו - כפי שהבחור הוכיח מיד כשיצא שוב אל המסלול.
היי-טק שחור!
אנחנו מכירים את ההבדלים בין הצמיגים השונים, שיכולים לא פעם להיות תהומיים. ידענו תמיד כי צמיגים הם מוצר מורכב שבפיתוחו מושקעים הרבה ידע וכסף. אבל יש הבדל בין "לדעת" לבין "לראות". צמיג הוא לא אפליקציה לטלפון, שלפעמים מספיק לה רק רעיון מקורי וכמה חודשי עבודה. מצד שני, שום נזק אמיתי לא יגרם אם האפליקציה תקרוס פתאום או סתם לא תתפקד בצורה אופטימאלית - בצמיג זה עלול לעלות בחיים.
לכן פיתוח צמיג חדש הוא הליך יסודי וארוך כל כך - זכרו זאת בפעם הבאה שמגיע הזמן להחליף צמיגים, וכמו שאתם לא קונים טאבלט רק כי "המוכר בחנות אמר שהוא טוב", אלא עושים מחקר שוק קטן לפני - כך גם בצמיגים. קראו קצת ביקורות ומבחנים, החליטו על הדגמים המועדפים ובצעו סקר מחירים לפני ההגעה לפנצ'ריה. זה יחסוך לכם כסף - ואולי גם הרבה יותר.