אי אפשר להפריז בחשיבותה של E קלאס עבור מרצדס. כבר שישה עשורים היא נחשבת ללב ההיצע של היצרן (גם כאשר עוד לא קראו לה E-Class...), ולמכונית החשובה ביותר עבורו מבחינת מכירות. מאז 1947 נמכרה מכונית הסאלון של מרצדס ביותר מ-12 מיליון עותקים והיתה הנמכרת ביותר בפלח שלח. ובמרצדס נחושים להחזיר ל-E החדשה את כל אותם ערכים של איכות, מוצקות ועמידות שתמיד נקשרו אליה בעבר. לכן הם גאים בתוכנית המבחנים המקיפה ביותר בהיסטוריה של היצרן.

אבל כמובן שהדבר הראשון שבולט לעין הוא דווקא הקווים החדשים והכל-כך שונים מהדור היוצא. זה בולט כמובן בחרטום עם יחידות תאורה חדשות, שמחליפות עיגול במלבן ויוצרות פרצוף שונה לחלוטין וממשיך לגוף שמסותת בקווים חדים ומאוד זוויתיים. התוצאה היא מראה חסון ולא מגושם שאינו מסגיר את מידותיה הגדולות של המכונית. והעיצוב הזה גם יעיל ביותר מבחינה אווירודינאמית עם מקדם גרר של 0.25 CD – שיא בקטגוריית מכוניות הסאלון. זהו גם אחד הגורמים לכך שמרצדס מצהירים על חיסכון של 23% בצריכת הדלק.
צילום: מנהל
תא הנוסעים מיישר ברובו קו עם המראה החיצוני, כאשר מדובר בקו הכללי ובייחוד בפתחי האוורור. מצד שני המחוונים מהווים אבולוציה טבעית למה שכבר פגשנו במרצדס וכך גם חלק מהמערכות המשניות. התוצאה אינה נראית חדשנית אבל יוצרת רושם מאוד מוצק ואיכותי. גם הנדסת האנוש - למרות שפע המערכות - מצליחה להיות ידידותית יחסית ומובנת. ישנם כמובן פרטים קטנים ומוכרים שעדיין מפריעים כמו בלם היד-רגל ה"אמריקני", או מיקום ידית בקרת השיוט הקרוב מדי לזו של האיתות.

שפע מערכות הבטיחות שכוללת ה-E יכול לספק בסיס לסדרת ספרים. היא יודעת לזהות שהנהג עייף ולהציע לו כוס קפה (אם כי לא להכינו), היא קוראת את שלטי הגבלת המהירות לצד הדרך ומקרינה את הכתוב על המחוונים. היא אפילו יודעת להטות את האורות החזקים מטה כדי למנוע את סנוור התנועה שממול. ומערכת הדיסטרוניקס (בקרת שיוט אקטיבית) יודעת לא רק לשמור על מרחק מהרכב לפנים אלא גם להביא את הרכב לעצירה מוחלטת.
באופן מעניין לגרסאות היקרות של ה-E תיבת שבעת ההילוכים, עם בורר בסגנון ה-S שמחובר למוט ההגה. לפשוטות יותר (חמישה הילוכים) בורר במקום המסורתי. כיאה למרצדס מוצעת ה-E עם שפע גדול ומבלבל של יחידות כוח, וכעת כמעט ואין קשר בין כינוי הגרסה המספרי לנפח המנוע.
צילום: מנהל
סיבוב המפתח מגלה מייד את אחת הנקודות החזקות של הסאלון הגרמנית - השקט והעידון. השקט מכיוון תא המנוע בולט בכל מצב ובמיוחד בקצב הסופר-מהיר שמאפשרת ה-E לייצר. כיאה למרצדס, כל יחידות הכוח אפקטיביות אבל גרסת ה-350 שבלב ההיצע הרשימה אותי מכולן; עם מנוע V6 בנפח 3.5 ליטר והזרקת דלק ישירה היא מייצרת 292 כ"ס ועושה זאת באופן שקט, חלק ונטול מאמץ. היכולת פשוט מצוינת, כושר הנשימה בטיפוס לגבהים נעים, והשילוב עם תיבת השבעה הילוכים מצוין (גם אם לעיתים הורדות ההילוכים קצת איטית). המנוע הזה מאיץ היטב מכל מצב, ומציע ביצועים יוצאי דופן (6.3 ש' למאה ו-250 קמ"ש מוגבלים אלקטרונית). התלונה היחידה היא ש...אולי הוא קצת שקט מדי.

על הכבישים המפותלים הלא רבים באזור מדריד ניתן היה להרגיש שהיצרן הגרמני מנסה להשיג הפעם אווירה נינוחה ונעימה.
ה-E עושה הכל טוב, אך ניכר שהיא מפסיקה את המרדף הדינאמי אחרי ב.מ.וו. במקום זאת היא מביאה יכולת גבוהה עם אווירה רגועה ובוטחת. רכינת המרכב בפניות מורגשת, התחושה מעט כבדה וגם ההגה המדויק אינו חד במיוחד. מצד שני, היא באמת מבצעת את כל המטלות ללא מאמץ ובאופן מדוד למדי ומייצרת בדרך נוחות נסיעה, שלפחות כאן נראתה טובה. כך גם רמת השקט מכל הכיוונים.
צילום: מנהל
עם ה-E החדשה חוזרת מרצדס למקורות הכל כך מוצלחים, ומוותרת על המרדף אחרי ב.מ.וו. הרושם הראשוני מביא תחושה מוצקה, איכותית ומעודנת, מה שהופך אותה למרשימה יותר ככל שעובר הזמן. וכאשר זה מלווה במראה מעניין, וחבילות תחרותיות זה אכן נראה צעד מרתק. הרבה יותר על התוכניות, שפע הגרסאות והמנועים קראו בגליון 279 של אוטו.