אין ספק; הדבר המעניין ב-i30 עם מנוע הדיזל שאני עומד לנסות היא תיבת ההילוכים שלה. מדובר בתיבה דו מצמדית חדשה של
יונדאי המצוידת בשבעה הילוכים. וזו כמובן גם
יונדאי i30 המחודשת שקיבלה חרטום נוכח יותר בזכות שבכה גדולה ובולטת מאשר בעבר, המוצעת כעת גם בכיסוי כסוף. הדגם המחודש זכה גם, ברוח הזמן, לתאורת לד מאחור וחישוקים חדשים הצטרפו למערך השינויים.
הזמן הקצר ואני מסתגל לסביבת הנהג המחודשת תוך כדי נהיגה. למעשה השינוי אינו כה מהותי לעומת מה שאנו מכירים. אבולוציה נכונה לטובת כיוון איכותי ומצויד יותר. בגרסה בה אני נוהג יש מצלמה מקורית, מפתח חכם ומערכות בטיחות מתקדמות.
מכיוון שלוגם הסולר הנעים והחזק למדי – 1.6 ליטר 136 כ"ס – אינו ממש רלוונטי לשוק המקומי, אני מתמקד בתיבה הדו מצמדית החדשה המחליפה את התיבה האוטומטית בת ששת ההילוכים. בתחילת הנסיעה מתקבל מהתיבה רושם טוב עם יציאה חלקה ונעימה מהמקום. בהמשך נראה שהתיבה לעתים קצת מתעכבת בהעלאת הילוכים, ולא תמיד זורמת כשזקוקים להורדת הילוך.
צילום: מערכת אוטו, יצרן אבל התחושה היא שהשינוי אינו מסתכם כאן. הגרסה המחודשת יותר שקטה ומעודנת מאשר בעבר ומשהו בניהוג שלה בוגר יותר. כמובן שעם כל כך הרבה מומנט לא קשה לאתגר את אחיזת הגלגלים הקדמיים, אבל נראה שלהגה תחושה עקבית מאשר בדגם שלפני החידוש.
הטורבוהגרסה הבאה הרבה יותר מעניינת. מדובר ב-i30 קופה, שמשודכת למנוע ה-1.6 ליטר טורבו שמייצר 186 כ"ס ומשודך לתיבה ידנית עם שישה הילוכים. גרסה זו נוספה למבחר בחודש מרץ, יחד עם מקצה השיפורים שעבר הדגם.
אנשי
יונדאי אירופה קשטו את הקופה בטעם טוב. הטיפול בפגושים, ביחידות התאורה, בשבכה, ובחישוקי ה-"18 הוא כמקובל מסוגו, אבל נכון ומוצלח בביצוע. כאשר כל אלה משתלבים היטב במרכב שלוש הדלתות, המעוטר גם בפסים אדומים בתחתית הפגושים, היא נראית שונה ודינאמית אך לא אגרסיבית מדי. עבודה טובה.
גם השינויים שנעשו בתוך הקופה ולכבודה מוצלחים, החל ממושבי הספורט שנראים טוב ומציעים תנוחה נוחה ואחיזה טובה, וגמור בגוון אדום שמככב על בורר ההילוכים, חלקים מהמושב ובתפרים שונים ליצירת אווירה מעניינת יותר.
.jpg)
צילום: מערכת אוטו, יצרן הזמן קצר והאוטובאן קרוב, והמארחים רומזים שכדאי שאלחץ על המצערת. אין בעיה. כבר מהשניות הראשונות ברור שלא מדובר בחורכת אספלט מהזן העצבני. הקופה הקוריאנית אמנם מבצעת (8 ש' ל-100 קמ"ש) אך אינה מרגישה תזזיתית במיוחד. המנוע מושך היטב, בייחוד מעבר ל-2000 סל"ד ומציע פעולה שקטה ומעודנת. למעשה הייתי שמח לסאונד קצת יותר דרמטי כאשר אנחנו חוצים את גבול ה-180 קמ"ש.
מה שנחמד יותר היא פעולת מתלים שיוצרת תחושה בשרנית ונוקשה – אבל לא מדי; אולי יש משהו בהצהרות של יונדאי על כיול מתלים מחודש שנעשה במרכז הפיתוח שלהם בנורבורגרינג. הטורבו יותר חסונה מאשר מתרסקת, מציעה ריסון טוב ועדיין יכולת ספיגה סבירה. תכונות אלה יוצרות תחושה טובה בנהיגה מהירה, והתוצאה ממש לא מעייפת את הנהג. למתלים המשופרים מצטרף הגה מעודכן עם פעולה ודיוק סבירים (במצב הקשה). עם שפע הכוח קל לגלות תת-היגוי תחת מצערת מלאה, אבל גם כאן היונדאי אינה דרמטית במיוחד. התחושה היא יותר של מכונית GT מהירה ונעימה למרחקים ארוכים מאשר מתחרה לוהטת לקומפקטיות החמות. ועדיין זו לבטח ה-i30 החביבה עלי בהיסטורית הדגם.
.jpg)
צילום: מערכת אוטו, יצרן
קופה קטנהאני מקנח ב-i20 קופה החדשה. יונדאי, בניגוד למקובל, בחרה לבצע שינויי עיצוב מהותיים בגרסת השלוש דלתות הזו. הקופה הזו נראית שונה מהדגם עליו היא מבוססת והתוצאה אופנתית. עם זאת, השינויים בסביבת הנהג אינם גדולים, אבל הגרסה המצוידת שדגמנו כוללת מערך מולטימדיה מקורי שבהחלט מוסף להופעה. מאחור התחושה פחות מרווחת ומרווח הראש לא מתעלה, והאווירה מעט קלסטרופובית בגלל השמשה הקטנה.
כאשר היא חמושה במנוע ה-1.4 דיזל ותיבה ידנית הקופה הקטנה חזקה משמעותית מה-i20 שאנו מכירים בארץ. חטיבת הכוח מאוד משכנעת גם אם מעט יותר רועשת מהבנזין. הקופה גם נוקשה יותר נוחה פחות מהגרסאות המוכרות, וסביר שחישוקי ה-17" בהם צוידה מכונית ההדגמה והצמיגים (225/45) תרמו לכך. יונדאי כנראה לקחה את עצמה יותר מדי ברצינות בתחום הספורטיבי, לפחות במפרט.
.jpg)
צילום: מערכת אוטו, יצרן
