סקודה ראפיד ספייסבק
בשביל להבין את הספייסבק, צריך להבין את מצבה של סקודה כיצרנית סמי-עצמאית בחטיבת פולקסווגן. לצידי יושב עכשיו איש יחסי הציבור של החברה, ואנחנו תוהים יחדיו על מצבה. "המכירות עולות כל שנה", הוא מספר לי. אבל את המספרים הללו אנו מכירים. אני תוהה בקול מה אמורה להיות סקודה בתוך משפחת פולקסווגן. אם נסתכל על מכוניות הקצה של כל חטיבה, מכוניות שמחזקות את התדמית אותה כל מותג שואף לנכס לעצמו, נבחין בבעיה. לאודי, יש את ה-R8 כמכונית שמציגה את כל הטוב שיש באודי. לפולקסווגן יש את הפייטון, בכדי לקדם את תדמית המכונה היעילה והמרשימה. וזה משאיר אותנו עם סקודה וסיאט. מי היא מקדמת התדמית של סקודה? המכונית בה סקודה מראה את כל מה שביכולתה לעשות? "הסופרב", הוא עונה. תשובה שלא משכנעת את שנינו. לא לסקודה ולא לסיאט יש תדמית ברורה היום בעיני הקהל. ולפי דבריו של האיש החביב שלידי, בסקודה יש היום בעיה נוספת – "אנחנו רוצים להצעיר את ממוצע גיל הלקוח שלנו", הוא אומר, "מצד שני, איננו רוצים לאבד את הסולידיות המזוהה עם סקודה". זו הסיבה, לטענתו, שהדור החדש של היטי עומד לקחת צעד אחורה מבחינה עיצובית. היטי נראה "מגניב מדי" מכדי להיות סקודה.
למשוך קהל צעיר בלי לאבד את הסולידיות? גרסת הספייסבק של סקודה ראפיד נולד לתוך המלכוד הזה. האם הוא מושך דיו בכדי לקסום לקהל הצעיר? לא בדיוק. מבולבלים? גם אנחנו.
צילום: מנהל

מה חדש?
הראפיד סדאן השאירה אותנו עם רגשות מעורבים. אהבנו את המנוע הגיבור, את התחושה המוכרת של הפנים, את המרחב ואת תא המטען (סקודה או לא סקודה?!). מצד שני ממש לא התרשמנו מכיול המתלים ובידוד רעשי פעולתם ומהחומרים בתא. אה, והיה איזה עניין עם כפתורי השליטה של החלונות האחוריים – הופתענו לגלות בראפיד סדאן כפתורי שליטה לחלונות הקדמיים בלבד בעמדת הנהג. תמוה. "הקשבנו לביקורת והתייחסנו אליה בכובד ראש בתכנון הספייסבק – והשינויים שביצענו כאן עברו אוטומטית גם לדגמי הסדאן (הדגמים המשופרים אמורים כבר להיות בארץ – א.א.)".

כבר בבחינה סטטית אפשר לראות חלק מאלו. לנהג יש כעת שליטה על ארבעת חלונות החשמל. בפנים התחושה טובה מבעבר. יש כאן עדיין משטחים נרחבים של פלסטיק שחור וקשיח, אך כעת הוא מלא נגיעות מושקעות ומוצלחות מאוד לטעמי. ישנם חלקים שזכו לגימור שונה (גימור בלקה מבריקה או דמוי אלומיניום מוברש). יש עיטורי ניקל עדינים ומלאי טעם סביב לחלקים שונים של הפנים וישנו גם הגה תלת חישורי חדש שמשלב בתוכו את האלמנטים המוזכרים. התוצאה – תחושה נעימה יותר וספרטנית פחות בתא. שינוי מדוד, חכם ומוצלח מאוד. מה שלא היה צריך לשנות בתא הנוסעים, המרווח, נותר כשהיה – הספייסבק גם היא מרווחת מלפנים ומאחור. מי שכן שילם את מחיר קיצוץ האורך הוא תא המטען. הוא כבר לא עצום כמו בסדאן, אלא "רק" גדול.
צילום: מנהל
עם 415 ליטר, תא המטען "רק" גדול

הספייסבק היא מכונית האצ'בק קלאסית, בסקודה מכוונים ללקוחות של היונדאי i30, והאורך הכללי (430 ס"מ) באמת דומה לזה של הקוריאנית אבל בסיס הגלגלים (260 ס"מ) קרוב יותר למכוניות קטנות יותר, רנו קליאו לדוגמה. הקטגוריה הקומפקטית חשובה מאוד ליצרנית, ולא בכדי – שתיים מכל חמש מכוניות שנמכרות באירופה נמכרות בתצורה הזו, וסקודה מייעדת את הספייסבק להוביל אותה לתוך שווקים חדשים ולייצוג במעל ל-100 מדינות בעולם.

איך זה מרגיש
אם נהגתם במוצר של הקונצרן בעשור האחרון, יהיה לכם קל מאוד להרגיש בבית בתוך הספייס. הנדסת האנוש מצוינת, כל דבר נמצא במקום שתצפה לו וזה כבר לא אמור להפתיע אף אחד. גם שילוב המנוע (TSI בנפח 1.4 ליטר, המפיק 120 כ"ס ב-5,000 סל"ד ו-20.3 קג"מ החל ב-1,500 סל"ד) לגיר (DSG, שבעה יחסי העברה) מוכר וידוע על יתרונותיו וחסרונותיו.
צילום: מנהל

מה שחיפשנו בעיקר, על הכבישים שסביב לוורונה, היה את השינוי בכיול המתלים. אני חייב לסייג את מה שאכתוב בהמשך ולציין שמכוניות ההשקה היו מצוידות בגלגלים בקוטר 16 אינץ' וצמיגים במידה 215/45 – לא מסוג המידות שתורמות לנסיעה רכה ונינוחה. הראפיד שבחנו בישראל צוידה בצמיגים במידות "נורמליות" יותר (185/65R15). על הצמיגים הרחבים והנמוכים יותר, קשה להגיד שהורגש שיפור כל שהוא בנוחות או בנינוחות, אותה מציעה הגרסה החדשה של הראפיד. בשיוט בין-עירוני על כביש איכותי – היא עושה עבודה מצוינת. מעט רעשי רוח וקצת יותר רעשי כביש. על כביש לא חלק היא מרגישה כבר פחות נעימה – ומציגה רעשים מבתי הגלגלים ותנועות קטנות ובלתי פוסקות של הגוף. במהירויות עירוניות על כבישים משובשים, תנודות הגוף הופכות מורגשות יותר ולעיתים אפילו תורגש חבטה מכיוון המתלה האחורי. כל אלו מלווים ברעש עבודת מתלים.
מעבר לזה הכול טוב תודה. התנהגות הכביש צפויה, מלאת אחיזה ומשרת ביטחון, ההגה מדויק וחסר משוב (כמקובל בימנו) והבלמים חזקים ויעילים.
צילום: מנהל
שיפור ושאלה
הספייסבק היא מכונית טובה. מעבר לזה שהיא מבשרת על כניסתה של סקודה לסגמנט חשוב מאוד בניכר, היא מספרת לנו על השינויים אותם נראה בראפיד סדאן – הרלוונטית יותר לשוק הישראלי. בכל הקשור לעידון החוויה הויזואלית בתא הנוסעים, מדובר בשיפור מורגש וחיובי. בהנחה ששינויים אלו יעברו במדויק לסדאן הנמכרות בארץ, בהחלט שווה לחכות להם. לצערי, על כבישי איטליה עם הצמיגים האמורים לא הציגה הספייסבק שיפור לעומת הראפיד המוכרת לנו בכל הקשור לנוחות, עידון ושקט. כמובן שנחכה למבחן במפרט "ישראלי" על כבישי הארץ. עד אז, עושה רושם שהראפיד טיפלה רק באחת משתי המגרעות הבולטות שלה.