סקירת נתוני המכירות של פורשה מבהירה שלקאיין תפקיד חשוב במאזן המכירות של היצרן הגרמני. במהלך השנתיים האחרונות חלש הדגם על כמעט מחצית מסך כל היצור של החברה. היות והקאיין כבר בן ארבע, עבר הדגם עדכון מחצית-החיים והשיקה אותו לעיתונות בספרד.
כרגיל במוצרים של פורשה גם כאן הגישה אבולוציונית. השינויים מדודים, במטרה לשפר את היכולת הכוללת של הדגם מבלי לסכן מקור הכנסה חשוב כל כך עם שינויים קיצוניים מדי.
מהבחינה העיצובית זהו אותו הקאיין, עכשיו קצת יותר נעיםלעין עם צבירי פנסים רזים ועדינים יותר. שבכה קדמית גדולה מבעבר מעבירה מסר ספורטיבי יותר. שאר נגיעות העיצוב (כנפיים, פנסים מאחור, ספוילר שונה) בולטות עוד פחות לעין אבל עוזרות להציג עיצוב כוחני יותר ובעיקר הומוגני מבעבר. כל היצע המנועים שופר ומציע עכשיו יותר כוח (לצד נצילות דלק משופרת, לטענת היצרן). המנועים קבלו השנה הזרקת דלק ישירה, כשמנועי ה-V8 זוכים לראשונה לתזמון שסתומים משתנה. מנוע ה-V6 צר הזווית של הקאין הבסיסית (המניע גם את הטוארג) עלה בנפחו ל-3598 סמ^ק, קיבל תזמון משתנה וסעפות יניקה באורך משתנה. ההספק עלה ל-290 כ^ס ב-6200 סל^ד (ו-39 קג^מ ב-3000 סל^ד). 2160 ק^ג שוקלת הקאין הבסיסית והתאוצה למאה קמ^ש אורכת 8.3 ש' עם תיבת הטיפטרוניק.
מנוע ה-V8 של הקאיין S עלה מ-4.5 ל-4.8 ל', כאשר שינויים נוספים מסייעים להעלאת ההספק מ-340 ל-385 כ^ס ב-6200 סל^ד ואת נתון המומנט מ-42.9 ל-51 קג^מ ב-3500 סל^ד. זמני התאוצה למאה התקצרו בכחצי שניה (עם טיפטרוניק, עם תיבה ידנית השיפור משמעותי יותר – כמעט שניה) ל-6.8 שניות. המהירות המירבית של 2225 הק^ג של הקאין S עלתה מ-242 ל-250 קמ^ש.
גולת הכותרת (לספיד פריקס שביננו) הוא עדיין מנוע הטורבו כפול המגדשים. הבסיס הוא אותו מנוע V8 של הקאיין S (וגם כאן עלה הנפח מ-4.5 ל-4.8 ל'), ובגלגולו הנוכחי מפיק המנוע 500 כ^ס צנועים ב-6000 סל^ד ומומנט צנוע עוד יותר של 71 קג^מ ב-4500 סל^ד (בדגם היוצא: 450 כ^ס, 63.3 קג^מ). הנתונים? התאוצה למאה קמ^ש אורכת קצת יותר מחמש שניות והמהירות הסופית היא 275 קמ^ש. קשה להשאר אדיש לנוכח הנתונים הללו לא כשאתה יודע שהקאין טורבו שוקלת 2355 ק^ג (ובעלת מקדם גרר של 0.35).
מרשימים המנועים ככל שיהיו, הפיתוח בו משתמש הקאין לשיפור היכולת הדינאמית מבלי לגרוע ואף להוסיף לנוחות הנסיעה (וליכולת השטח), מלהיב הרבה יותר. מערכת ה-PDCC מציעה שליטה אקטיבית על זוית הגלגול של השילדה. היא עושה זאת באמצעות ניהול הקשיחות של מוטות הייצוב הקדמיים והאחוריים ויודעת לעשות זאת באופן מתמשך. עד כמה יעילה המערכת? פורשה טוענים לזוית גלגול של מעלה אחת תחת עומס של 0.9 G (לעומת חמש מעלות באותו עומס בקודמת). עוד יתרון של מוטות הייצוב האקטיביים היא רמת טלטול נמוכה יותר של המרכב על פני כביש לא מושלם. בנהיגת שטח מגיעה המערכת עד לניתוק מלא של המוטות המייצבים, מה שאמור להתבטא בעקיבה טובה יותר של הגלגלים על הקרקע ולשפר את התנועה בשטח מאתגר.
בזכות גנרל חורף ולו^ז טיסות ששמור לעיתונאי רכב מהמזרח התיכון, זמן הנהיגה הצטמצם מאוד וכלל התרשמות מדגם אחד בלבד, הקאין S. כניסה לתא הנוסעים והקאיין כמעט ולא השתנה, הוא עדיין מקום נעים ומחניף אגו כשהיה. המושב במכונית המבחן היה תומך ברמה מציקה [נו, ואתה באמת מתפלא? –המערכת] והבסיס קצר למידותי [כנ^ל]. יציאה לדרך. יחידת הכוח מרשימה, עם תאבון גדול לסל^ד ודחיפה משמעותית החל מ-2500 סל^ד. הקאין צובר קצב במהירות לא נתפסת לגבי טונאז' שכזה וקשה מאוד לשמור על המהירות החוקית על כבישי ספרד העמוסים משטרות. פעולת הטיפטרוניק שותפה יעילה לפשע, זריזה די הצורך ופעולתה נעימה. ההגה מרגיש כבד יותר משזכור לי מהקאיין הקודם אך משקלו מלאכותי ואין הוא מספיק מדויק ברבע המהלך הראשון שלו. על הכביש המפותל הקאין עדיין גורמת לי לשכוח את חוקי הפיזיקה וכמה אנרגיה גלומה בתוך שני טון במאתיים קמ^ש. השליטה במשקל הגוף מצוינת, הפורשה תוקפת את הפניות ולא מסגירה את מימדיה עד למגבלות. לאורך הדרך הזדמן לנו לבחון את הדגם החדש מול קודמו במסלול סלאלום ועל כביש משובש. כאן, חדש מול ישן, ניתן היה לחוש בהבדלים. בסלאלום שמר ה-PDCC על הקאיין החדש מאוזן ונשלט מקודמו. על המשטח המשובש במסלול, טלטל הקאיין החדש את ראשי הנוסעים פחות מהקודם. מרשים. על אותו כביש משובש מתקשה עדיין מערכת מתלי האוויר של פורשה להתמודד עם מהמורות חדות, נוקשת תותבים ומרעידה קלות את תא הנוסעים. אפרופו תא הנוסעים, איכות ההרכבה ברכבי ההדגמה היתה טובה אך לא ברמה לה הורגלנו מפורשה. רכב המבחן למוד עיתונאים אותת על כך בבלימות חזקות עם נשיכה לא מספקת והתערבות מוקדמת של ה-ABS.
הקאיין החדש עושה בדיוק מה שתוכנן לעשות, להיות קצת יותר טוב בכל תחום מקודמו. ואכן השינויים הקלים בגזרות העיצוב, המנועים ופריצת דרך (לא פחות) בתחום המיתלים משאירות את הקאיין בפסגת ה-SUV, במקום בו כלים מועטים זוכים לדרוך. היכן שלא זרח הקאיין הקודם, בידוד מתחלואי הכביש ופעולת המתלה, ואיכות ההרכבה (הטובה כאמור – אבל מפורשה אנחנו מצפים ליותר), לא טופלו וגם לא ישונו עד להצגת הפלטפורמה המשותפת לטוארג-קאיין הבא. נכון להיום ממשיך הקאיין להציע יכולת כביש ספורטיבית אמיתית (ללא אח ורע בסגמנט) לצד יכולת שטח. וכמו תמיד אצל פורשה – הספיקו מספר נגיעות מדודות בכדי שיעשה זאת טוב מבעבר.
