הנעה באמצעות מימן היא, לכאורה, פתרון כמעט מושלם. במקום בנזין או סולר משתמש המנוע בערבוב של חמצן ומימן, ופולט החוצה מים. מימן הוא זול ושכיח, ופליטת המזהמים אפסית – כולם מרוויחים. הבעיה היא בביצוע: טכנולוגיות קיימות של תאי-דלק המכילים מימן, משתמשות בחומרים יקרים כגון פלטינה בקטליזטור הדרוש להפעלת תא-הדלק. הצורך בפלטינה נובע מהתווך החומצתי בו נעשה שימוש בטכנולוגיה הנוכחית. תווך זה מכתיב שימוש בחומרים בעלי עמידות גבוהה לחלודה, ולכן יש צורך במתכות אצילות, ויקרות. ניתן לומר כי השימוש הנרחב בפלטינה בטכנולוגיות הקיימות, הוא אחד מהגורמים העיקריים למחיר היקר של תאי הדלק שמפריע להתפשטות של הטכנולוגיה בציבור (נדרש לפחות 100 גרם פלטינה לכל רכב). כעת טוענת דייהטסו כי הצליחה ליצור טכנולוגיה חדשה המשתמשת בתווך אלקלי במקום חומצתי, וכך ניתן להשתמש במתכות פשוטות יותר כגון ניקל בתור קטליזטור. בנוסף, השימוש בשילוב של מימן וחנקן בתור דלק מאפשר תפוקה גבוהה לפחות כמו זו של הטכנולוגיה הנוכחית לתאי-דלק. הטכנולוגיה החדשה אמורה להוזיל משמעותית את ייצור תאי-הדלק וכתוצאה לאפשר מחירי קנייה הגיוניים למכוניות המונעות בטכנולוגית תא דלק. הטכנולוגיה עוד לא הבשילה לחלוטין, ודייהטסו תמשיך לפתח אותה בשנים הקרובות. כעת, עם הצהרות של יצרנים כדוגמת רנו על ההשקעה בתאי-הדלק, נראה כי העתיד מבטיח שימוש הולך וגדל בטכנולוגיה זו בכלי רכב.