לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין את מהות הקשר בין מהירות הנסיעה לבין תאונות דרכים. סעו יותר מהר והסיכון לתאונה עקב איבוד שליטה יגדל, כמו גם מידת הנזק שעשויה להיגרם (לרכוש, או חס וחלילה לנפש). אבל עובדה זו היא חסרת משמעות ללא קביעת סף מהירות שבו מותר לנהוג, שיאזן את הצורך בהתניידות מול רמת הסיכון. במקרה זה קל לומר שהמחוקק עשה בשבילנו את העבודה המחקרית המסובכת, בדק כביש-כביש ומצא את נקודת האיזון הנכונה, אבל ניתן גם לטעון שבמקרים מסוימים אפשר להשתמש במבחן מסוג אחר: מבחן האדם הסביר.
מבחן האדם הסביר הוא מונח הרווח בעולם המשפט אך כאן מקבל משמעות מעט שונה: קחו קטע כביש שעבורו קבע המחוקק מהירות נסיעה מירבית, ובידקו נתונים סטטיסטיים אודות ממוצע המהירות בקטע זה, אחוז הנהגים שעברו את המהירות המותרת וכן הלאה. אם תמצאו חריגה משמעותית – בין אם למעלה או למטה – כנראה שיש לכך סיבה.
בואו ננסה להעמיד את מבחן האדם הסביר מול תוצאות המחקר שהתפרסמו אתמול (13.6). מחקר זה, אשר הוזמן על-ידי עמותת 'אור ירוק', טוען ש-66% מהנהגים נוסעים מהר מהמותר בכבישים מהירים. ראשית נעבור על הטקסט שבכתבה ב'מעריב', המבהיר במידה מסוימת את האג'נדה של מבצעי המחקר – להאשים, לכאורה, כמה מיליונים מתושבי המדינה בעבירה מסוכנת. בין השאר נכתב: "אף שידעו כי היקף התאונות בישראל וההרוגים בהן גבוה במיוחד, החוקרים נדהמו במיוחד מתוצאותיו". הרשו לי לפקפק במידת התדהמה של החוקרים מתוצאות המחקר, וכן להביע תרעומת על הקישור לתאונות והרוגים, שאינו מגובה, כך נראה, בשום מחקר סטטיסטי. יתר על כן, "היקף התאונות בישראל וההרוגים בהן" ממש לא גבוה במיוחד וזאת ניתן לגלות בחיפוש פשוט ברשת. ויקיפדיה, למשל, מציגה שרק ב-13 מדינות יש שיעור הרוגים בתאונות נמוך יותר מבישראל, ביחס לגודל האוכלוסיה.
צילום: מנהל
תוצאות המחקר מול שיעור התאונות האמיתי בקטעי הכביש המדוברים
אבל בואו נתמקד לרגע בתוצאות המחקר, ונעמיד אותו מול שיעור התאונות האמיתי בקטעי הכביש המדוברים. לשם שינוי לא דיבורים באוויר על "סכנה", אלא כימות אמיתי של הסכנה ביחס למהירות שנקבעה על ידי "האדם הסביר". 97% מהנהגים נסעו מעל המהירות המותרת (70 קמ"ש) בקטע שבין מחלף חולות למבוא איילון (תחילת כביש 20). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בקטע זה שאורכו כ-3 קילומטר אירעו 59 תאונות בלבד ב-10 השנים האחרונות, מתוכן 2 קטלניות ו-7 קשות. תאונה קטלנית אחת התרחשה בליל שבת ובשנייה ההרוג היה הולך רגל.
בקטע שבין מחלף משה דיין למחלף הקוממיות על אותו הכביש נסעו 91% מהנהגים מעל המהירות המותרת (שוב 70 קמ"ש). כמה הרוגים ב-10 שנים? שניים בלבד, שניהם הולכי רגל שלא היו אמורים להימצא על כביש ראשי ממילא. סה"כ 50 תאונות, מתוכן 8 קשות.
בכביש 2, בקטע שבין חוף השרון לוינגייט, לאורך כ-3 ק"מ של כביש מהיר, נסעו 81% מהנהגים מעל המותר. באותו קטע התרחשו 84 תאונות ב-10 שנים, ובהן נהרגו 5 בני אדם, אחד מהם הולך רגל. רק 8 מהתאונות הוגדרו כקשות.
בקטע שבין מחלף גנות למחלף שפירים על כביש 1, קטע בן 2 ק"מ עם נפח תנועה של מאות אלפי מכוניות ביום, נמצא כי 77% מהנהגים נסעו במהירות גבוהה מה-90 קמ"ש המותרים. בקטע זה היו ב-10 שנים 32 תאונות בלבד. מתוכן אחת קטלנית – פגיעה בהולך רגל – ו-4 קשות בלבד.
הרבה? מעט? בהתחשב בנפח התנועה האדיר בקטעים אלו, מדובר בכמות מזערית של תאונות ואפילו של הרוגים. רוצים דוגמאות? בדרך קיבוץ גלויות בת"א, בקטע שאורכו פחות מ-2 ק"מ (אך מהירות הנסיעה נמוכה בו משמעותית) התרחשו באותה תקופת זמן 657 תאונות, מתוכן 45 קשות ועוד 7 קטלניות.
צילום: מנהל
נחזור למחלף גנות ומחלף שפירים. אם מתייחסים אך ורק לתאונות שהתרחשו בצמתים בכניסות וביציאות מהמחלפים, התרחשו ב-10 שנים 157 תאונות, מתוכן 14 קשות ו-5 קטלניות. לנו נראה שהרבה יותר חשוב לטפל במתרחש בצמתים אלו מאשר בקטע הכביש המהיר שביניהם, בו היה באותה התקופה רק הרוג אחד, הולך רגל...
נקח מקרה מבחן אחר – כביש 44 באזור צומת חב"ד ובית דגן, בין ק"מ 30 ל-33. זהו כביש פרברי שבו צמתים ורמזורים. 9 אנשים נהרגו בו ב-10 שנים, מתוכם ארבעה הולכי רגל. סה"כ 98 תאונות, מתוכן 12 קשות. כלומר – לא המון תאונות, אבל הרבה מהן קשות וכן כמות גדולה של הרוגים. מעניין לבדוק אם בקטע כביש זה נוסעים הנהגים במהירות גבוהה משמעותית מהמותר בחוק...
דוגמא אחרונה: אחד הכבישים שנבדקו במחקר הוא כביש 13 בדרום הארץ, מצומת ציחור עד לצומת מנוחה בכביש הערבה. 12 ק"מ אורכו ונפח התנועה בו כולל מאות בודדות של נהגים ביום, שכן רק אלו הבוחרים לנסוע לאילת דרך מצפה רמון נדרשים לעבור בו. במחקר נמצא כי 84% מהנהגים בכביש זה נוסעים מעל המהירות המותרת. נשאלת השאלה מהי רמת הסיכון של כביש זה, אליו מגיעים נהגים רבים לאחר נסיעה ארוכה ומעייפת. מעניין לגלות כי שתי תאונות בלבד התרחשו בכביש זה במשך 10 השנים האחרונות. שתיהן, אגב, קטלניות. באחת התהפך ג'יפ שנשא 4 צעירים והרג נערה בת 16. בשניה התהפך רכב עם נהג שנסע לבדו. בכביש זה נוסעות כ-100 אלף מכוניות בשנה ומיליון מכוניות בעשור, רק שתיים מהן עשו תאונה. תעשו את החשבון...
צילום: מנהל ניצחון מבחן "האדם הסביר"
נסכם: המחקר שהוזמן ע"י אור ירוק בחן מהירות נסיעה ממוצעת בקטעי כביש מהירים, רובם מרובי נתיבים ובעלי גדר הפרדה שבחלקם המהירות החוקית נמוכה משמעותית מהמהירות הממוצעת המיושמת על-ידי 80% ויותר מהאוכלוסיה. בקטעים אלו כמות התאונות וההרוגים נמוכה משמעותית ביחס לקטעים בינעירוניים או עירוניים מרומזרים שבהם נוסעות הרבה פחות מכוניות מדי יום. לנו זה נראה כמו ניצחון מבחן "האדם הסביר". 80% ויותר מהאוכלוסיה שיודעת שאין כל סכנה מיוחדת בנסיעה מעל המהירות החוקית במקרים מסוימים. רוצים להקטין את כמות התאונות וההרוגים? נסו לטפל בצמתים מסוכנים. נסו ללמד את הציבור שלא להתהלך רגלית בכבישים מהירים וסואנים. אפילו בידקו מהירות ממוצעת בכבישים מסוכנים כמו כביש 70 מק"מ 57 ועד 77 (541 תאונות, 71 קשות, 34 הרוגים ב-10 שנים). רק אל תחפשו מתחת לאדמה סיבות להגדיל את כמות דו"חות המהירות בכבישים לא מסוכנים. תודה.
