יריד המכירות של אלבר בחול המועד סוכות
לפעמים קשה להבין את עם ישראל. מה, אם הלכנו במדבר אחרי משה רבנו, זה אומר שחייבים לעמוד בתור וללכת עם כולם באותו הכיוון ובאותה הדרך? נדמה לי שדווקא ניסיון קדמוני זה, ההליכה אחרי משה, לא הוכיח את עצמו כדרך החכמה, הקצרה או המהירה ביותר האפשרית. ארבעים שנה כדי לחצות את מדבר סיני זה הרבה מאוד זמן, גם במהירות בה התקדמה שיירה במדבר בימים ההם.
ומה שהביא אותי לחשוב על זה דווקא עכשיו, היה יריד "אוטומניה" שערכה חברת הליסינג אלבר בגני התערוכה, בחול המועד סוכות. במהלך שלושה וחצי ימים, נמכרו ביריד, לדברי אלבר, למעלה מ-900 מכוניות. שני שליש מהן מכוניות ליסינג משומשות, העומדות בדרך כלל במגרשי המכירות של החברה ברחבי הארץ.
מדוע אדם מצפון הארץ יטריח עצמו למרכז ויעמוד בתור לא קצר, על מנת לרכוש מכונית אותה יכול היה לקנות ליד ביתו בנוחות מרבית ובאותו המחיר (ולפעמים פחות)? כן, שמעתם נכון. בעוד שחלק מהמכוניות החדשות נמכרו שם בהנחות נאות, המשומשות דווקא נמכרו במחירים דומים מאוד למחירים הנהוגים במגרשי הליסינג. "אם כבר באתי, אז לא אקנה?", שאל מר ישראלי את עצמו. תודו שזה לא לגמרי מובן.