החשיפה אתמול, במסגרת ערב קדם-התערוכה של קבוצת פולקסווגן999. זהו נתון החשוב ביותר של ה-Sesto Elemento ("האלמנט השישי"): משקלה בקילוגרמים. זהו משקל נאה מאד עבור, נניח, רודסטר קטנה. עבור קופה עם מנוע V10 והנעה כפולה – זהו נתון מדהים. לשם השוואה, הגאייארדו הסדרתית הקלה ביותר, הגרסה המכונה "סופרלג'רה" ("סופר-קלה"), שוקלת 1,340 ק"ג. משקל קל הוא המסר העיקרי במכונית התצוגה המרהיבה הזו של למבורגיני: שמה נובע מכך שהאלמנט השישי בטבלת היסודות הוא, כמובן, קרבון. בחומר הזה – בשמו המדוייק יותר, CFRP או "פלסטיק מחוזק בסיבי פחמן", נתקל בכל רחבי המכונית, ולא רק ברכיבים מקובלים כמו משטחי מרכב חיצוניים או שלדת-המונוקוק. אותו חומר חזק וקל משמש גם עבור כל רכיבי המיתלים, ואפילו החישוקים וגל-ההינע לגלגלים הקדמיים עשוי ממנו. היכן שלא ניתן להשתמש ב-CFRP בחרו מהנדסי למבורגיני בחומריים מרוכבים אחרים, אקזוטיים עוד יותר, כמו תרכובת בשם Pyrosic, עמידה בחום גבוה, המתקבלת משילוב של אבקה קרמית עם שרף סינטטי, ממנה עשויים צינורות מערכת הפליטה. לאורך כל ההודעה (המאד-מפורטת) לעיתונות חוזר שוב ושוב השימוש במונח Extreme Lightweight Engineering.
את מנוע ה-V10 של הססטו-אלמנטו אנו מכירים מהגאייארדו, וכאן הוא בגרסתו החזקה ביותר עם 570 כ"ס. ההנעה היא לכל ארבעת הגלגלים, והתוצאה של שילוב כל זה עם המשקל הקליל היא יכולת האצה מעמידה ל-100 קמ"ש ב-2.5 שניות בלבד – הטריטוריה של בוגאטי ויירון. לגבי המהירות המרבית, מסתפקת למבורגיני בהצהרה "הרבה מעל 300 קמ"ש".
ובכן זו מכונית המסתורין של למבורגיני, אודותה זכינו לקבל זרם של טיזרים מצד למבורגיני בשבועות האחרונים. ומה עם ה"יוטה", מחליפתה המיועדת של המורצ'ילגו? אף מילה, בינתיים.