נושא צריכת הדלק הוא אחד הנושאים החמים ביותר בעולם הרכב כיום. אם ברמת הפרט, שרוצה שמכוניתו תשרוף כמה שפחות מהנוזל השחור הזה, שמחירו הולך ומאמיר, ואם ברמה העולמית, המוטרדת מאוד מזיהום האוויר וההתחממות העולמית, שמנועי המכוניות תורמים לה לא מעט. אבל בעוד מכוניות סדרתיות מציגות בד^כ נתוני צריכת דלק בתחום שבין 10 ל-20 ק^מ לליטר (עם חריגות משמעותיות כלפי מטה, וקצת פחות גדולות כלפי מעלה), הרי שבתחרויות צריכת דלק הנערכות ברחבי העולם מושגים נתונים מסדר גודל אחר לגמרי, ממש חלום רטוב ללקוחות ולאנשי איכות הסביבה. התחרות האחרונה ברשימה היא ה-ECO-MARATHON שערכה חברת ^של^, אחת מענקיות האנרגיה העולמיות, במסלול נוגארו בצרפת. ומה בדיוק מחפשת חברת דלק בתחרות לחסכון בדלק? פשוט מאוד – בעיקר תדמית, עניין בעייתי אצל חברות שכולם אוהבים לשנוא (אם בגלל הסכומים שהם משאירים בתחנה עבור הדלק, ואם בגלל זיהום האוויר שנוצר משריפת הדלק). למרות שהשנה לא נרשמו שיאים, לא במנועי בעירה פנימית ולא במנועים חשמליים מונעי תא דלק (בקטגוריה הראשונה השיא עומד על 3,410 ק^מ לליטר, ונקבע ב-2004, בשניה הוא הועמד על 3,836 ק^מ ב-2005), הרי שעדיין נרשמו תוצאות מרשימות מאוד – 3,039 ק^מ במנועי בעירה פנימית (ע^י אוניברסיטת ג'וזף לה-ג'וליבר הצרפתית, שגם מחזיקה בשיא) ו-2,979 ק^מ למכונית המונעת בתאי דלק (הפוליטכניק של ננט). יש לשים לב שכדי לאפשר שימוש בדלקים שונים, השימוש הוא לא בליטר מכל סוג דלק, אלא ב^שקול לליטר בנזין (מבחינה אנרגטית)^, כשההמרה מכל סוג דלק היא לפי נוסחה שפתחה החברה. עוד נקודה ראויה לציון היא העובדה שבניגוד למה שאנו רגילים לו, בצמרת התוצאות של מנועי הבעירה הפנימית מככבים דווקא מנועי בנזין, ולא מנועי דיזל. הסיבה ככל הנראה קשורה לכך שמדובר בכלי רכב שתוכננו במיוחד למטרה זו, עם דגש על מינימליסטיות ומשקל קל – דבר שמנועי דיזל לא מצטיינים בו. אבל הנתונים המדהימים הללו טומנים בחובם בעיה אחת – הקשר בינם לבין המציאות המוטורית של חיי היום יום קלוש למדי. אף אחד מאתנו לא יהיה מוכן להדחק אל תוך כלי רכב בעל שלושה גלגלים דקיקים שנראה כמו סיגר ונמוך יותר מגובה הפגוש של רכב השטח הממוצע. וגם אם אתם תסכימו, אין שום סיכוי שבעולם שרשויות התעבורה השונות יאשרו כלי רכב שכזה. בדיוק עם הבעיה הזו מתמודדת קטגוריה חדשה יחסית בתחרויות של ^של^ – מכוניות אורבניות. בקטגוריה זו יכולות להשתתף רק מכוניות העונות על דרישות מינימום של נפח פנימי, המקביל לדברי המארגנים לנפח של מכוניות עירוניות מקובלות (למשל סמארט). לנו בכל מקרה, הן עדיין נראות קטנות מאוד. בקטגוריה זו, כצפוי, המספרים נמוכים בהרבה, אם כי עדיין טובים מהמקובל בסדר גודל או שניים – המשתתפת היחידה בעלת הנעת תא דלק הצליחה לכסות 557 ק^מ, בעוד המתחרה הבכירה בקטגורית מנועי הבעירה הפנימית כיסתה 306 ק^מ בעזרת שקול-ליטר של ביו-דלק. ואלו מספרים מרשימים מאוד בהתחשב בעובדה שמדובר בקטגוריה בה רב המכוניות כבר נראות כמו מכונית של ממש, גם אם בקנה מידה מעט מוקטן. גם אם הביצועים, ובעיקר התאוצה, עלובים בכל קנה מידה נורמאלי, כפי שאפשר לראות בסרטונים שבאתר של ^של^, עדיין התוצאות המושגות בתחרויות שכאלו מעוררות תקוות כי אולי, איכשהו, נצליח להתחמק מתחזיות יום הדין של מומחי האקולוגיה, מבלי לוותר לחלוטין על יכולת הניוד האישי. בהקשר הזה, הנה נתון מעניין שמביאה ^של^ באתר התחרות – כלי הרכב המובילים בקטגורית הבערה הפנימית, פולטים פחות דו-תחמוצת הפחמן לקילומטר מאשר אצן בריצות שדה...