בראשית הייתה אלטו. מכונית חדשה בשישים אלף שקלים, ואחר כך הצטרפו אליה עוד מכוניות מיני ידניות זולות. בהמשך, עם או בלי קשר למחאה החברתית, גם מכוניות סופרמיני ידניות זכו למחיר נמוך משמעותית מבעבר, ופתאום אפשר היה לקנות מכונית סופרמיני מרווחת, כזו שיכולה לנייד ביעילות משפחה קטנה, ב-75,000 שקלים, ובמבצעים אף בפחות. אבל עם ישראל אוהב תיבת הילוכים אוטומטית, גם במכוניות קטנות, ונתח השוק של הסופרמיני הידניות נשאר קטן יחסית.
VIDEO
ואז, באמצע 2014, הגיעה
סיאט איביזה AM5 – אוטומטית, עם מנוע טורבו חזק, ובמחיר של 85,000 שקלים, או 80,000 שקלים ב"מבצע". למרות ההצלחה, המתחרים לא הזדרזו ליישר קו, אלא הסתפקו בהסברים כי מדובר במחיר "חיסול מלאים" לאור העובדה שהדגם בסוף ימיו. אלא שגם בדור החדש המשיכה סיאט להציע איביזה אוטומטית במחיר דומה...
רק עכשיו הרים סוף סוף מישהו את הכפפה, ומציע דגם מתחרה. לאחרונה החלה לובינסקי להציע גם היא גרסה מתחרה לאיביזה עבור
פיג'ו 208 - סופרמיני מודרנית, חזקה ואוטומטית, במחיר של שמונים וקצת אלף שקלים (כמה "קצת" תלוי במבצע התורן) – רק מעט יותר ממחירן של מכונית המיני האוטומטיות הבכירות. הגיע הזמן למבחן השוואתי.
צילום: בני דויטש
מה חדש? ה-208 והאיביזה כבר ביקרו אצלנו בעבר ומוכרות לנו – ולכם – היטב. גרסת הבסיס של ה-208 היא עדיין מכונית נאה, למרות הגיל וחישוקי הפלדה הקטנים יותר בגרסה זו. עיצוב האיביזה מעט גמלוני, אפילו בלבן, אבל לא ברמה שהופך אותה למכוערת. היחס לסביבת הנהג בשני הדגמים גרר ויכוחים בין הבוחנים; רובם העדיפו את זה שב-208, עם מסך המולטימדיה הגדול (התקנה מקומית, אבל נאה) והעיצוב המודרני יותר. אחרים העדיפו את סביבת הנהג שבאיביזה, למרות איכות חומרים מעט פחות טובה. בכל מקרה, ברכבי המבחן שלט הצבע השחור ביד רמה, משאיר רושם פשוט.
חלק מאותה פשטות נובע מהויתורים בתחום האבזור, וכאן נראה שההקרבה ב-208 גדולה יותר. רמת הגימור הבסיסית 'אקסס' מוותרת על פריטים רבים בתא הנוסעים. העיקריים שבהם הם בקרת השיוט, מסך המולטימדיה המקורי (יש, כאמור, מסך "8 בהתקנה מקומית, עם מערכת שעובדת בצורה סבירה), המושב המפוצל מאחור, חלונות החשמל מאחור ומה שהפריע לנו במיוחד: הכיוון בחשמלי למראות. אם הרכב ישמש באופן קבוע יותר מנהג אחד, זה יכול להיות מטרד רציני. גם באבזור החיצוני נעשו ויתורים: הידיות והמראות הן בצבע שחור, החישוקים כאמור קטנים יותר ומפלדה, פנסי הערפל נעלמו וכך גם תאורת הלד מאחור.
צילום: בני דויטש
באיביזה האבזור עשיר יותר מאשר בפיג'ו, וגם לא רע בפני עצמו – יש מסך מולטימדיה מקורי (קטן אך נוח מאוד לתפעול), ארבעה חלונות חשמליים, בקרת שיוט, מראה מתכהה אוטומטית, חיישני גשם ואורות – ותפעול חשמלי למראות. ידיות הדלתות והמראות הן בצבע הרכב. כך שבסעיף האבזור, האיביזה מנצחת בבירור – וזה עוד לפני שמנינו את מערכת ההתרעה על עייפות נהג.
צילום: בני דויטש
ה-208 מחזירה לעצמה נקודות עם עמדת נהג מרווחת יותר, בעיקר באזור המרפקים והכתפיים, וקצת יותר מקום לברכיים במושב האחורי. אך גם המושב האחורי באיביזה מציע מרחב סביר, ובשתיהן זווית המשענת מעט זקופה מדי. בשתיהן קל למצוא תנוחת נהיגה טובה, אחרי שמתרגלים לסידור הייחודי ב-208, עם הגה קטן ונמוך. הפיג'ו סובלת ממיעוט תאי אחסון, בעוד באיביזה יחידת תאי האחסון בין המושבים הורכבה באופן רופף; אולי שכחו להחזיר איזה בורג כשהתקינו את משענת היד, אופציה בתוספת תשלום – שהייתה לא נוחה עבור כל הבוחנים. תאי המטען מציעים נפח ומבנה דומים – ומספקים בהחלט.
צילום: בני דויטש
*יתרון קל ל-208 בתא הנוסעים
מה דומה? הביצועים. לשתי המכוניות מנועי טורבו משולשי צילנדרים המפיקים 110 כ"ס, וגם נתון המומנט כמעט זהה. 1.2 ליטר בפיג'ו, בעוד האיביזה מסתפקת בליטר יחיד. לשתיהן תיבות מרובות הילוכים – שבעה באיביזה, עם תיבה דו-מצמדית; שישה בפיג'ו, ששומרת אמונים לתיבה הפלנטרית. במציאות זה מתרגם לביצועים זהים למעשה, כשאף מכונית לא בורחת לשנייה במיאוץ הקלאסי למאה קמ"ש. ובכל זאת, לאיביזה יתרון קל בתאוצות ביניים בזכות תיבה זריזה יותר, עם הורדות הילוכים מהירות כבזק. בשני המקרים, חשוב לציין, מדובר בביצועים טובים ויותר ממספקים בשימוש יום-יומי, ואפילו לנהיגה נמרצת, בזכות זמינות כח טובה ומומנט שופע.
צילום: בני דויטש סיאט איביזה - מנוע 1.0 ל' טורבו, 110 כ"ס
למרות שתיבות דו-מצמדיות לא מצטיינות בדרך כלל בתנועה עירונית, דווקא ה-208 הייתה מעט פחות טובה בתנועה צפופה: התיבה דוחקת לא פעם את המנוע לסל"ד נמוך מדי (עניין שמצב ה'ספורט' פותר), בו פעולתו מעט מחוספסת, ומערכת הדימום/התנעה שלה פועלת לפעמים בצורה לא חלקה. אולם מדובר בניואנסים – קרוב לוודאי שרוב האנשים לא ישימו לכך לב, או יתרגלו במהירות.
צילום: בני דויטש פיג'ו 208 - מנוע 1.2 ל' טורבו, 110 כ"ס
בשיוט בין-עירוני, שתי המכוניות הציגו רמת רעש נמוכה מהצפוי. האיביזה מעט שקטה יותר עד כ-110 קמ"ש, בעיקר בזכות בידוד מעט טוב יותר של רעשי הכביש, אך ממהירות זו והלאה מתחילים רעשי הרוח להרים ראש. ב-208 יש כאמור קצת יותר רעשי כביש, אולם הם בתדר לא מפריע, ורעשי הרוח מתחילים להיות משמעותיים רק מעל 130 קמ"ש, כך שהיא נהנית מיתרון בשיוט במהירות גבוהה.
אגב שיוט בין עירוני, הופתענו לראות כי למרות יתרון ההילוכים של האיביזה, דווקא ה-208 משייטת בסל"ד מעט נמוך יותר – כ-2100 סל"ד לעומת 2250. למרות זאת האיביזה הייתה חסכונית יותר לאורך כל המבחן, הן בשיוט והן בקטעים הדינאמיים, עם יתרון שנע סביב 10%. ובכל מקרה, שתיהן חסכוניות למדי, עם 16/17.5 ק"מ לליטר בקטעים בין עירוניים, ו-11/12.5 ק"מ לליטר בסך המבחן המאומץ למדי.
*תיקו בביצועים וברעש; יתרון לאיביזה בצריכת הדלק
צילום: בני דויטש מה שונה? בעיקר כיול המתלים. האיביזה מצוידת במתלים רכים במפתיע, שסופגים בצורה יעילה מאוד שיבושים קטנים ושברי אספלט אבל מאפשרים למרכב להתנדנד קצת יותר מהרצוי על כבישים גליים. ה-208 מצוידת במתלים הדוקים יותר, שמגהצים פחות טוב שברי אספלט, אבל מתמודדים בצורה מאוזנת וטובה יותר עם גלים ושקעים בכביש. כך שככל שהמהירות נמוכה יותר והאספלט סדוק יותר, כך יתרונה של האיביזה גדול יותר, וככל שהוא גלי יותר והמהירות גבוהה יותר, היתרון עובר ל-208. במתאר שימוש מקובל במרחב גדרה-חדרה, האיביזה תהיה זו שתציע את נוחות הנסיעה הכללית הטובה יותר.
צילום: בני דויטש
אותו כיול מתלים משפיע מאוד גם על היכולת הדינאמית של שתי המכוניות. כן, יכולת דינאמית בסופרמיני זולה – בכל זאת יש לנו כאן הספק דומה לזה של 205GTi, לא? במפתיע, דווקא הספרדייה מציגה התנהגות דרמטית יותר, כזו שעשויה לקסום למי שחלמו על GTI בתור ילדים. המתלים הרכים שלה הופכים אותה לרגישה יותר לפרובוקציות והעברות משקל, כך שצורת הנהיגה ופקודות הנהג הן בעלות השפעה גדולה על ההתנהגות. זה יכול להיות משעשע עבור נהג מנוסה במצב רוח הנכון, אפילו מאתגר, אבל עלול להיות דרמטי מדי לנהג מן הישוב.
אולם קרוב לוודאי שנהג כזה יירתע מזוויות הגלגול המודגשות הרבה לפני שדברים יתחילו להשתבש. ה-208, לעומת זאת, מציגה התנהגות מודרנית בהרבה - זוויות הגלגול שטוחות, העברות המשקל מרוסנות היטב, ההתנהגות מדויקת ומהודקת יותר וההתנהגות בקצה צפויה יותר. הנטייה הטבעית היא לתת-היגוי קל, והמכונית כמעט אדישה לחלוטין לפרובוקציות. פחות מסעיר - יותר מהיר, צפוי ורגוע.
*יתרון בנוחות לאיביזה, אם כי לא בפער גדול *יתרון בהתנהגות הכביש ל-208
אז מה היה לנו?
היו לנו שתי סופרמיני מודרניות, חזקות וחסכוניות, שמציעות יכולת ניוד נעימה בעיר ומחוץ לעיר. שתי מכוניות שיכולות לשמש בצורה מוצלחת כרכב שני במשפחה – וגם כרכב ראשי במשפחה קטנה, עם נפח מטען מספק ומושב אחורי מרווח דיו. וכל זה במחיר נמוך משמעותית משל המתחרות הישירות, ודומה למדי למחירן של מכוניות מיני קטנות וחלשות יותר.
ה-208 מציעה חבילה מודרנית יותר, הן בעיצוב (חיצוני ופנימי) והן בכיול המתלים וההתנהגות, ותא נוסעים מעט מרווח יותר. האיביזה מציעה אבזור עדיף משמעותית, נוחות טובה יותר בעיר וצריכת דלק עדיפה. על פניו – קרב שקול.
צילום: בני דויטש
אלא שברב הסעיפים שבהם ה-208 מנצחת, היא עושה זאת בפער לא גדול. האיביזה לא ממש צפופה, לא מכוערת והתחושה בתא הנוסעים לא מדכאת או אפילו קרוב לזה. מצד שני, פער של 10% בצריכת הדלק יכול להיות משמעותי עבור מי שנוסע הרבה, ויתרון האבזור של האיביזה משמעותי כבר מהק"מ הראשון.
בשורה התחתונה, בהנחה שאתם לא מבלים את רוב נסיעותיכם בכבישים צדדיים ומפותלים,
סיאט איביזה מנצחת במבחן הזה, גם אם לא בנוקאאוט. היא עושה זאת בעיקר כי היא לא נכשלת בשום דבר חשוב, בעוד ש
פיג'ו 208 נופלת בתחום האבזור, עם תחושה ספרטנית וויתורים כואבים על פריטים פרקטיים.
צילום: בני דויטש
