ממש עם פרוץ המאה ה-20, ב-1901, החלו שני אמריקאים לייצר אופנוע. אחד מהם, ג'ורג' הנדי (Hendee), השתתף במירוצי אופניים, קבע שיא עולם, ופתח חברה לייצור אופניים. השני, אוסקר הדסטורם (Hedstrom), רכב אף הוא באופן תחרותי וגם הוא ייצר אופניים. הדסטורם ייצר גם גרסה ממונעת לזוג אופניים.
כאשר הנדי פגש באופניים הממונעים של הדסטורם - להלן, אופנוע – הוא מאוד התרשם. השניים ייסדו שותפות והחלו לייצר אופנועים ב-1901, כאמור. הארלי דייווידסון, כדאי לדעת, החלה לייצר אופנועים שנתיים מאוחר יותר.
כל ההתחלותהאופנוע הראשון צויד במנוע בעל צילינדר אחד ובהספק של 1.75 כ"ס. ב-1902 נוצרה "מסגרת היהלום" של אינדיאן – שם שמיתג את האופניים של הנדי עוד קודם – באופנוע השני של החברה. שנה לאחר מכן קבע הדסטרום שיא מהירות לאופנועים: 90 קמ"ש.
צילום: מנהל אינדיאן הוקמה מבשנת 1901 ע"י ג'ורג' הנדי ואוסקר הדסטורם
ב-1904 החלה החברה לצבוע את האופנועים שלה באדום עמוק, מה שיהיה לצבע המזוהה שלה. במקביל החלו גם פעולות שיווק, והמכירות עלו בהתאם: מיחידות ספורות ב-1901, ל-500 ב-1904 ועד ל-32,000 ב-1913.
חלק מאותה הצלחה נזקף לזכותו של מנוע חדש בתחום, כזה שהגדיר – ומגדיר עד היום – את האופנוענות האמריקאית: V-Twin. ב-1905 בנתה אינדיאן מנוע כזה למירוצים ושנתיים מאוחר יותר הציעה אותו לקהל הרחב. הארלי מצדה הציעה V-Twin ראשון ב-1907.
צילום: מנהל אינדיאן. הראשונה להציע מנוע V-טווין
השנים הגדולות – והשקיעההעשור השני של המאה העשרים עשה את אינידיאן ליצרן משמעותי מאוד. החברה, כמו יצרנים אחרים של אופנועים ומכוניות, קידמה עצמה דרך קביעת שיאים – כולל מסעות הרפתקניים חוצי יבשת, תחרויות מיאוצים בקו ישר (דראג), מירוצים וכולי. שלושת רוכבי אינדיאן סיימו ראשונים במירוץ TT של האי מאן ב-1911; אופנועי אינדיאן ניצחו במאות מירוצי כביש ועפר; ב-1914 קבע רוכב על אינדיאן שיא ברכיבה מחוף לחוף ב-11 ימים ו-12 שעות; ב-1920 נקבע שיא עולם על-ידי אינדיאן: 165.67 קמ"ש (החזיק עד 1923). באותה תקופה הציגה אינידיאן את פאוורפלוס, וי-טווין בנפח 1000 סמ"ק שהגיע ל-60 מייל לשעה (96 קמ"ש).
הדסטרום פרש ב-1913 והנדי ב-1916. במלחמת העולם הראשונה, אליה הצטרפה ארה"ב ב-1917, העמידה אינידיאן את כל תוצרתה לרשות צבא ארה"ב, ייבשה את הסוכנים ואיבדה אותם. כבר ב-1920 נעקפה אינדיאן על ידי הארלי דייווידסון.
צילום: מנהל אינדיאן סקאוט. מהדגמים הפופולרים של היצרנית, גם בקרב כוחות המשטרה
בכל מה שקשור לדגמים, היה העשור הבא הגדול ביותר עבור אינדיאן – ובדיעבד האחרון בו הייתה יצרן מוביל. בתחילת שנות העשרים הציגה החברה את סקאוט הבינוני ואת צ'יף הכבד, שהיה לדגם המזוהה ביותר שלה.
ב-1930 נקנתה אינידיאן על-ידי דופון מוטורס (Du Pont Motors), שהייתה שייכת לאחד מבניה של אחת המשפחות העשירות בארה"ב (ההיא של הכימיקלים, הצבעים, החומרים הפלסטיים ועוד ועוד). עד אותה תקופה ייצרה החברה מכוניות משובחות (מ-1914), לא הצליחה, וב-1931 התמקדה באופנועי אינידיאן. הנדוניה המשפחתית הייתה היצע בלתי נתפס אז של 24 צבעים לבחירה. החברה ייצרה גם מנועים למטוסים ולסירות וגם אופניים.
צילום: מנהל אינדיאן פאוורפלוס. 1000 סמ"ק, 96 קמ"ש
בינתיים, סקאוט גדל ל-740 סמ"ק וצ'יף ל-1200 סמ"ק, מה שסידר לו בשנות הארבעים מהירות מרבית של 140 קמ"ש, ושל 160 קמ"ש עם שיפורים. כמו במלחמת העולם הראשונה, גם בשנייה שירתו אופנועי אינדיאן את צבא ארה"ב. ב-1945 נקנתה אינדיאן על ידי קבוצת משקיעים, שקעה ונסגרה ב-1953.
שישים שנים של כלוםמכיוון שלמותג 'אינדיאן' היה כח, נעשו ניסיונות לחדש את ייצור האופנועים, אבל הדרך הייתה רצופה כישלונות. בשלב מסוים אופנועי רויאל אנפילד(?!) מותגו כאינידיאן, נעשו ניסיונות להשתמש במנועי דוקאטי, ועוד כיוצא באלה ניסיונות שכשלו. בשנות התשעים היה ניסיון להחיות ממש את המותג, עם הכרזה על שלושה דגמים ומפעל לייצור על אדמה אינדיאנית. בהמשך הוקמו פעמיים חברות ליצור אופנועים תחת השם אינדיאן (1999-2003; 2006-2011) וזהו, בערך.
הארלי דייווידסון, כדאי לציין, הגיעה אף היא לסף חדלות ייצור בסוף שנות השישים/תחילת השבעים – אבל התאוששה. הארלי המציאה עצמה מחדש במהלך שנות השמונים, הובילה, לבדה, את ייצור האופנועים בארה"ב והיא כיום אחת מיצרניות האופנועים הנחשבות בעולם. ועוד לא אמרנו דבר על העניין התרבותי הצמוד למותג.
.jpg)
צילום: מנהל אינדיאן צ'יף עדכני. בינו לבין הכלים של פעם מפרידות 60 שנה של כלום
כלום? שיא עולם!בשנת 1967 קבע הרוכב הניו זילנדי ברט מונרו שיא עולם לאופנועים בנפח של עד ליטר. הוא עשה זאת על סיפונו של אינדיאן סקאוט משנות העשרים(!), שנפחו הוגדל ל-950 סמ"ק וזכה למבנה אווירודינמי ייעודי, על מישורי המלח של בונביל ביוטה, ארה"ב. השיא שנקבע עמד על 296 קמ"ש (הלוך וחזור) כאשר המהירות הגבוהה ביותר שמונרו השיג עם הכלי (כיוון אחד) הייתה 331 קמ"ש(!). ההישג – של האיש, אז בן 68, ושל האופנוע, אז בן 55 – העניק למונרו ב-2006 מקום של כבוד בהיכל התהילה של האופנוענות (AMA Motorcycle Hall of Fame). שנה קודם נוצר סרט, The World's Fastest Indian, המשחזר את הסיפור וההישג.
המנוחה והנחלהואז הגיעה פולאריס. החברה האמריקאית המייצרת טרקטרונים, אופנועי שלג ועוד כלים דומים, רכשה ב-2011 את זכויות השם – סאגה בזכות עצמה שיכולה לפרנס סדרת טלוויזיה, או כמה – והחלה במסע לחידוש המותג. המטרה: להחזיר עטרה ליושנה, ולהציע אופנוע עכשווי עם מאפייני הדגמים המקוריים. אמריקה.
.jpg)
צילום: מנהל אינדיאן צ'יפסטיין. אינדיאני גדול במיוחד
החל מ-2013 מייצרת אינדיאן אופנועים וכיום היא מציעה שתי סדרות דגמים: סקאוט (שני דגמים) וצ'יף (ארבעה ועוד אחד).
הצופה. משקל בינוני, אמריקאימכיוון שמדובר באופנוע אמריקאי, המושג "MIDSIZE" שווה ל"כבד" בשאר העולם. משקל "סקאוט סיקסטי" הוא 246 ק"ג, והוא מצויד במנוע V טווין אורכי בנפח ליטר – 61 אינץ' מעוקב, כמו פעם – ליצירת הספק אופייני לאופנועים כאלה: 78 כ"ס. מעליו ממוקם סקאוט, ועם מנוע 1130 סמ"ק הוא מייצר 100 כ"ס. לדגם זה גם גרסה עם ABS.
בשני הדגמים מנוע עם קירור נוזל, העברת הכח נעשית באמצעות רצועה, ובסיס הגלגלים והגיאומטריה משדרים העדפה מובהקת לשיוט בקו ישר.
צילום: מנהלאינדיאן סקאוט. הקליל בחבורה
ביג צ'יףעם מנוע V טווין מקורר שמן/אוויר(!) בנפח 1.8 ליטר (111 אינץ' מעוקב), מתייצב הצ'יף על תועפות משקלו – 360-420 ק"ג ("רטוב") – במספר דגמים המיועדים לשיוט עתיר מרחקים. המומנט, 14.2 קג"מ ב-2600 סל"ד, מכובד מאוד, וההספק... ובכן, נתון הספק אין. חמשת הדגמים נעים בין עירום מלא לאופנוע תיור ייעודי, כולל דגם ללא המילה צ'יף אבל עם הגדרה: RODMASTER, הכולל בנוסף לפיירינג עם משקף מתכוונן חשמלית גם מערכת מזוודות קבועה. לשני הדגמים הכבדים ביותר, זה ו-CHEIFTAIN, זווית מזלג של 25 מעלות, להקלת ההיגוי של הכלים המגודלים האלה. בכל שאר דגמי אינדיאן זווית המזלג היא 29 מעלות. לדגמים אלה הנעת רצועה, מזלג הפוך (46 מ"מ) וצמיגי "16.
.jpg)
צילום: מנהל אינדיאן רואדמסטר. צריך להוסיף?
כמובן, החברה מציעה שפע אדיר של תוספות, שיפורים, קישוטים, אביזרים, סוגי גימור ועוד ועוד. ועוד. בנוסף, לא נעדרים, כמובן, פריטי לבוש רגילים, ייעודיים לאופנועים, קסדות ועוד ועוד. ועוד הרבה. מדובר במאות פריטים רק בתחום זה.
הסיבה למסיבה העניין שלכבודו נתכנסנו בזה, הוא היבוא הצפוי של אופנועי אינדיאן לישראל. חברת לובינסקי, הבעלים של ד.ל.ב, המייבאת בין השאר את פולריס, תחל לייבא את אופנועי אינדיאן במהלך החודשים הקרובים. אופנועים ראשונים, כך נמסר לנו, צפויים להגיע לכאן לקראת אמצע 2016.
צילום: מנהל דגמי אינדיאן 2016. בדרך לישראל
