סאנגיונג טיבולי – מבחן דרכים - אוטו

סאנגיונג טיבולי – מבחן דרכים

המתמודד של סאנגיונג בקטגורית רכבי הפנאי הקטנים מגיע למבחן. האם ליצרן שעשה לעצמו שם בעיצובים מוזרים עד מכוערים, יש סיכוי בקטגוריה שמהות קיומה הוא מראה אופנתי?

דגם, גרסה: סאנגיונג טיבולי, 1.6 ל'
מתחרות בולטות: אופל מוקה, ניסאן ג'וק, סוזוקי ויטארה, שברולט טראקס
מחיר גרסה נבחנת: 120,000 שקלים
הטיבולי הוא רכב חשוב מאוד עבור סאנגיונג, אולי החשוב ביותר עבורו – בעולם וגם בישראל. במבחר הדגמים הנישתי והמצומצם מאוד של היצרן הקוריאני הקטן, זהו הרכב בעל פוטנציאל המכירות הגבוה ביותר, ולו רק בגלל שהוא משתייך לקטגוריה פופולארית פי כמה משאר הדגמים שלו. והצלחה כאן, היא הרבה יותר מאשר רק שיפור במכירות וברווחים.
בניגוד למקובל, הטיבולי הוא לא סופרמיני מוגבהת עם עיצוב חדש – פשוט כי לסאנגיונג אין סופרמיני בהיצע. האם עובדה זו אפשרה ליצרן חופש הנדסי שיעניק לטיבולי יתרון מובנה, או שמא העובדה שליצרן לא הייתה פלטפורמה מן המוכן להתבסס עליה היא דווקא חסרון?
עיצוב ונראות
מיצרן שהביא לנו "יצירות מופת" כגון הרודיוס המקורי או האקטיון, אין ציפיות גבוהות בתחום העיצוב, ואולי בגלל זה הטיבולי מהווה הפתעה נעימה. העיצוב יותר "מקורי" מאשר ממש יפה, אבל החרטום בהחלט מושך את העין, במובן חיובי. עם זאת, החצי האחורי פחות מוצלח, מהתפיחות הארוכות מעל הגלגלים האחוריים, שגורמים לזנב להראות שמן וכבד, ועד לזנב הבולבוסי והמוזר. גם הפרופורציות בפרופיל מעט מוזרות, אולי בגלל השילוב בין בסיס גלגלים ארוך יחסית (260 ס"מ) לממד אורך שהוא קצר יחסית לקטגוריה (420 ס"מ).
פנים הרכב
תא הנוסעים של סאנגיונג טיבולי מפתיע לטובה – לא רק ביחס למה שפגשנו אצל היצרן בעבר, אלא גם ביחס לרמה המקובלת ברכבי הפנאי הקטנים. הגרסה השחורה שקיבלנו (יש גם בהירה) מצליחה לא להיראות קודרת בזכות שילוב חומרים ומרקמים שונים, משטחי 'שחור פסנתר' ופנלים כסופים. גם הכפתורים האדומים בקונסולה המרכזית עוזרים להוסיף צבע וחיות לתא הנוסעים. החומרים עבים ואיכותיים למגע – חלקם אפילו רכים, עניין נדיר בקטגוריה – וההרכבה מוצקה. ההגה בגודל ועובי נוחים, ועטוי עור רך ונעים למגע. יופי.
המושבים נוחים ואוחזים, אם כי הבסיס מעט קצר מדי. טווח הכיוון של מושב הנהג רחב מאוד, ויחד עם מרווח ראש עצום הטיבולי היה יכול להתאים מאוד לנהגים גבוהים - אם רק ההגה היה מתכוונן גם לעומק, ולא רק לגובה. תנוחת הנהיגה גבוהה, ושדה הראיה לנהג טוב. המושב האחורי מרווח מאוד גם כן, אך המשענת שלו מעט זקופה מדי. גם כאן המרווח לראש מרשים.
סאנגיונג טיבולי
המושב האחורי רחב יחסית, שטוח כמעט לגמרי וכך גם הרצפה – מה שהופך אותו לנוח יחסית לשלושה נוסעים. תא המטען בעל נפח נדיב יחסית לקטגוריה (423 ל') אך סף ההטענה שלו גבוה מדי.
מערכת המולטימדיה (תוספת בתשלום) מבוססת אנדרואיד, וכמו רב המערכות הללו, תפעולה לא מושלם, ומדי פעם נתקלים ב"גליצ'ים" מוזרים. ואם כבר הזכרנו תפעול לא מושלם, הטיבולי שומר על מסורת הארגונומיה המוזרה של היצרן, עם מיקום תמוה לכפתורים שונים. כך למשל, בורר מצבי ההגה נמצא בקצה הימני של הקונסולה בעוד בורר מצבי הנהיגה נמצא מעל ברך שמאל; כפתורי בחירת הטמפרטורה בבקרת האקלים נמצאים בתחתית הקונסולה – רחוק מאוד מתצוגת המיזוג – ויש עוד.
רמת האבזור טובה יחסית לקטגוריה, וזו כוללת בקרת אקלים מפוצלת, בקרת שיוט ודיבורית מקורית. אין מערכות בטיחות מתקדמות – אבל גם לרוב המתחרות אין.
נוחות נסיעה
אם יש לטיבולי נקודת תורפה, היא נמצאת בתחום הזה. המתלים קשים, ויחד עם צמיגים בחתך 45 (על חישוקי "18) מתקבלת ספיגת שיבושים בינונית ומטה. בעיר הטיבולי מדווח בנאמנות רבה על כל בור ומכסה ביוב בולט, ומחוץ לעיר הוא עוקב באדיקות אחרי שינויי גובה באספלט. מצד שני, נדיר שהמתלים מתרסקים על בורות או בועטים ממש ביושבים ברכב.
רמת הרעש סבירה; רעשי הכביש מורגשים בשיוט אך לא מגיעים לרמה מטרידה, והמנוע מייצר צליל לא נעים בסל"ד גבוה, שמלווה ביבבת תמסורת. אך זה קורה רק בהאצות עם מצערת דבוקה לרצפה.
התנהגות ובטיחות
כאן משלמים המתלים הנוקשים דיבידנדים באמצעות ריסון טוב של המאסה. יש לציין כי המבחן נערך על כבישים רטובים, מה שמטבע הדברים הגביל את עומסי הצד. הוסיפו לזה הגה מדויק ובעל משקל טוב (ההבדל בין מצב 'קומפורט' ל'ספורט' אינו דרמטי), שאפילו מעניק מעט משוב, ובלמים חדים (אפילו חדים מדי בנהיגה רגילה) ועמידים יותר מהממוצע, וקיבלתם כלי בעל יכולת דינאמית מפתיעה לטובה. השאלה היא כמה מהלקוחות האופייניים לרכב כזה נוהגים בכלל לנהוג באמת.
גם בשטח הוא לא מצטיין, עם זוויות מרכב שטוחות למדי ובקרת משיכה שמתקשה להתגבר על בעיות אחיזה. אבל בדיוק כמו בעניין הנהיגה הדינאמית – לא ברור כמה מרוכשי מכונית כזו בכלל יורדים לשטח.
הטיבולי לא מציע, כאמור, מערכות בטיחות מתקדמות, ומסתפק בשבע כריות אוויר ומערכת ניטור לחץ אוויר. הוא לא נבחן עדיין במבחני הריסוק האירופאים.
מנוע וביצועים
המנוע מציע נתונים ממוצעים לקטגוריה - 1.6 ל', אטמוספרי, שמפיק 128 כ"ס ו-16.3 קג"מ. הוא משודך לתיבה פלנטרית עם שישה הילוכים. אין נתון תאוצה רשמי (אנחנו מדדנו 11.3 ש' – נתון ממוצע לקטגוריה), והמהירות המרבית המוצהרת היא 175 קמ"ש – מספיק.
במציאות מתקבלים ביצועים מספקים בהחלט, עם כח זמין כבר מסל"ד נמוך, למרות ששיא המומנט מתקבל בסל"ד גבוה יחסית, 4600 סל"ד. בעיר הטיבולי זריז למדי, ומחוץ לעיר הכח סביר, ועקיפות לא דורשות זמן חריג. התיבה מעט איטית לפעמים בהורדת הילוך במצב הרגיל (במצב POWER היא נוטה להיתקע בהילוכים נמוכים), אך הדבקת הדוושה לרצפה משכנעת אותה כמעט תמיד. התפעול הידני כמעט מגוחך, עם מתג זעיר בצד הידית. למה לא לדבוק בתפעול ה"טיפטרוניק" המקובל?!
נתוני צריכת הדלק הרשמיים פחות טובים מהמקובל בקטגוריה, אך במבחן שלנו התקבלה צריכת דלק סבירה בהחלט: כ-11 ק"מ לליטר בכלל המבחן, כולל קטעים דינאמיים ומהירים ולא מעט פקקים.
תמורה
סאנגיונג טיבולי הוא מרכבי הפנאי הקטנים עם תיבה אוטומטית הזולים ביותר בשוק. הוא מציע מרחב נדיב לנוסעים ולמטען ויכול בהחלט לנייד משפחה ממוצעת, רמת האבזור טובה, הביצועים סבירים ורק הנוחות פוגעת מעט בחבילה הכוללת.
אולם לחובתו עומדים שני דברים: העיצוב המסורבל והסמל הלא מוכר. מתחרים כמו הויטארה, עם גב של מותג חזק בהרבה, שנמצא במרחק של 5000 שקלים בלבד, יעשו לו חיים קשים. ועדיין, אם אתם מחפשים רכב פנאי קטן, ואוהבים להיות שונים מהעדר – שווה לעשות נסיעת מבחן על הטיבולי.
סאנגיונג טיבולי
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות