ברוכים הבאים למדור חניית החלומות. הכללים פשוטים – לחולם הנבחר יש תקציב של 400,000 ש"ח אותו הוא צריך להוציא על מכוניות – ואך ורק על מכוניות. בלי לשמור כסף לתחזוקה, בלי לשים בצד קצת כסף לשיפוץ של המקלחת. התנאי היחיד – המכונית מוצעת למכירה, בארץ, בזמן כתיבת המדור. אם כחדשה ואם כמשומשת (משמע – מופיעה בלוחות המכירה).

אני עושה את זה לעצמי, הרבה. יושב וחושב "אם היו ברשותי כמה מיליונים, איזה רכב הייתי קונה?". הדגמים רצים, המפרטים משתוללים והחלומות עוקפים את שניהם יחד.
כשאני קורא את טור חניית החלומות אני תמיד אומר: "ארבע מאות אלף זה מעט, החלומות שלי מתחילים בשני מיליון ארבע מאות לפני תוספות" (חלום אחד, אם זה מעניין אתכם: אסטון מרטין ואנקוויש קרבון אדישן). ובכל זאת, אתגר, ואני אוהב את זה!
ייחוד הוא מה שמוביל אותי בבחירת רכב. אני בחור צעיר, ללא ילדים או מחויבויות מיוחדות – רק אני וגחמותיי שלי. כבעלים של סיטרואן C4 VTR, מהעשרות הבודדות שיובאו לארץ הקודש, היה חשוב לי בראש ובראשונה להוקיר תודה לצרפתים ולמלאכתם על העיצוב המדהים שעדיין מושך מבטים, כמעט תשע שנים לאחר שהוצג.
צילום: מנהל
הבחירה הראשונה הייתה קלה: פיג'ו RCZ. לדעתי, הצרפתייה היפה מעולם וחלום קטן שאני מקווה להגשים בעתיד הקרוב. העיצוב הקינטי מזכיר לי אריה המתכונן לזינוק על אנטילופה חסרת מזל, גג הזכוכית הבועתי, הקימורים; ערוץ האופנה ירד לאספלט. התבשרנו לפני כמה חודשים על התוכניות המצערות להפסיק את ייצורה, ואני מקווה שמישהו שם יתעשת מהר ויחזור בו. בשיטוט מהיר ביד 2 נמצאה לביאה משנת 2012 בלבן פנינה (כמובן) המוצעת ב-116,000 שקלים לפני מיקוח אגרסיבי (בכל זאת, צרפתייה). היא אוטומטית, אבל למי אכפת; מצדי שלא תהיה גם תיבת הילוכים בכלל.
מצרפת אנו עוברים לארץ המגף, איטליה. ידעתי בדיוק מה אני מחפש: ג'ולייטה עלה תלתן ירוק Launch Edition, ממנה יובאו לארץ כ-30 יחידות מתוך 999 שיוצרו. ראיתי אחת כזו לפני כמה חודשים בטיולי הרבים בלוחות הרכב. היא הייתה יפהפייה, אפורה-מטאלית והכי חשוב: נדירה (כבר אמרתי ייחוד). אני אפילו זוכר את המחיר שהוא דרש עליה. לא היה לי כסף אז, היום יש, אך היא לצערי כבר תפסה לה מאהב אחר. איטלקייה בוגדנית. את מקומה תופסת ג'ולייטה אחרת, עלה תלתן כמובן. 2011, עם 58,000 ק"מ בלבד, יד שלישית, לבנה (רק) וידנית(!) המחיר: 115,000 שקלים. מציאה!!
צילום: מנהל
שתי כלות לבנות מחכות אצלי לחופה וקידושין ואני אץ לרכישה השלישית. אהבת נעוריי.
היא זו שעוררה אצלי את האהבה למכוניות, כילד קטן (מול אוטו ממש קטן), מתלהב, לא הבנתי איפה האיש הגדול ושלט הצעצוע שמזיז את האוטו הזה; סמארט פורטו, כמובן. המקורית הייתה בצביעת אדום-כסוף, אבל אין הרבה כאלו בלוחות ועוד פחות על הכבישים וזה חבל. נסו להיזכר מתי לאחרונה ראיתם אחת ולא חייכתם לעצמכם או אמרתם לילדכם במושב האחורי "תראה את האוטו הקטן הזה". הפור(טו) נפל על סמארט מודל 2011 בצביעת כל-שחור. 40,000 ק"מ בלבד, פנסי ערפל, מגנזיום ושאר ממתקים. 49,900 שקלים לחלום ילדות זה מתנה. לקחתי.
צילום: מנהל
בינתיים, אני מחפש רכב עם גג נפתח. אין כמו נהיגת ערב במזג אוויר קריר ברודסטר עם הנעה אחורית. המבטים ננעצים פי שתיים מאשר ביום, ולך יש כל שדה הראייה שבעולם לנעוץ בהם מבט זחוח בחזרה. אני מוצא מאזדה MX-5 שחורה, גג רך, ידנית, שנת 2008 ו-83,000 ק"מ בלבד. הבעלים רוצה עליה 100,000 שקלים; הרבה מעל המחירון, אבל ככה זה מיאטות. שתי שחורות ושתי לבנות, זיווג מושלם. שער הכניסה לגן עדן מעולם לא היה קרוב יותר. אני משלם לו בשמחה, לא מתמקח ונשאר עם עודף של 19,000 שקלים.
במחשבה שנייה, עם הכסף שנותר לי אני משדרג את הסיטרואן שלי והופך אותה לרכב חלומותיי האמיתי.
צילום: מנהל