סר אסטון - מפגש היכרות עם אסטון מרטין - אוטו

סר אסטון - מפגש היכרות עם אסטון מרטין

המותג הבריטי רב המסורת הגיע ארצה - ואנו יצאנו לסיור מורשת בממלכה המאוחדת

בית המלון ב–fawsly hall ממוקם בבית האחוזה העתיק (חלקים ממנו נבנו כבר במאה ה–16) של שושלת knightly. אם רק תרצה, יספקו לך אנשי הצוות האדיבים חומר מפורט על תולדות המקום והמשפחה - מי ירש את מי, מי בנה את מה, ומי התארח איפה (המלכה אליזבת, ב–1575, בחדר שזכה, כמה מפתיע, לשם "1575" בגלגול הנוכחי כמלון). הכל רשום ומתועד, כולל שיפוץ המקום והפיכתו למלון לפני כארבעים שנה, תוך הקפדה על שחזור המבנה בשיטות מסורתיות ותוך שימוש בחומרים דומים ככל האפשר למקוריים. ככה זה באנגליה - למסורת יש משקל גדול במיוחד באומה שבה יש עדיין "בית לורדים", שלא לדבר על מלכה, ותואר "סר" הוא דבר שנלקח מאוד, אבל מאוד, ברצינות. ובמידה רבה, זה גם סיפורה של אסטון מרטין.
לא אחזור על כל סיפור ההיסטוריה של המותג הזה, אחד הוותיקים בעולם הרכב שעדיין פעיל - לשם כך תצטרכו לחזור לגליון 296 או לחפש את הכתבה באתר שלנו. לעצלנים שבינכם, הנה התקציר, על קצה המזלג - בראשית המאה, צמד חברים–מכונאים, ליונל מרטין ורוברט במפורד, השתעשעו בשיפור החידוש המכאני האחרון, מכוניות, ואף הקימו חברה "במפורד ומרטין בע"מ". למזלנו, שנה לאחר הקמת החברה זכה ליונל במרוץ טיפוס גבעה "אסטון היל", והשם הקליט והנעים בהרבה "אסטון מרטין" בא לעולם.
ביקור במפעל אסטון מרטין
הזוג הציג מכונית ראשונה בשנה לאחר מכן, ב–1915, אך היצור נעצר בשל מלחמת העולם הראשונה. בתחילת דרכה היתה החברה פעילה מאוד במרוצים, ואף זכתה להצלחה לא מבוטלת. אולם מחיר גבוה מאוד (בשנות העשרים, אסטון מרטין עלתה בערך פי שלוש מ–MG מקבילה), גררו יצור בכמויות זעירות (פחות משבע מאות מכוניות יוצרו עד למלחמת העולם השניה) וחוסר הצלחה כלכלי, שגררו מספר פשיטות רגל והחלפות בעלים. במלחמת העולם, כמו רב חברות הרכב הבריטיות, נרתמו מכונות המפעל למאמץ המלחמתי, וייצור המכוניות הושהה. לאחר המלחמה רכש את החברה תעשיין בשם דויד בראון, המקור לאותיות DB בסדרת מכוניות הכביש של החברה, שמוכרות בעיקר בזכות ה–DB5 ואחד ג'ימס בונד, שנהג בה במספר סרטים. משם החל המותג לצבור תנופה ומעריצים, אך עדיין נקלע מדי פעם לקשיים כלכליים, כשהוא רושם מספר פשיטות רגל והצלות ברגע האחרון.
לייעוץ חינם עם מומחי הרכב של אוטו על כל הדגמים חייג ל-3262* או לחץ כאן
אך בניגוד למותגים מפוארים אחרים, כגון בוגאטי, למשל, מעולם לא חדל מלהתקיים. ממש לפני סוף האלף עלתה החברה על דרך נכונה ויציבה יותר. העיצובים הכבדים (שלא לומר מכוערים) של שנות השבעים והשמונים הוחלפו בעיצוב יפיפה שהוצג לראשונה ב–DB7 (94') ומלווה את החברה מאז. ה–DB7 גם הפגינה אמינות טובה בהרבה משל קודמותיה, וזכתה להצלחה רבה (במונחי אסטון) - 7000 יחידות יוצרו. בעשרים השנים שחלפו מאז ייצרה החברה מעל 50,000 מכוניות, נמכרה על ידי פורד למשקיעים פרטיים והיא נמצאת בידיים פרטיות עד היום. אם תרצו, זהו המותג הבריטי העצמאי היחיד היום, מעבר לסדנאות שמייצרות במספרים זניחים. אחרונת המוהיקנים בגרסת התה והחלב.
ביקור במפעל אסטון מרטין
ומה עכשיו?
לאחרונה חתמה אסטון מרטין על חוזה שיתוף פעולה עם מרצדס, לאספקת מנועי V8 וטכנולוגיות נוספות, בעיקר תשתית אלקטרוניקה, שאמורים לאפשר לחברה לעמוד בתקני זיהום האוויר ההולכים ומחמירים ולהדביק את הפער לתחרות במערכות מתקדמות. מנכ"ל חדש ונמרץ (אנדי פאלמר, שראיון איתו פרסמנו בגליון הקודם) יזם תוכנית פיתוח שאפתנית, שלטובתה גויסו יותר מארבעה מיליארד שקלים, שאמורה להצעיד את החברה אל המאה הבאה שלה. היעד הסופי הוא להביא את קצב הייצור לרמה של כ–20,000 מכוניות בשנה - כמעט פי חמש מהיום, ובערך פי שלוש מהשיא הקודם, שנקבע ב–2008. בכירי אסטון איתם נפגשנו בטוחים כי המהלך יצליח משתי סיבות - בזכות דגם הקרוסאובר המתוכנן, שאמור להביא אל החברה קהל שעד עתה נרתע מהתדמית הכוחנית של דגמי הספורט, ובזכות העובדה שמספר המיליונרים בעולם, ובעיקר בסין והודו, גדל בקצב מהיר. הם לא ממש לבד בהערכות הללו - כמעט כל חברות הסופר–פרימיום מתכננות להציג בקרוב "מכוניות גבוהות", וכולן צופות גידול דרמטי במכירות. תמימות דעים מעט מדאיגה, האמת, אם אתם לא נמנים על המאיון העליון...
הסיור במפעל מדגים לנו כמה חמקמק ומורכב הוא עניין ה"יוקרה". מהנדסים תעשייתיים יפניים בטח היו חוטפים אולקוס מסיור כזה (אם כי המדריך שלנו מתעקש שיש הרבה בוגרי טויוטה בקרב המהנדסים) - אין כמעט שתי מכוניות זהות בגלל שפע האופציות (והנכונות של היצרן להיענות כמעט לכל גחמה של הלקוח - החל מצבעים, דרך דוגמאות תפירה וגימורים שונים), חלק גדול מתהליך היצור ידני (בגלל אותן אופציות) ועל אותו קו יצור מורכבים כל הדגמים, כאשר כל פועל אחראי למספר פעולות, ולא רק אחת. רחוק מאוד מהנהוג במפעלי הרכב של יצרני המאסה. אבל מבחינת אנשי אסטון, זה חלק מה"נשמה" של מכוניות החברה, השונות והייחוד של כל מכונית. ויחד עם "כח" ו"יופי" אלו אבני היסוד המגדירים את אסטון. בעניין הכח עיקר גאוות המפעל היא על מנוע ה–V12 האטמוספרי, פריט נדיר אפילו בעולם המכוניות האקזוטיות, שקיים במספר גרסאות ובהספקים שמתקרבים ל–600 כ"ס. ובעניין היופי... הביטו לבד בתמונות ושפטו בעצמכם.
ביקור במפעל אסטון מרטין
אבל לייחוד ולשונות יש מחיר ביעילות - בתא הנוסעים לבדו מושקעים בממוצע 70 שעות עבודה - יותר ממה שלוקח למפעל מודרני לייצר מכונית שלמה. משלב חומרי הגלם ועד המכונית המוגמרת עוברים ארבעה שבועות, ויותר מ–200 שעות עבודה מושקעות בכל מכונית. וזה בגרסאות סטנדרטיות יחסית - לכבוד יובל המאה של היצרן הוצעה סכמת צביעה מיוחדת, דו–גונית עם מעבר מדורג בין הגוונים; מכסה המנוע לבדו דרש 18 שעות עבודה להשלמת הצביעה...
אבל לא רק הגיוון שנובע משפע האופציות הייחודיות מאריך את זמן העבודה, אלא גם שיטת היצור. במקום גופי מונוקוק מקובלים, המתקבלים מכיפוף לוחות מתכת וריתוכם יחדיו, גוף המכונית מיוצר מפיסות אלומיניום המודבקות יחדיו (תהליך המייצר תוצאה חזקה יותר מריתוך) ליצירת שלד אליו מודבק המעטה החיצוני העשוי אלומיניום או סיבי פחמן, בהתאם לדגם. כל זה משודך בקו היצור בתחנת ה"חתונה" לחלק תחתון הכולל את תת השלדה הקדמית (עריסת המנוע הממקמת את המנוע מעל הסרן הקדמי ומאחוריו, מנגנון ההיגוי והמתלים הקדמיים), קורה מרכזית שבתוכה עובר גל–הינע (עשוי קרבון) ותת–שלדה אחורית (מתלים אחוריים ותיבת הילוכים, שממוקמת מאחור לטובת חלוקת משקל מאוזנת יותר). אגב, אם 200 שעות להשלמת מכונית נשמע לכם כמו המון זמן (וזה אכן המון זמן), דעו שלייצור הלגונדה טריף, סדאן גדולה ויקרה להחריד (שמיועדת בעיקר למדינות המפרץ הפרסי), נדרשות 2000 שעות עבודה. כן - אלפיים. פתאום סמל מזהב 18K במחיר של 32,000 ליש"ט נראה כמו דבר הגיוני לגמרי, שלא לומר מתבקש.
ביקור במפעל אסטון מרטין
ובחזרה לעבר
היום האחרון בביקור הוקדש לסדנה של אסטון, הממוקמת במבנה המפעל ההיסטורי (ששימש את החברה עד 2007). כאן נמצא מרכז התחזוקה והשחזור הגדול ביותר של החברה, והיחידי שמסוגל לבצע שחזור מלא של מכוניות ישנות. תחת השם "שחזור מלא" מסתתרת יכולת יצור של מכוניות מאפס, בדיוק לפי המפרט של המכונית המקורית, אבל קצין התקשורת של הסדנה ממהר להדגיש כי הם לא מיצרים רפליקות - הלקוח חייב להגיע עם מכונית לשיפוץ. אחרי לחץ קל הוא מודה שהדבר היחיד שבאמת נדרש הוא לוחית מספר השלדה המקורית, כדי שהחברה תוודא כי מדובר בשחזור של מכונית היסטורית ולא ייצור של מכונית חדשה. "במקור יוצרו רק 900 DB5" מסביר הבחור "ולא היינו רוצים לפגוע בערך המכוניות הקיימות על ידי הוספת מכוניות נוספות למאגר". עלות שיפוץ מלא שכזה, שדורש 4000(!) שעות אדם? 350,000 ליש"ט... לא פלא שעל מרבית המכוניות באולם תצוגת הקלאסיות כתוב "מחיר - POA" (בתרגום חופשי - נספר לך אם תראה לנו רציני). מחיר DB5, ה–מכונית של בונד, במצב טוב עומד היום על כמליון ליש"ט. לגרסה הסגורה - הגרסה הפתוחה עולה כ–1.5 מליון ליש"ט. גיא, לפתוח לך הזמנה?
ביקור במפעל אסטון מרטין
המשך יבוא
"סבבה" אני שומע אתכם אומרים, "מפעל מרשים, עבר מפואר - אבל מה לגבי המכוניות עצמן? איך הן נוסעות?". שאלה טובה. אלא שכמו בסרט טוב, הבריטים החליטו לתת לנו רק טעימה, כדי שיישאר טעם של עוד, ציפייה לסרט ההמשך. פרק הנהיגה הסתכם בדקות ספורות, בתנאים מוגבלים מאוד, בכל מכונית, וכל מה שאני יכול לספר לכם כרגע הוא שמנוע ה–V12 אכן נשמע מדהים, כח לא חסר ושנהגתי בקטע הכביש שבו צולמה סצינת ההתהפכות המפורסמת בסרט "קזינו רויאל" - הטלאים באספלט מראים בדיוק היכן פגע גג המכונית בקרקע בתחילת אותם שמונה היפוכים מפורסמים (שנבעו, אגב, מטעות בחישוב של הפעלולן - במקור תוכננו רק שלושה היפוכים, אך הם נאלצו להשתמש במטען פירוטכני כדי להפוך את האסטון, והגזימו קצת במינון...).
אז עד לסיקוול המובטח, אני אתעלם מאנשים צרי–אופקים שטוענים שעניבת פפיון נראית מגוחך (על טי–שרט) ואמשיך להציג את עצמי עם שם המשפחה קודם. אולי ככה אני גם אצליח סוף סוף להבין מה לכל הרוחות ההבדל בין מרטיני מנוער למעורבב...
לייעוץ חינם עם מומחי הרכב של אוטו על כל הדגמים חייג ל-3262* או לחץ כאן
הזווית הישראלית סיפורה של אסטון מרטין בארץ הקודש קצר, אבל כבר מפותל. את הקשר הראשוני עם היצרן יצר חיים דנינו, אחיו של מפכ"ל המשטרה וחובב רכב מושבע. אולם לאחר שכבר החל ביבוא המכוניות הוא מכר את החברה - אוטו ארט - לתומר דותן ומאיר אוחיון, המוכרים בשוק הישראלי בזכות היותם בעלי סוכנות הטרייד אין הענקית ‘אוטודיל'. ראשי אוטו ארט לא מוכנים להצהיר על יעדי מכירות בשוק המקומי, וגם אנשי היצרן לא נוקבים במספר מפורש, אך רומזים כי מבחינתם קצב מכירות של עשרות בודדות של מכוניות בשנה יהיה מספק בהחלט.
ביקור במפעל אסטון מרטין

     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות