משאיות בישראל. חמש השנים האחרונות - אוטו

משאיות בישראל. חמש השנים האחרונות

החל ממסחריות סגורות להובלת לחם ועד פול-טריילרים להובלת קמח – המשאיות בישראל, מ-3.5 טון ועד 59 טון, הן המובילות של הכלכלה הישראלית. העשור השני, המחצית הראשונה – נתונים להתנהלותו

בישראל נעים על הכבישים כ-80,000 כלי רכב במשקל כולל מעל 3.5 טון (נתוני למ"ס, 2013). כלי רכב אלה מהווים חלק קטן ממצבת הרכב של ישראל: 2.8% בלבד מתוך 2.85 מיליון כלי רכב באותה שנה.

אבל זה מעט המחזיק את המרובה – וביותר ממובן אחד. כי בסופו של דבר, ולמעשה גם בתחילתו, אותו צי רכב מסחרי הוא מעורקי הכלכלה החשובים ביותר של מדינת ישראל. זה נכון בכל מדינה מפותחת, זה נכון במיוחד בישראל עם תשתית חלקית לרכבות משא בהשוואה למקובל באירופה. גם הריכוז העירוני הגדול מאוד – בין גדרה לחדרה – הוא לקוח מוטה מאוד לטובת הובלה ברכב מסחרי.
השוק הלא משותף
מדי שנה, לפי נתוני חמש השנים האחרונות – כל נתוני המכירות הם של איגוד יבואני הרכב – עולים בממוצע על הכביש כ-8000 כלי רכב מסחריים. כלי רכב אלה נקנים על ידי מפעילים יחידים, חברות המשרתות את צרכיהן-שלהן וחברות העוסקות בהובלה על כל סוגיה ומעניקות שירותים ללקוחות. בנוסף, מזה מספר שנים, מוצעות מסחריות ומשאיות גם בליסינג תפעולי.
שיקולי הקנייה משלבים מרכיבים כלכליים מובהקים – מחירי רכישה, אחזקה, אמינות צפויה, שמירת ערך וסחירות – יחד עם מרכיבים השייכים לעולם רגשי יותר. כן, גם למותג, לנאמנות אליו – וגם לצוות היבואן – לתחושת הבעלות ואפילו להופעה יש השפעה, והיא לא מבוטלת.
עם זאת, מרכיבים רבים מאוד של השוק שמרניים מאוד. מותגים מסוימים שומרים על נתח קבוע מזה שנים. יש כאלה שמצליחים למדי ברמות משקל מסוימות, אבל פחות באחרות, ולא בגלל שהדגם לא מוצלח, אלא בגלל שהלקוחות האחרים באותו טווח משקל מעדיפים מזה שנים דגם/מותג/יבואן אחר; הרי אין קשר בין לקוחות של משאיות חלוקה למשל, ללקוחות של רכב לעבודות תשתית. ובכלל, כניסה של מותגים חדשים לא מאוד קלה.

ללקוחות במקרים רבים כוח רב מול היבואנים. מעבר לרצון הבסיסי של יבואן למכור יותר, יש לעסקות מסוימות השפעה רבה מאוד על מיצובו בשוק; גם בגלל כמות שלקוח מסוים יכול לרכוש בבת אחת, גם בגלל שלהצלחה כזאת – או כישלון במקרה אחד – יש הד רב מאוד בשוק הזה. וכמובן, יש לקוחות "ששווים" הרבה, בגלל מעמדם בכלל. חמישים משאיות לחברת החשמל, למשל, "שווים" יותר מאשר חמישים משאיות העושות קו מחצבה קצר בגליל.

חשיבות שירותים היקפיים, כמו שירות 24/7, טיפול מהיר ועוד עצומה, והיא רבה יותר מאשר הנדסת האנוש בדגם מסוים.

משקל עכשיו, רשיון קודם
כיום, הגבול העליון לבעלי רשיון נהיגה לרכב פרטי (דרגה B) הוא 3.5 טון. עם זאת, מי שהוציא רשיון לפני 1.1.2007 (אז דרגה 02), רשאי לנהוג עד 4 טון. מסחריות במשקל 3.5 טון ומעלה זוכות להטבות מס – בקנייה ובאחזקה – שאין לאותם דגמים בדיוק אך בגרסת משקל כולל הנמוך מ-3.5 טון.
כתוצאה מכך, חלק ניכר ממכירות המסחריות בישראל פונה לפלח השוק הזה, לפחות "עד אשר ייתם הדור הזה". זו אחת הסיבות לפופולריות הגבוהה של טנדרים אמריקאים גדולים במשקל 3.5-4.0 טון. דרך אגב, רכב מעל 4.5 טון זכאי כבר למלוא ההטבות, ולכן אין (ולא היה) בישראל רכב בין 4.0 ל-4.5 טון.

אותו עניין קיים גם בצד השני של רשיון הנהיגה למשאית קלה, רובן משאיות חלוקה. כיום, הגבול הוא 12 טון (דרגה C1), אבל למי שהיה רשיון כזה לפני 1.1.2007 (אז 03 והגבלה 40) רשאי לנהוג במשאית עד 15 טון. זו גם הסיבה שבישראל נמכרות לא מעט משאיות חלוקה במשקל 12-15 טון.
מכירות, סיכומי ביניים וסך הכל
מכירות, 2010-2014. בחמש השנים האחרונות, נמכרו בישראל 40,669 כלי רכב מעל 3.5 טון; ממוצע של כ-8000 כלים בשנה. ב-2010 נמכרו כ-7000 משאיות, ב-2012 כ-7700; בשאר השנים בין 8400 ל-8900.
הפער העצום בין סוגי כלי הרכב מחייב חלוקת משנה, ולו בסיסית. נתוני איגוד יבואני הרכב כוללים לא פחות מעשר קבוצות משקל (מ-2013), אנחנו נסתפק בארבע, עם חלוקת משנה נוספת בראשונה.
מסחריות כבדות – 3.5-7.0 טון. קבוצה זו נחלקת לשניים, בגלל אותו "אילוץ" של רשיון הנהיגה: 3.5-4 טון; 4.5-7 טון. בחמש השנים נמכרו במסגרת זאת לא פחות 18,630 כלי רכב.
הצד הקל של הקבוצה כולל כאמור לא רק מסחריות אלא גם טנדרים, ויש בו נציגות של יצרני מכוניות נוסעים, שלא תמצא ביטוי מאוחר יותר. סך הכל נמכרו ב-5 השנים האחרונות 7725 יחידות. הצד הכבד יותר כולל את כל הטנדרים האמריקאים, מסחריות ונציגות ראשונות של משאיות חלוקה (6.5-7 טון). הנתון כאן עומד על 10,907 ב-5 שנים, והוא הגדול ביותר בכל הקבוצות.

משאיות קלות/חלוקה – 7-16 טון. כאן מדובר כבר "רק" במשאיות. רובן ככולן מיועדות לעבודות חלוקה עירוניות או לקווים קצרים. 10,454 משאיות כאלה נמכרו בחמש שנים.

משאיות בינוניות – 16-26 טון. בקבוצת ביניים זו, משאיות חלוקה בקווים ארוכים, כלים מוניציפליים, רכב שעיקרו הובלת סחורה בנפח גדול/משקל נמוך ועוד. במקרים אחדים, הדגמים הקלים של יצרנים "נגמרים" ב-18 טון, מה שמסדר קנייה טובה לצרכים כנ"ל. 2978 משאיות ב-5 שנים.
משאיות כבדות/סמי 26-32 טון ומעלה. משאיות להובלות קו, לעבודות תשתית, מערבלים – וכמובן: פול-טריילרים וסמי טריילרים. המכירות כאן משקפות את מצב המשק, כיווני ההתפתחות שלו ובעיקר צפי פיתוח התשתית. 8605 כלים בחמש שנים.
מכירות, לפי מותגים
מעל עשרים מותגים מציעים את תוצרתם בישראל, ולהוציא איווקו ומרצדס, שיש להם היצע בכל טווח המשקל המדובר, יש כאלה שפעילים רק בתחום אחד או שניים, לרוב 3.5-7 טון, כאלה המתמחים רק במשאיות חלוקה, אחרים בכל טווח המשקל של משאיות "אמתיות" – מ-7 טון ומעלה.

3.5-4.5 טון. פיאט מובילה עם 3269 מסחריות דוקאטו – כפול משברולט שאחריה המציעה סוואנה וגם טנדר סילווראדו; 1630 סה"כ. שתי הצרפתיות, פיג'ו ורנו עם 928 ו-753 מסחריות בוקסר ומסטר, ומרצדס מקנחת את רשימת חמש הגדולות, כאן עם 451 ספרינטרים.
מסחריות כבדות
4.5-7.0 טון. שברולט ראשונה עם 3779 סוואנות וסילבראדו. מרצדס מכרה הרבה יותר ספרינטרים בקבוצת משקל זו, 2573. איווקו, עם דיילי בגרסאות ואן וטנדר, מכרה 1119 כלים. מותג קרייזלר/דודג' הוא הטנדר ראם, וזה הכניס לשוק 1112 כלים, עם מכירות בפועל רק מ-2011. פולקסווגן פעילה כאן, ומסרה 793 קרפטרים, ואילו פורד מכרה 532 טנדרים מסדרה F.
משאיות חלוקה
איסוזו, מזה שנים, היא המובילה בפלח שוק זה – ובהפרש. בחמש השנים האחרונות מסרה 3071 סומואים. דאף, מציעה את סדה LF כבר מ-7 טון, והיא שנייה, עם 1192. וולוו, עם נציגות מ-10 טון, אחראית ל-1182 משאיות ואילו מאן מסרה 823 כלים. מרצדס לא ממש רחוק, עם 741 אטגו, ואחריהן איווקו עם 602, רנו על 488 והינו של טויוטה רשמה 394 מכירות.

משאיות בינוניות
מכאן השליטה הבלעדית היא של מותגי משאיות אירופאיים. וולוו ראשונה, עם 743 FM, דאף קרובה למדי לאחר 694 מסירות. סקניה, בהופעה ראשונה – יש לה דגמים רק מ-16 טון – העלתה על הכבישים 479 כלים, לא הרבה יותר מאשר מאן עם 452 משאיות. רנו חמישית עם 346 יחידות ואילו מרצדס מסרה 185 משאיות, כאשר איווקו סוגרת רשימה זו עם נתון לא רחוק, 140 כלים.

הכבדות שבחבורה
כמו בעשורים האחרונים, גם בחמש השנים האחרונות מובילה וולוו את הקבוצה הכבדה, עם 2835 משאיות, כמעט כפול משלוש מתחרות שנתוני המכירות שלהן דומים למדי: מרצדס, 1560; סקניה, 1545; דאף, 1417. מאן ממקמת עצמה במקום טוב באמצע עם 988 משאיות, ואילו איווקו ורנו סוגרות את הרשימה הזו עם 223 ו-170 כלים בהתאמה.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות