שערוריית האופניים החשמליים: לנפגעים אין את מי לתבוע - אוטו

שערוריית האופניים החשמליים: לנפגעים אין את מי לתבוע

יותר מ-100 אלף אופניים חשמליים נעים בכבישים ובמדרכות בישראל - ולא נדרש רישיון או ביטוח כדי לרכב עליהם ■ מי שנפגע מהם מוצא את עצמו ללא כתובת לתביעת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו ■ כך המדינה נאלצת לממן את הנפגעים - והם נאלצים להילחם אל מול קופות החולים

בפברואר נפגע אנטוניו רעיה על ידי נער רכוב על אופניים חשמליים. רעיה, 85, נפגע על המדרכה בדרכו לעבודה במוזיאון תל אביב, ומת שבועיים לאחר מכן. הדורס נמלט מהמקום, ועדיין לא נתפס.

לפי הערכות, יותר מ–100 אלף אופניים חשמליים נעים באין מפריע בכבישים ובמדרכות, במהירות שמגיעה ל–25 קמ"ש ויותר. רבים מהרוכבים הם נערים ללא קסדות או אמצעי זהירות, המעורבים בתאונות דרכים רבות. על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ב–2014 היו מעורבים 141 אופניים חשמליים בתאונות דרכים עם נפגעים. מתוכם, תאונת דרכים אחת היתה קטלנית, 20 הוגדרו קשות ו–120 כתאונות קלות.

ההערכות הן כי בשל מקרים רבים שאינם מדווחים — המספר האמיתי גבוה בהרבה. אין גם מידע מספיק כדי להעריך אם יש גידול בפגיעות, כי ב–2013, למשל, רישום הנתונים ברשות הלאומית ובלמ"ס, לא בוצע תוך הפרדה של האופניים החשמליים מהרגילים. בחודשיים הראשונים של 2015 האופניים החשמליים היו מעורבים ב–27 תאונות, מתוכן אחת קטלנית, שבע קשות ו 19 קלות.

האופניים החשמליים מוגדרים כאופניים עם מנוע עזר, ולכן לא נדרש רישיון או ביטוח כדי לרכב עליהם. מי שנפגע מוצא את עצמו בצרה כפולה. הוא נאלץ לעבור טיפול רפואי, ואין לו את מי לתבוע כדי לקבל סעדים שלהם הוא זקוק. כך נוצר מצב אבסורדי, שבו המדינה נאלצת לממן את הנפגעים — והם מצדם נאלצים להילחם אל מול קופות החולים והביטוח הלאומי כדי לקבל את המגיע להם.
יעל גוטליב, שותפה מנהלת בסוכנות הביטוח משגב, מסבירה כי "מי שנפגע על ידי כלי רכב אלה אמור לקבל את סעדו מביטוח החובה קרנית, שמיועד לפתור בעיות במקרה שכלי הרכב הפוגע נמלט".

לדבריה, "כשם שחברות ביטוח לא רוצות לבטח אופנועים (הם מבוטחים באמצעות פול ביטוח; א"ש ד"ש) כך גם המצב עם האופניים החשמליים".

מה קורה למי שנפגעת על ידי אופניים חשמליים?
גוטליב: "למקרים כמו מותו של גבר מבוגר כתוצאה מפגיעה אין פתרון בחברות הביטוח. הרוכבים בורחים ואין את מי לתבוע. בתי החולים מדווחים על מספר לא מבוטל של נפגעים מכלי רכב אלה ואין מי שמשלם. מי שאין לו ביטוח בריאות ממלכתי, כמו עובדים זרים, למשל נמצא בבעיה".

ואולם שאלת הביטוח לא עוסקת רק בעלות המימון הרפואי שנופל על כתפי האזרחים משלמי המסים. השאלה היא מה קורה אם כתוצאה מהפגיעה אתה נאלץ להחמיץ ימי עבודה או נדרש לקבל טיפולים נוספים או זקוק לעזרה סיעודית.

גוטליב מבהירה: "לגבי הנזק העקיף — כמו החזר על אובדן ימי עבודה — אין למי לפנות והנפגע סופג את זה. מי שיצטרך עזרה סיעודית יצטרך לפנות לביטוח הלאומי או אם יש לו ביטוח סיעודי פרטי, הוא יוכל להפעיל אותו. הבעיה שזה לא נחשב כתאונת דרכים".

אין אכיפה "בגלל מחסור בכוח אדם"
ביולי 2014, אחרי סחבת של יותר משנתיים, גיבש משרד התחבורה תקנות להסדרת שימוש באופניים חשמליים, שאושרו בידי ועדת הכלכלה. עד כה, מודים גם במשרד התחבורה, היה לא חוקי להשתמש בהם. התקנות הן חלקיות, ולא מסדירות את השימוש באופניים עם מצערת וקורקינטים חשמליים - שני הכלים הנפוצים יחסית האלה אינם חוקיים כיום.

לפי התקנות, האופניים החשמליים יוגבלו להספק של 250 ואט (0.33 כ"ס) והמהירות תוגבל ל–25 קמ"ש. במהירות גבוהה מזו ייכבה המנוע החשמלי. גיל השימוש יוגבל ל–14 לפחות, והשימוש באופניים על מדרכות ייאסר, ויותר רק על על כבישים ועל מסלולי אופניים. סוגיית הביטוח לא הוסדרה כלל.

לדברי גוטליב, אחד הפתרונות הוא לבצע ביטוח חובה. אך כאן מתעוררת בעיה. כדי שניתן יהיה לעשות ביטוח חובה, על הנוהג להיות בן 17 לפחות, ועל הרכב להיכלל בפקודת הרכב המנועי.
יעל גוטליב | צילום: רועי ברקוביץ
נושא נוסף שלא הוסדר הוא האכיפה. המשטרה צריכה לאכוף את התקנות, ובעתיד יקבלו גם פקחי הרשויות המקומיות סמכויות בנושא. זאת בעקבות סיכום בין משרדי התחבורה, המשפטים, ביטחון הפנים, המשטרה ומרכז השלטון המקומי. האכיפה על יבוא, שיווק ומכירה של אופניים חשמליים תבוצע על ידי פקחים של משרדי התחבורה והכלכלה ומכון התקנים.

לבד מכמה פשיטות סמליות, משרד התחבורה בוחן את החוקיות של אופניים חשמליים שנמכרים בגלוי בבתי עסק. רבים מהאופניים הנמכרים חזקים ומהירים בהרבה מהמותר (מבלי לשפר במקביל את הבלמים), והם בעלי מצערת, מעין "ידית גז", שמאפשרת להשתמש במנוע מבלי לדווש בכלל, וכך הופכות את האופניים החשמליים לקרובות מאוד בביצועיהן לקטנוע, אך הם נוסעים על המדרכה.

במשטרה מודים כי הם כמעט ולא אוכפים את הנושא, בשל "מחסור בכוח אדם".

עם כניסתן לתוקף של התקנות אמר שר התחבורה, ישראל כ"ץ, כי "בדומה לאופניים רגילים, אופניים עם מנוע חשמלי מאפשרים גמישות בתכנון הנסיעה ומהווים פתרון יעיל וזול לבעיות חנייה במרכזי הערים". נראה כי מבעיית הביטוח והטיפול בתאונות הדרכים השר בחר להתעלם.

אופניים חשמליים, להגדרתם, הם כלי רכב עירוני זעיר, שנועד למרחקים קטנים, לעתים בשילוב עם אמצעים להסעת המונים. אפשר למשל להשתמש בהם כדי להגיע אל תחנת רכבת, וממנה ליעד. לפי התקינה האירופית, המנוע מיועד להיות רק עזר לדיווש, ועל המנוע מופעל כאשר הדוושות מסתובבות. המצבר באופניים נטען באמצעות הגלגלים, באנרגיה קינטית, אך נדרש את הסוללה לשקע חשמלי כדי להגיע לטעינה מלאה. אופניים כאלה פופולריים מאוד במזרח הרחוק, ומשם מגיעים מרבית הכלים לישראל — בייחוד מסין.
המאמר פורסם במקור באתר TheMarker
לכתבות נוספות באתר:
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות