כל הצמיגים שווים בהופעתם – שחורים, עגולים, חור ענק באמצע וחריצים בהיקף – לא בהכרח שווים ביכולתם. בכמה תחומים חשובים מאוד, פערי היכולת ביניהם הם שמבדילים בין בעיה בכביש ובין תאונה, בין נזק קל לרכב ובין תאונה קשה, אפילו קטלנית.
הצמיגים – זה אמור להיות ידוע, אבל כנראה שלא הופנם – הם היחידים שמחברים את האוטו לכביש, מאפשרים את תנועתו, וישפיעו יותר מכל על יכולת הפנייה והעצירה שלו. ובמצב חירום, יכולתם היא לא פחות מקריטית.
בינתיים, בישראל
לצערנו, לפחות בישראל, מרבית האנשים לא מייחסים יותר מדי תשומת לב לצמיגי הרכב שלהם. למרות החשיבות הקריטית שלהם, ובגלל שכל זמן שזה לא מפונצ'ר זה מתגלגל, היחס לדבר השחור והבסיסי הזה (גומי זה גומי) נע בין חוסר עניין להתעלמות.
ולכן, מעטים בודקים באופן מסודר את לחץ האוויר בצמיגים שלהם – עניין חשוב מאוד לבטיחות ולאורך החיים של הצמיגים – ומעטים עוד יותר עוקבים אחר מצבם. ולמרות שמדובר במוצר שהוא גם חשוב וגם מתכלה, רבים מחליפים צמיגים רק כאשר צמיג נפגע ללא תקנה או כאשר הרכב שלהם נכשל בגללם במבחן הרישוי.
ומכיוון שכל הצמיגים נראים אותו דבר, ומכיוון שממילא זה לא חשוב לרוב הנהגים, ומכיוון שכל הצמיגים "עושים את העבודה" – רבים הולכים על פתרונות זולים, לרוב צמיגים של מותגים עלומים, בעיקר מסין ומזרח אירופה.

צילום: נעם וינד
כמה זה עולה לנו
הפער בין מחירם של ארבעה צמיגים של מותג ידוע לבין עלות רביעייה של יצרן עלום שם נע בין 500 ל-1000 שקל. לפעמים קצת יותר, לפעמים קצת פחות. זה לא פער גדול אם מתייחסים לשלוש השנים ועשרות אלפי הקילומטרים בהם הצמיג אמור לשרת את הנהג והנוסעים; זה כן פער גדול כאשר מדובר בתשלום בפועל.
ואם הפער גדול, אבל המוצר דומה, בשביל מה לשלם כפול על מותג? אומרים הישראלים שממש לא אוהבים לצאת פראיירים.
הטענה היא - והנסיון שלנו כאן באוטו מוכיח זאת - כי צמיגים של מותגים ידועים טובים יותר ובעיקר בטוחים מאלה של יצרנים לא ידועים. אבל ללא הוכחה, קשה לצמיגאי הממוצע לשכנע את הלקוח הממוצע כי יש הצדקה לפערי המחיר. המלצה למשהו יקר יותר לא מתקבלת באמון רב כשהיא באה מבעל עניין. בקיצור: קל יותר, ובלא מעט מקרים גם רווחי יותר, למכור צמיגים שמחירם אטרקטיבי.
ניסוי ופרוצדורה
אנשי קוגול, יבואני מישלין בישראל, החליטו לנסות ולהוכיח את הטענה בדבר איכותם העדיפה של צמיגים בעלי שם – ולמישלין יש שם נכבד – מול צמיגים של יצרנים עלומי שם.
כדי להשוות בפועל את ההבדלים, החליטו אנשי יבואן מישלין להזמין את הצמיגאים הארצישראליים להתנסות מעשית בנהיגה, כזו שתאפשר להם לחוות בפועל את ההבדלים. לצורך המשימה פנה היבואן ל"אלטרנתיבי" של איתי אלון, חברה העוסקת בהדרכות נהיגה מתקדמת, וביקש ממנה ליצור מסלול שבו ניתן לדמות מצבי חירום. על מסלול כזה, מול אתגרי אחיזה החשובים לבטיחות, יושוו הצמיגים של מישלין לצמיגים זולים.
למבחן התייצבו מכוניות זהות, הורכבו עליהן צמיגים חדשים, לחץ האוויר היה לפי המלצת היצרן – וההבדל היחיד היה בתוצרת הצמיגים.

צילום: נעם וינד

מה שהיה להוכיח
"באמת, אין כמו מראה עיניים", מצהיר בפנינו צמיגאי ותיק ממרכז הארץ, לאחר שחווה, כבר במהירות לא ממש גבוהה, הבדלים ברורים וחד-משמעיים בין הצמיגים.
"אנשים שמגיעים לקנות צמיגים לא פעם אומרים לי שהם 'לא נהגי מירוץ ולכן מספיקים להם צמיגים פשוטים'. אבל כאן ראינו בצורה ברורה, שלא משתמעת לשני פנים, שגם במהירויות שכולנו נוהגים בהן ובמצבים שכולנו נתקלים בהם ההבדל בין הצמיגים הוא עצום. במבחן מעגל האחיזה חשנו איבוד אחיזה מוקדם בצורה משמעותית ברכב עם הצמיגים הפשוטים. בתנאי אמת זה יכול למשל לגרום לאנשים למצוא את עצמם בתעלה בצד הדרך באופן פתאומי".
"חשוב מכך, במבחן הבלימות היה מרחק העצירה ברכב עם הצמיגים הזולים ארוך במספר מטרים בעת בלימה ממהירות של 70 קמ”ש. זה יכול להישמע לא משמעותי, אבל זה בדיוק ההבדל בין עצירה בחריקת בלמים לפני ילד שמתפרץ בכביש לפגיעה בו. זה מצמרר, ואין ספק שכל נהג שיעובר התנסות שכזו לא יתלבט לרגע בפעם הבאה שיבחר את הצמיגים לרכב שלו".