רנו קפצ'ור
זה כבר לא חדש שמספר יצרניות מנסות לנגוס בעוגת המכירות של ניסאן ג'וק. אותו רכב פנאי קטן, שהביא עמו בעיקר מראה שונה ומרענן יותר, על בסיס של מכונית סופרמיני. גם רנו, שותפתה האסטרטגית של ניסאן, רוצה לקחת חלק בחגיגה עם הקפצ'ור החדש. כעת, אנו פוגשים אותו לראשונה על אספלט מקומי, כדי לראות אם היצרנית הצרפתית הצליחה לשדרג את נוסחת הפלא של רכב קטן, מוגבה ואופנתי.
בחנייה
דבר אחד ברור לעין כבר מההתחלה – המראה החיצוני של רנו קפצ'ור, לוקח את מה שהכרנו עד עתה בתחום, צעד נוסף קדימה. זה מתחיל בחזית המגודלת והמרשימה עם הסמל הבולט במרכזה, נמשך בתפיחות בתי הגלגלים והקימורים בדלתות הצד, ומסתיים באלמנטים שונים כמו חישוקי 17 אינץ' מושחרים ושילוב צבעים למרכב (הניתנים לבחירה כחלק מהאפשרויות להתאמה אישית). רכב המבחן שהגיע בצבע כתום לבה, עם גג ומראות הצבועים לבן, רק חיזק את התחושה שכמעט ומדובר בעיצוב של מכונית קונספט, שהגיע אל פס הייצור הסדרתי.
התחושה המודרנית והאופנתית ממשיכה גם אל תא הנוסעים, עם שילוב נאה של גוונים בהירים, היוצרים מראה עדכני ואווירה מזמינה. החומרים, כאמור, נראים טוב בעין אך מרגישים פחות איכותיים ונעימים למגע. בחלק מהמקומות רמת הגימור של משטחי הפלסטיק אינה מושלמת ומותירה קצוות חדים וגסים (כמו בתא הכפפות או בחיבורי הדלתות), כשגם חלק מהמתגים מרגישים פשוטים, אולם התוצאה הכללית טובה. עושה רושם כי איכות ההרכבה טובה ברובה גם היא, אבל על כביש משובש, הופיעו קרקושים מאזור הספסל האחורי. על כביש משובש מאוד נשמעו אף רעשים לא נעימים מאזור המתלה הקדמי.

צילום: מערכת אוטו
הקפצ'ור הגיע אלינו ברמת גימור 'אקספרסיון פאק', מאובזרת למדי, שכוללת בין היתר מערך מולטימדיה בשפה העברית עם ממשק אינטואיטיבי וקל לתפעול, הנשלט ממסך מגע האחראי לתצוגת מערכת השמע, הניווט וקישוריות הבלוטות' (אך מחסיר באופן תמוה מצלמה אחורית בגרסה הנבחנת). כמו כן, יש חיבורי AUX ו-USB, בקרת שיוט ומערכת עצור-והתנע. תחום הבטיחות לא נזנח אף הוא, וזוכה ל-5 כוכבי בטיחות במבחני הריסוק של יורו NCAP.
התמקמות במושב הנהג מגלה תנוחת נהיגה גבוהה עם ראות טובה החוצה. המושב עצמו נוח ותומך, ורק גדולי מידות עשויים להרגיש מעט חוסר תמיכה לירכיים. המרווח לכל הכיוונים טוב מאוד, והגג הגבוה מסייע ביצירת מרווח ראש מעולה. גם מאחור, שני נוסעים ייהנו ממרחב טוב וממושבים נוחים. תא המטען מציג נפח גדול מהמוכר בקטגוריה הזו ובנוי משני מפלסי אחסון, מפתחו רחב אך מעט גבוה מדי.
בדרכים
מנוע שלושת הצילינדרים (0.9 ליטר טורבו) של רנו מפיק 90 כ"ס ב-5,250 סל"ד ו-13.7 קג"מ ב-2,500 סל"ד. הוא משודך לתיבת הילוכים ידנית, בעלת 5 יחסי העברה, ומעביר את כוחו אל הגלגלים הקדמיים. בתנועה עירונית הוא מספק למדי, כשלכך תורמים יחסי העברה קצרים למדי בשני ההילוכים הראשונים (הילוך שני מגיע ל-77 קמ"ש), המפצים על המחסור בסוסים. בהילוך סרק ובסל"ד נמוך, מסגיר המנוע את המספר האי-זוגי של בוכנותיו (בדמות רעידות קלות), אבל בצורה עדינה יותר ממנועים אחרים בתצורה דומה. גם פעולת ההתנעה בעמידה שמבצעת מערכת העצור-והתנע מורגשת ומלווה בוויברציות, אך היא לא סובלת מפעלתנות-יתר וניתנת לכיבוי. המנוע מתעורר לחיים מ-2,500 סל"ד, עם התגברות נוספת בכוח שמורגשת ב-4,000 סל"ד, ונמשכת עד לכ-5,000 סל"ד. הביצועים טובים יחסית, אך מחוץ לעיר מורגש מעט המחסור בהספק ויש צורך להישאר בסל"ד גבוה כדי לשמור על הקצב. ההילוך החמישי ארוך ויתאים רק לשיוט במהירות בינעירונית (שיוט ב-100 קמ"ש מתבצע בכ-2,600 סל"ד). במהירויות הללו המנוע נוכח אך איננו מציק. הצליל מתגבר מעל 4,000 סל"ד, רעשו הייחודי נכנס אל התא, אבל עושה רושם שהבידוד שומר אותו ברמה סבירה גם במצבים אלו. גם רעשי רוח חודרים אל התא מדי פעם, אולם לנו הפריעו בעיקר רעשי הכביש, שהיו בולטים ונוכחים – בייחוד על כבישים לא מושלמים.
למוט ההילוכים תחושה ודיוק טובים. מהלכו מעט ארוך אך הוא קל לתפעול (למרות שהעברה מהירה תרגיש מעט צמיגית). המצמד רך מאוד ונעים לשימוש, ולחובתו נציין פעולת חיבור מעט גבוהה מדי.

צילום: מערכת אוטו
אחת מנקודות התורפה של הקפצ'ור מתגלה בדמותה של נוחות נסיעה סבירה בלבד, ללא גינוני הנוחות הצרפתיים המוכרים מפעם. במהירויות נמוכות בעיר, ספיגת מהמורות לא חדות במיוחד ושיבושים לא גדולים, מתבצעת בצורה טובה יחסית למרות שתנועת המתלים מורגשת למדי. רצף של מהמורות ושיבושים גדולים יותר כבר יגרמו לנדנוד תא הנוסעים, בליווי רעשי מתלים לא נעימים. נראה שיש פער בין יכולת השיכוך והספיגה של המקפרסונים מלפנים, לבין קורת המתח הפשוטה מאחור. בעוד שמקדימה המתלים מציגים יכולת ספיגה סבירה גם אם לא מבריקה, הקורה האחורית קופצנית יותר, מתמודדת פחות טוב עם תנודות ואפילו חובטת על שינויים בולטים בפני הכביש. בנסיעה בינעירונית מתווסף גם מחסור בריסון, שמתגבר בכביש גלי, ככל שעולה העומס.
ההתנהגות מאותתת לנהג על ייעודו האמיתי של הקפצ'ור כרכב אופנתי-אורבאני. ככל שהכביש או הנהיגה תובעניים יותר, כך הביצוע מרשים פחות. תחת עומס יציג הקפצ'ור זוויות גלגול מכובדות ותת-היגוי בולט וקיצוני. בתחושת הביטחון פוגעת גם פעולת ההגה. משקלו קל, הוא מרגיש מלאכותי מאוד (בגלל מרכוז חזק מדי) ומעורפל בהפניה ראשונית. בקרת היציבות אינה מתנתקת ופעולתה טובה, גם אם אלימה למדי במצבים מסוימים. הבלמים הציגו יכולת טובה, כשעיקר תלונות הבוחנים התרכזו סביב תגובת הדוושה, החסרה תחושת "נשיכה" בתחילת מהלכה.
צריכת הדלק לאורך 636 הקילומטרים המאומצים של נסיעת המבחן, עמדה על 11.6 ק"מ לליטר. לא מאוד מרשים, אך גם לא נורא. סביר להניח, שבשימוש יומיומי רגוע ומתון יותר, היא תשתפר בצורה משמעותית.
צילום: מערכת אוטו
מראה-מראה שעל הקיר
מיותר לציין שעם הנעה קדמית בלבד, מרווח גחון של 17 ס"מ וצמיגי כביש, יכולת השטח של הקפצ'ור מוגבלת לשבילים כבושים בלבד (למרות שבחרנו לצלם אותו בשטח...). העיקר כאן הוא המראה, כבר אמרנו. והייעוד הוא עירוני מובהק (גם את זה כבר אמרנו). הקפצ'ור לא מביא בשורה חדשה לסגמנט רכבי הפנאי הקטנים מבחינת האיכות הכללית או מעטפת היכולות. המבחן הזה הראה לנו היטב מהם אזורי המחייה הטבעיים שלו. אבל גם שם הוא נתקל בקושי בסעיף חשוב – יכולת הטיפול באספלט המקומי. הקלף החזק שלו הוא מראה מודרני ומושך, מבחוץ ומבפנים. עניין חשוב בקטגוריה אשר פונה לאלו שחשוב להם צו האופנה יותר מיעילות או יכולת. עושה רושם שאלו לא יוכלו להתעלם מנוכחותו הבולטת, אפשרויות ההתאמה האישית ורשימת האבזור הנדיבה ביחס למחיר.