ניסאן מיקרהשם מלא: ניסאן מיקרה
אחיות לפלטפורמה: ניסאן נוט, ניסאן טידה
מתחרות עיקריות: רנו קליאו, סוזוקי סוויפט, פורד פיאסטה, שברולט סוניק, הונדה ג'אז, קיה ריו, יונדאי i20, אופל קורסה

כדאי לדעת עליה: הדור הנוכחי של המיקרה נמצא איתנו מ-2011 (הוצג ב-2010), אך מצליח להרגיש ותיק יותר. היא מגיעה אלינו מהודו ומבטיחה הוזלה בעלויות, צריכת דלק טובה ורשימת אבזור נאה למדי. אך את ההבטחות היא מתחילה להפר כבר במבט ראשון עם עיצוב אנמי ופשוט, ובמבט שני עם תא נוסעים לא איכותי בעליל. גם רשימת האבזור המרשימה, הכוללת מערכת שמע מקורית ובלוטות', כשהגרסה המאובזרת מגיעה גם עם בקרת אקלים ובקרת שיוט – מצליחה לאכזב. מערכת השמע רחוקה מלהיות מושלמת, החלונות החשמליים מאחור הם בהתקנה מקומית והלחצנים עושים רושם זול. למרות שיש לה 6 כריות אוויר, ציון מבחני הריסוק שלה עומד על 4 כוכבים בלבד.

מתחת למכסה המנוע הציבה ניסאן יחידה משולשת-צילינדרים בנפח 1.2 ליטר עם הספק של 80 כ"ס. מדובר במנוע חלש יחסית, רועש ומחוספס. על הצד החיובי – צריכת הדלק מצוינת. המיקרה היא מכונית נוחה, אך תא הנוסעים רועש ונתון לרעידות המנוע. ההתנהגות בכביש לוקה בחסר ואין הרבה אחיזה.
אחת מקטלוג אוטו: ניסאן מיקרה
צילום: מנהל

מחיריה של המיקרה נמצאים בקו אחיד עם הממוצע לקטגוריה. הגרסה הידנית מוצעת ב-75,000 שקלים ולא פחות כפי שחשבנו בתחילה, והאוטומטית ב-100,000 ו-101,000 שקלים, בהתאם לרמת האבזור. זאת אומרת שלמרות רשימת האבזור המכובדת, התמורה למחיר לא עומדת ברמה המקובלת כיום בקטגוריה.
כל מה שטוב: צריכת דלק, רשימת אבזור.
כל מה שרע: עיצוב, איכות תא נוסעים, התנהגות, בטיחות.
מה מקבלים: סופרמיני מוזלת, רק בלי ההוזלה.
גרסה נבחרת: הידנית, בגלל החיסכון בדלק.