אתה אדם של מכוניות. מנוע מלפנים (או מאחור, אם יש לך הרבה מזל...), מהירויות תלת-ספרתיות ומזגן שדואג לשמור אותך במצב ייצוגי גם בחודשי הקיץ החמים. אבל לא משנה כמה תנסה להתעלם מהכלים הדו-גלגליים הדקיקים הללו ומהאנשים המוזרים שבוחרים להתנייד בכוח שריריהם – יש יום אחד בשנה שבו לא תוכל לחמוק מהם. הרי יום כיפור כבר הפך מזמן בקרב חלק נרחב מהאוכלוסייה ל"יום האופניים". בני כל הגילאים והמינים שוטפים את הרחובות בדיווש נמרץ. וכדי שאתה, קורא יקר, תוכל להשתלב בכבוד בטיול הלילי המסורתי – אנו מביאים לך מדריך זה. אין הכוונה, כמובן, לעודד אותך לדווש בעצמך – רוב חברי המערכת יעדיפו לבלות לילה עם סוהא ערפאת על פני בילוי של 5 דקות על אוכף אופניים – אלא רק להקנות לך את הכלים הדרושים כדי לא לצאת טמבל מול החברים...
צילום: מנהל אלו קלים לזיהוי – אלו אופניים לגדולים, עם גלגלים של אופני ילדים. הם פרקטיים מאוד – קל לאחסן אותם בבית, מותר לעלות איתם לאוטובוס עירוני ואפילו לרכבת (אבל עם כיסוי או תיק ייעודי). אבל כמו כל דבר הגיוני ופרקטי בחיים, הם סובלים מסקס אפיל בגובה הדשא – אחרי שקצצו אותו. בשום מצב אסור לך להראות התפעלות או אפילו עניין למראה זוג אופניים כזה. לטובת הסטטוס החברתי אולי אפילו עדיף שתתעלם לחלוטין מחבר שמתקרב אליך רכוב על זוג כזה – אפילו אם זה יוסי שהציל אותך מהבית הבוער בלבנון...
צילום: מנהל מזכירים קצת אופניים של פעם. הכידון גבוה, הישיבה זקופה, המושב רחב ונהנה לא פעם מבסיס עם קפיצים לטובת הנוחות. בקיצור – כלי נהדר להתניידות עירונית, בדיוק כמו מיקרוואן. ובעל תדמית זוהרת באותה מידה... אפשר להניד בראש בנימוס למכר שרוכב עליהם, אבל מומלץ להימנע ממגע ארוך יותר – הוא בטח יטחן לך במשך שעה כמה הם יותר נוחים ויעילים לרכיבה בעיר מאשר אופני הרים. בדיוק כמו ההוא שקנה מיקרוואן ולא מפסיק לספר כמה זה יותר פרקטי למשפחה מסדאן... אם בכל זאת לא הצלחת להתחמק, ואתה נאלץ לנהל שיחה, אלו נושאי השיחה המומלצים: יתרונות מערכת הילוכים פנימית על פני חיצונית (מילות קוד שיש להשליך בנונשלאנטיות לתוך השיחה: נקסוס, שימנו, מעביר אחורי), מחירי סלסלות מטען קדמיות והולכי רגל שמתעקשים ללכת באמצע שביל האופניים.
צילום: מנהל "אופני מדבקה" הוא שם כללי לאופניים זולים הנרכשים בדרך כלל ברשתות ספורט/צעצועים בשבוע שלפני יום כיפור וננטשים במחסן יום אחריו. יש להגות את המונח בזלזול מעורב בשאט נפש אם אתם בחברת כאלו הרוכבים על אופניים יקרים, ולהימנע לחלוטין מלהזכיר אותו באוזני מי שרוכב על כאלו. במקרה הטוב הוא פשוט לא יבין מה אתם רוצים ממנו – הוא הרי מבין באופניים בדיוק כמוכם (לפני שקראתם את הכתבה הזו, כמובן) – ובמקרה הרע יתפעל את הדיסוננס הקוגניטיבי שלו על חשבונכם, כשהוא פורש בפניכם מסכת הסברים ארוכה ומפורטת מדוע אופני מדבקה עושים הכל לא פחות טוב מאופניים שעולים פי עשר. אם בכל זאת נקלעתם למצב הנ"ל, פשוט חייכו והנהנו – זה יגמר בסוף, אנחנו מבטיחים...
הסימנים הבולטים לאופני מדבקה הם:
- שם מפוצץ – "רייסר", "ווינר", "צ'מפיון" וכדומה – הסינים שאחראים למדבקות לא מצטיינים ביצירתיות רבה. גם לא הישראלים שמייבאים אותם ובוחרים את השם בעצמם.
- מזלג קשיח (ללא קפיץ) או כזה שנראה כאילו עשו אותו משאריות של צינורות אינסטלציה מצופות כרום.
- שלדה בצורת Y או כזו שסתם סובלת מעודף ברור של צינורות וחלקים.
- כיתובי "שימנו" או "18 הילוכים" בולטים על השלדה.
אולם חשוב לזכור כי אף אחד מהסימנים הללו אינו סימן ודאי, וכאילו כדי להכעיס יש גם בקצה השני של הסקאלה – זה שכולל אופני בוטיק בעבודת יד של שען חרש – אופניים עם מזלג קשיח... בעצם מה אנחנו מתלוננים? הרי מורגן עדיין מייצרת מכונית עם שלדת עץ – והיא עולה הון...
אם אתם באמת רוצים להיות מוכנים, פשוט תנו קפיצה ל'פיראט האדום' או טויס אר אס' הקרוב, והציצו בשורת הברזלים שמוצגת לראווה על המדרכה לפני החנות. אתם תתפסו את הרעיון די מהר...
צילום: מנהל אם מתקרב אליכם רוכב בתנוחה שנראית מתאימה יותר למזרן יוגה מאשר לכביש הציבורי, על אופניים עם צמיגים דקיקים כמו המוסר של גיבורי 'הישרדות VIP', אתם חוזים ללא ספק באופני כביש, או בשמם המקובל אצל אנשים ברחוב – "אופני ספורט!" (עם דגש על סימן הקריאה). אין טעם לטרוח ולחשוב על נושאי שיחה או לאסוף מודיעין מוקדם על פריטי אבזור כאלו ואחרים. מפגש כזה הרי יכול להסתיים רק באחת משתי דרכים אפשריות: 1. הוא אפילו לא יאט, ויחלוף על פניכם כשהוא מדווש במלוא הקצב, כדי שחלילה הדופק לא ירד. 2. היה והוא כן עצר, כל מה שצריך לעשות הוא להיאנח ולתמוך בגב התחתון, תוך כדי מלמול משהו על כאבי גב. זה יגרור מיד תגובת הזדהות מצד הרוכב השפוף, וקרוב לוודאי שתקבלו מיד המלצות לכירופרקט, מדקר סיני ופיזיותרפיסט או שניים. מה חשבתם, שלתנוחת הרכיבה המגוחכת הזו לא יהיה מחיר?
אופני הריםכנראה הקטגוריה הגדולה ביותר, ובטוח הקטגוריה המגוונת ביותר. הסימן המזהה הוא צמיגים גדולים ושמנמנים עם "קוביות", אבל זה עדיין לא מביא אתכם לשום מקום. אנשי האופניים פשוט מחלקים את הקטגוריה הזו לכל כך הרבה תתי-קטגוריות, שההבדלה ביניהן קלושה במקרה הטוב, ואפילו חובב אופניים עלול להישאר מבולבל לגבי האם אופני ההרים שלפניו הם אופני קרוס-קנטרי, שבילים, אולמאונטיין, דאונהיל או פרירייד – וזה עוד לפני שנכנסו לדקויות של אולמאונטיין לייט לעומת שבילים ארוכי מהלך, גלגלי 26 אינץ' מול 29 אינץ' (ועכשיו, כאילו בכוונה, המציאו את הגלגל שוב, הפעם בקוטר 27.5 אינץ'...).
צילום: מנהל בקיצור, בלגן מבולגן, שאין לכם באמת סיכוי – או חשק – להשתלט עליו בזמן הקצר שנשאר עד יום הכיפורים... אי לכך, כמו במקרה של יעד מבוצר, מומלץ לתקוף מן האגפים, וכמו כל דבר שיש לו איזה שהוא קשר לצבא, זה מתחלק לשלושה שלבים. 1. זהו אם מדובר באופני "זנב קשיח" (בלי קפיץ מאחור) או "שיכוך מלא" (כאלו עם... נו, הבנתם את הרעיון). 2. אם מדובר באופני זנב קשיח, נסו לשרבב לשיחה בטון ידעני מושגים כמו "יעילות דיווש", "טכניקת רכיבה" או "תמורה למחיר". אם מדובר באופני שיכוך מלא, תחקרו את הרוכב לגבי מהלך המתלים (וכמו בכל תחום גברי – יותר ארוך נחשב ליותר טוב), אזורי רכיבה, סינגלים מועדפים ואם המצב ממש חמור – הביעו עניין בשיטת השיכוך האחורית (מילות מפתח – FSR, ארבע זרועות אמיתי, DW, ציר בודדׂ) 3. מרגע שהבחור שמולכם התניע, כל שנותר לכם הוא לחייך ולהנהן, ולקוות שאחד הדרדסים יקלע בהקדם למצב חרום שיהווה תירוץ מושלם להתחמקות מהירה מהשיחה.
אגב, אם זיהיתם פנס, שמאיר כמו זרקור נ"מ ישן, מותקן על כידון האופניים או על קסדת הרוכב, דעו כי נפתחה בפניכם אפשרות לאיגוף אנכי מהיר ויעיל – פשוט התעניינו בנימוס לגבי הפנס (מילות מפתח – דיל-אקסטרים, ביי-אין-קוינס, לומנס, ליתיום-יון, לד). האמת שהפעם שווה גם להקשיב – פנסים הם הרי דבר שימושי גם למי שמטייל במכונית...
אם אף אחד מהדרדקים לא מוכן למלא את תפקידו בהצגה, ולספק לכם אפשרות מילוט, אפשר לנסות ולפתח שיחה לגבי האביזרים ההיקפיים. בניגוד לעולם הנורמאלי (זה של המכוניות, כמובן), מחיר אופניים זהות למראה, ומאותו דגם, יכול להכפיל ולשלש את עצמו בהתאם לרמת האבזור ההיקפי – מתלים, הילוכים, בלמים, כידון, מושב, גלגלים וכן הלאה. אין לכם כמובן סיכוי אמיתי להבין באמת את כל הניואנסים, לא מכתבה אחת בכל מקרה, אבל שאלות בסגנון "איזו מערכת הילוכים יש באופניים?" יכולה לספק לכם רבע שעה של שיחה פשוטה לניווט. יש שתי חברות עיקריות – שימנו (Shimano) וסראם (SRAM). בשימנו הכלל הוא שהמערכות הפשוטות מקבלות שם של ממש – דאור, אלטוס וכן הלאה – והטובות יותר צירופי אותיות. על XT אפשר להמהם בהתפעלות, ול-XTR יש להגיב בהתלהבות של ממש. בסראם זה אפילו פשוט יותר – יש קורלציה ישירה בין המחיר למספר בשם המערכת – X5 פחות טוב מ-X7 וכן הלאה. XX מקביל כאן ל-XTR ואמור לגרור את אותו "פשששש..." מעריך. גם השמות פוקס או רוקשוקס על המשככים הם פרצה הקוראת לגנב שאין לו מושג באופניים (אבל בשלב הזה אנו ממליצים בחום להתחיל לחשוב על איך גורמים לילד לבכות, ומהר) – משפט בסגנון "אין על הבולמים של פוקס, פשוט מדהימים!" אמור לייצר לכם כמה דקות טובות של נאום על תאים פתוחים, לחצי ניפוח ושאר ירקות.
צילום: מנהל אגב מתלים, רבים מרוכבי האופניים תקועים בשלב שבו היו הג'יפאים לפני עשור או שניים. כמו ג'יפאי המדרכות שהתעקשו לצייד את כלי רכב בנעילות דיפרנציאלים, הגבהות, כננת וצמיגי שטח אגרסיביים, כך רבים מאלו שלא מעיזים לתקל ברכיבה מכשול של יותר מ-20 ס"מ מתעקשים לרכב על אופניים ארוכי מתלים. וכמו אותם ג'יפאים אמורים, הם סובלים כל הזמן (אופניים ארוכי מתלים כבדים יותר ודורשים יותר אנרגיה כדי לנוע) ממשהו בו הם לא משתמשים אף פעם. אבל אל תכנסו לזה, פשוט הראו התפעלות מכל מהלך מתלה מ-140 מ"מ וצפונה.
נעילהזהו, אם שרדתם עד כאן, אתם מצוידים בכלים ההכרחיים להתערות בקהל ולנהל את שיחת האופניים הבלתי נמנעת ברמה שלא תחשוף את העובדה שאתם לא נמנים על מחנה לובשי הטייטס. אתם יכולים לצאת לרחוב בביטחון מלא כי לא תיכשלו בלשונכם ואף אחד מחבריכם שומרי הכושר והבריאות לא יזהה את בורותכם בענייני אופניים – דבר שרק עלול לגרור חפירות בלתי נגמרות לגבי נפלאות הספורט. טיול נעים!
