מרצדס CLS 1.כמו בסרט פעולה הוליוודי, המרצדס השחורה חצתה את הנוף המדברי הצהבהב במהירות דומה לזו שבה היא נעה בין ההגדרות. הקופה הסאלונית נראית שונה, ובמיוחד בשחור מקרינה למרחק את הרושם של "איתי לא מתעסקים" – והתנועה שעל הכביש מבינה את הרמז ומפנה את הדרך במהירות. אנחנו במשימה, היום קצר, והמצערת לחוצה. אבל למרות שתפאורת הענק בכניסה למצדה, תודות להפקת האופרה "אאידה", יכולה הייתה לרמוז אחרת, כאן זה לא הוליווד ואני לא בראד פיט. הסרט הזה יגמר מחר, והמשימה תושלם כשתומר יהיה מרוצה מהצילומים והמפתחות יחזרו לסוכנות.
2. משימה חשובה הייתה גם למורט גונק "זו המכונית החשובה ביותר עליה הייתי אחראי ב
מרצדס. היה צריך להצליח ליצור מראה נכון של קופה עם ארבע דלתות, אבל לא פחות קשה היה לשכנע את ההנהלה להסכים לייצר קופה עם ארבע דלתות. היא שינתה את כל הגישה בחברה לגבי נישות ועיצוב". סיפר לי ב-2004 מי שהיה ראש מחלקת העיצוב במרצדס, כשהוחלט על ייצור ה-CLS המקורית. גונק, שהפך את פיג'ו עם ה-206, ועזב להוביל את מרצדס לפני שהגיע לפולקסווגן (ופיתח גם שם קופה סאלונית), מיקם את ה-206 וה-CLS בראש הרזומה האישי.
3. קשה לספור את הפעמים בהן שמענו מיצרני רכב על המצאת פלח חדש. אבל ב-2004, כאשר נחשפה ה-CLS הראשונה, האמרות האלה היו מעט פחות שחוקות, ומרצדס אכן עשתה משהו שונה. ברגע הראשון, ובעצם עד היום, היה קצת קשה להבין את התפיסה: במה שונה קופה עם ארבע דלתות ממכונית סאלון? זאת כאשר ברור שהתפיסה תגבה תשלום במחיר ובשימושיות. אבל אם מתחרים כמו אודי אצים לחקות אותה, אז כנראה שיש שם משהו.
צילום: תומר פדר
4.
מרצדס CLS החדשה נראית טוב, אולי קצת פחות מהקודמת אבל עדיין נאה ומיוחדת, ובעיקר מושכת תשומת לב. ה-CLS הקודמת נראתה רעה במובן הטוב אבל גם מאוד אלגנטית, החדשה נראית רצינית ואולי אכזרית יותר. הקווים שלה, ובמיוחד החזית המאוד מפוסלת, אומרים "אני שרירית, חזקה ויכולה להיות ממש לא נחמדה". ועדיין מרשים לגלות עד כמה היא שונה במראה מה–E הסאלונית עליה היא מבוססת וכמה מבטים היא מושכת. ותשומת הלב הזו גוברת בלילה בזכות פנסי הלד המלאים (פעם ראשונה במרצדס) - אופציה בעלות של כ-23,000 שקל.
ואם ההגדרה קופה סאלונית גורמת להרהר במשהו מקוצר, כדאי לדעת שה-CLS אינה קטנה (היא מעולם לא הייתה). למרות שהיא נשענת על בסיס הגלגלים של ה-E היא ארוכה ממנה בשבעה ס"מ ורחבה בכמעט שלושה. רק במימד הגובה היא נמוכה יותר, (כחמישה ס"מ). כל זה כדי ליצור את הפרופורציות הכל כך ייחודיות.
5. הדלתות מנחשות אותי, ונפתחות מעצמן (מפתח חכם...) ואני גולש מטה עם הרבה טקס בישבן, למושב הנאה ואל מול המחוונים שופעי האינפורמציה. אני לוקח את הזמן בדרך לקבלת תנוחת נהיגה טובה, מתרגל את שפע האפשרויות החשמליות (כולל הגה): החרטום הארוך מושך אותי להגביה את המושב, אבל התקרה הנמוכה, שכוללת גג נפתח, פחות אוהבת זאת.
מכונית קופה אמורה ליצור אווירה מיוחדת יותר. זו הרי סיבת קיומה ובשביל זה משלמים. ופתיחת הדלת מגלה, שבמרצדס השתדלו יותר מבעבר ליצור אווירה שונה מה-E. זה מתחיל בגג הנמוך שמכתיב מושבים ותנוחה קרובים יותר לרצפה וממשיך לשמשות הצרות ונטולות מסגרת שיוצרות אווירה אינטימית. אולי בגלל התנוחה הספורטיבית לוקח לי זמן להתרגל לכך שבורר ההילוכים נמצא מימין להגה בסגנון ה-S.
6. כמו בכל סדרת ה-E, איכות החומרים ושילובי הגוונים הם ברמה הצפויה ממרצדס, ולסביבת הנהג הנעימה מצטרפת תאורת פנים שכוללת קווי רוחב היקפיים מוארים מהמחוונים ועד לדלתות וגם בתוך ידיות הפתיחה. רמת הציוד כמובן נאה וכוללת גם מערכות נגד סטיה מהנתיב, והתראה על רכב בשטח מת.
צילום: תומר פדר
הנדסת האנוש טובה למעט הסטיות הרגילות של מרצדס עם מנוף בקרת השיוט קרוב מדי לזה של האיתות וריכוז פעולת המגבים והתאורה על המנוף השמאלי. מפתיע שבלם היד (ברגל) עדיין לא הפך לאלקטרוני.
למרות הצללית הנמוכה ה-CLS מצליחה יותר מבעבר להציע מרחב סביר גם מאחור. מבחינה זו היא שימושית כמעט כמו מכונית סאלון, וקרובה לשאיפה להביא את הטוב בשני העולמות. מרחב הרגליים טוב וזה של הראש פחות (לגבוהים יהיה מעט צפוף) אבל זה עדיין שיפור מהותי לעומת הדגם היוצא. וכפיצוי יש פיצול לשני מושבים נפרדים מאחור שיוצר אווירה ייחודית. תא המטען, שנסגר חשמלית, גדול למדי.
7. נגיעה בלחצן ההתנעה הכסוף והגרסה החדשה למנוע ה-3.5 ליטר הזרקה ישירה של מרצדס מתעוררת בשקט תרבותי. זוהי גרסת הבנזין החלשה במבחר ה-CLS, אבל נכון יותר לקרוא לה הפחות חזקה. כי משושה הצילינדרים הזה, שמייצר 306 כ"ס, מציע מספיק כוח. ברגעים הראשונים, בהתמודדות עם תנועת הבוקר באיילון, הוא מרגיש רגוע, אולי אפילו מדי, ודורש ליטוף אמיתי של המצערת. מאידך הפעולה מאוד נעימה וזורמת ויש מספיק כוח בסל"ד נמוך. יחד עם התיבה העסק עובד בצורה מאוד נינוחה. לטובת החיסכון והניקיון מצוידת חטיבת הכוח במנגנון "עצור והתנע" שעובד באופן כמעט לא מורגש.
8. שעתיים אחרי כן, בכבישים הנכונים, כאשר אני מועך סוף סוף את המצערת, ברור לי מה הפסדתי קודם. זה אמנם לא מנוע שמתעורר בסל"ד גבוה, אבל אין לו בעיה לטפס מעלה והוא עושה זאת באופן חינני תוך כדי השמעת גרגור V ערב. כזה שגורם לי להצטער שברוב הדרך שייטתי בשישי שביעי הארוכים ובסל"ד נמוך ובלתי נשמע. וכאשר הרגל לוחצת הקצב משתנה לחלוטין. התנועה מתקרבת הרבה יותר מהר, אופי המכונית הופך עצבני יותר, וברור שהמהירות המרבית המוגבלת ל-250 קמ"ש אינה תיאורטית, ואי שם באירופה יש ברי מזל שיגיעו אליה מדי פעם.
צילום: תומר פדר
התיבה מאוכלסת ביחסי העברה ארוכים. היא נעימה וזורמת למרות שבמצב ספורט היא יכולה להיות פחות חלקה וגם לחבוט מדי פעם. התפעול הידני מההגה נוח וברור אבל ההחלפות איטיות והקרבה בהילוכים גורמים שלא תמיד ברור אם התיבה החליפה הילוך.
צריכת הדלק נאה למדי למכונית שכזו ונעה בין 12 ק"מ לליטר בשיוט ל-8 במסלול מאומץ יותר.
9. מבחינת התנהגות ה-CLS מרגישה ספורטיבית יותר מה-E אך פחות מגרסת הקופה. הגה הכוח החשמלי (במקום הידראולי בדגמים האחרים בסדרת ה-E) מרגיש מנותק וקל מדי בתחילת הדרך אך מקבל משקל נכון ופעולה מדויקת יותר עם עליית העומס. בכבישים מתפתלים האחיזה מצוינת והתנהגות צפויה. דחפו אותה ותקבלו תת-היגוי לא מוגזם, שיכול להתחלף, בצורת נהיגה מסוימת בשילוב מצערת, בהידוק קו חביב. גם הרפיה מהמצערת יכולה להביא לכך. מה שקצת חסר הוא יותר היזון חוזר (בייחוד מההגה) על ההתנהגות במגבלות.
אבל המרצדס שומרת על קצב מאוד גבוה ללא דרמות מיוחדות. לפחות על כבישים סלולים היטב צריך להשתדל כדי לגרום לה לאבד שיווי משקל. הבלמים עושים את העבודה אבל חסרים קצת נשיכה ראשונית טובה יותר.
10. למרות היכולת הטובה ברור שהקופה הסאלונית הגדולה והכבדה לא ממש מכוונת לספורט (בניגוד נאמר ל-E קופה מבחינה זו). למעשה נראה שהיא בשיאה בנסיעה מהירה על מישורים ארוכים בכבישים נידחים פחות או יותר. היא מסתדרת לא רע גם עם כבישים גליים, שאינם מוציאים אותה מדעתה גם במהירויות גבוהות. היא נעה עליהם אבל לא מאבדת כיוון.
במהירויות הגבוהות היא גם נעימה למדי, הרבה יותר מאשר בעיר, שם היא עשויה להרגיש לעיתים נוקשה, בייחוד על כיסויי ביוב ובורות אחרים. גם מחוץ לעיר שיבושים גדולים עוברים לעיתים באופן ישיר מדי לישבן. מניסיוננו בהשקה, גרסת האיירמטיק עם מתלי האוויר יכולה להציע פשרה טובה יותר בנוחות העירונית.
צילום: תומר פדר
11. מאז נפרד המושג קופה מעולם הכרכרות והגיע לתחום הרכב הוא הפך ערטילאי. לעיתים הוא מקושר לאופי ספורטיבי, לפעמים לצורה מיוחדת ולפעמים לחוויה. מרצדס CLS עם המראה המיוחד, העידון והאיכות, יוצרת חוויה שונה ואווירה ייחודית וזה בעצם מה שאנחנו מחפשים במכונית כזו. לכן יש מי שמוכן לשלם עבורה יותר. וה-CLS מתגלה לטעמי כמקרה בו השלם עולה על סך חלקיו. והחוויה הזו, יותר מהצד הדינאמי (הטוב אך לא ספורטיבי במיוחד), היא שקונה אותנו בסופו של דבר.
הדבר היחיד שאינו ערטילאי במושג "קופה" היא הקופה הנדרשת – זו תמיד תהיה מכונית יקרה יחסית. וזה נכון גם במקרה של ה-CLS שמחירה מתחיל ב-700,000 שקל.
