ריינו, כך נחסוך בבלאי הצמיגיםלא מעט יצרניות – רובן קטנות ולא מוכרות – עוסקות בתת-נישה ביזארית משהו (לעת עתה): פיתוח וניסוי כלי רכב בעל גלגל אחד. חצי אופנוע, אם תרצו.
לפני שנשאל את עצמנו "למה?!" נציג את החבר האחרון באגף ה"חד-גלגליים בעלי מנגנון שיווי המשקל המובנה" – ה'ריינו' (Ryno). חברה קטנה בשם 'ריינו מוטורס' הממוקמת בעיר פורטלנד שבאורגון, ארה"ב, השיקה את החד-אופן החשמלי הזה כרכב המיועד לשנע אדם בתנאים עירוניים, למרחקים קצרים יחסית ולשימוש אפילו בין הולכי רגל. המפתחים מדגישים כי הרכב הקל – 57 ק"ג – מוגבל למהירות מרבית של 40 קמ"ש בפירוש אינו נועד להתחרות בקטנועים או באופנועים, שכן הגבלת המהירות שלו מייעדת אותו כאמור (גם) להשתלב בדרכי הולכי רגל, דוגמת מדרכות או שטחים תפעוליים (בתי חולים, מפעלים וכיו"ב). בנוסף גם מחירו הצפוי אמור להיות "זול יותר" מקטנוע, למרות שטרם דווחו כל מספרים.

הריינו מציע טווח נסיעה של עד כ-50 ק"מ כאשר מקור האנרגיה הם צבר סוללות ליתיום-יון פוספאט אותן ניתן להטעין ממצב מרוקן למלא תוך שעה וחצי בלבד – משקע החשמל הביתי. המשקל העצמי – 57 ק"ג – אמנם כבד מכדי לאפשר לשאת את החד-אופן הזה ממקום למקום בידיים, אך ניתן לגלגלו ללא מאמץ לכל מקום, בדומה לאופניים, בכלל זה גם לתוך מעלית או דירה.
כפי שתראו בסרטון המצורף, יש כבר אב-טיפוס פועל ואפילו כמה איורים ליישומים עתידיים דוגמת שיטור ופיקוח. בחברה מחפשים מימון לייצור בקנה מידה גדול, וכמובן – שווקים אליהם כדאי לפנות ולעניינם.
מעת לעת נעשה ניסיון להציע חד-אופן המתאזן מעצמו, כאשר ההתבססות היא על מערכת ג'יירוסקופים כזו או אחרת, בדומה לרעיון העומד (תרתי משמע) מאחורי ה'סגווי' המפורסם, אם כי הלא ממש מצליח או היונומוטו (Unomoto) מקנדה. רבים מפקפקים בגישה זו שכן מבחינת המקטרגים היא בבחינת "לסבך את הלא מסובך"; כיום מוצעים כלי רכב דו-גלגליים חשמליים (וגם לא) שהם זריזים, שקטים, נקיים ואף אטרקטיביים יחסית במחיר שיכולים למלא כמעט כל משימה שרכב חד גלגלי דוגמת הריינו מתיימר למלא – רק באופן פשוט ופחות מורכב ומסורבל.
המצדדים, מאידך, מתלהבים מהשונות, מעצם הגימיק ומתשומת הלב – וכמובן גם מהממדים שהנם בכל זאת מינימאליים בהשוואה לכל כלי רכב דו-גלגלי, מיכולת התמרון ומהזריזות. אה, כן: ויש כמובן גם את העניין הזה של חיסכון בבלאי צמיגים.
אם יורשה לנו להיות לרגע שוטים, הרי שהנבואה שלנו הולכת יותר בכיוון של גימיק חביב שספק אם אי פעם יהפוך לזרם מרכזי בתחבורה האישית. מצד שני, לא אכפת לנו להתבדות – בכל זאת זה קטע מגניב ה'ריינו' הזה, לא?