עד כמה באמת תורם רכב חשמלי לאיכות הסביבה? סוגיה זו, ההולכת והופכת רלבנטית ככל שמתקרב שימוש המוני במכוניות חשמליות, היתה אחד הנושאים שנידונו בכינוס השנתי של הנדסת רכב בישראל שנערך לא מכבר. בכינוס, הנערך זו השנה ה-30, התארח בין היתר שר התחבורה ישראל כץ, וכן אורחים בעלי שיעור קומה מחו"ל וביניהם נשיא ה-SAE הבנלאומי, ד"ר אנדרו בראון.
ובכן מתברר כי גם בקהילה מקצועית של מהנדסי רכב יש החולקים על יעילותו של רכב חשמלי כפתרון עתידי לבעיית זיהום הסביבה. עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, התבטא בענין זה באופן נחרץ: "הרכב החשמלי מסיט את זיהום האוויר מתחומי העיר לתחנות הכוח, אך בסופו של דבר אינו מקטין את זיהום האוויר הגלובלי", אמר. לדבריו, בהתחשב בהפסדים הקיימים בהעברת החשמל מתחנת הכוח ועד לטעינת הרכב, ובהמרת האנרגיה החשמלית למכונית, הרי שהנצילות הכוללת של שימוש במכונית חשמלית תהיה נמוכה משל מכונית דיזל בעלת מנוע מודרני ומתקדם.
עוד אמר ליבן כי המכונית החשמלית אינה פותרת את הבעיה האמיתית של התחבורה, שהיא הצפיפות וההרג בכבישים – ולכן הפתרון הוא להקטין את מספר המכוניות המסיעות את האנשים לעבודה ובחזרה, כלומר להגביר את השימוש בתחבורה ציבורית. "למדינת ישראל יש את הכלים הטכנולוגיים להובלת מהלך למציאת פתרון חכם לתחבורה ציבורית זולה וזמינה", אמר. ליבן טוען כי על מדינת ישראל לוותר על פתרונות מקובלים הדורשים השקעה רבה כגון רכבת תחתית, ובמקום זאת לחפש פתרונות מבוססי טכנולוגיה – תקשורת, מחשוב ורובוטיקה, תחומים בהם התפתח בישראל ידע רב.