עם הב.מ.וו 320i תיאלצו להמתין 1.8 שניות נוספות בכדי להגיע ל-100 קמ"ש, ביחס למה שהובטח לכם...
"כמה" היא השאלה הראשונה הנשאלת כאשר אנו מתעניינים במכונית כלשהי; "כמה" מקדים בדרך כלל את "מהירה", "עולה", לאחרונה גם "צורכת" וכמובן – "0 ל-100". מאז שמחסום 100 הקמ"ש עבור המכונית הממוצעת נחצה, וזה היה די מזמן, מהווה נתון ההאצה ממצב עמידה עד להגעה למהירות של 100 קמ"ש (60 מייל לשעה בארה"ב, כ-97 קמ"ש) פרמטר מוסכם על-פיו מודדים חלק מביצועי הרכב.
בדיוק כמו נתון המהירות המרבית כך גם נתון התאוצה מ-0-100 ניתן על ידי היצרן כאשר רובנו לא בודקים את אמיתותו, בעיקר מהסיבה שקשה מאוד לבדוק נתון זה באמצעים ביתיים. חשוב להבהיר שהיצרנים אינם משקרים בנתונים אותם הם מפרסמים וכי מדובר בנתונים שבאמת הושגו, אך מן הסתם הם הושגו לא פעם ב"תנאי מעבדה" אופטימאליים – תנאים שנהג ממוצע מן הישוב לעולם לא יוכל ליהנות מהם; די לחמם את הצמיגים לטמפרטורה הנכונה, להושיב נהג/ת קלי משקל, למלא מינימום דלק במיכל ולהמתין לתנאי טמפרטורה חיצוניים אופטימאליים על-מנת להשיג נתון תאוצה שבינו לבין הנתון שרוכש הרכב יראה המרחק רב. חשוב גם לזכור שלמשל בניגוד לנתוני הספק או פליטת מזהמים, אין מדד אחיד מקובל כלשהו על-פיו נוהגות כל יצרניות הרכב בעת מדידת נתון התאוצה, כך שלמעשה אחד המדדים הכי נחשבים ומשמעותיים בדף נתוני הרכב – "פרוץ" ונתון לפרשנויות שונות.
אנשי המגזין הגרמני auto motor und sport החליטו לבדוק את הפערים הקיימים בין הצהרות היצרנים לבין ביצועי התאוצה בפועל. התוצאות מפתיעות לא בשל החריגות, אלא בשל אחוז החריגה הגבוה המגיע עד ל-30%, אלא גם בשל נתוני יצרן רבים המצטנעים, ובפועל מצהירים על תאוצה איטית ממה שמכוניתם מסוגלת לה. הפערים, כפי שתראו בטבלאות בהמשך, גדלים בעיקר במכוניות חלשות יותר, משפחתיות ו"רגילות" בהשוואה למכוניות הספורט המהירות עתירות ההספק.
מערכת המגזין מצוידת בציוד המשוכלל ביותר למדידת ביצועי הרכב ובמסגרת מבחניהם הם מודדים בין היתר את התאוצות מעמידה למספר מהירויות כמו גם האצות ביניים ולמרחק. כל המדידות מבוצעות בתנאים זהים עם כל המכוניות ובאותו מסלול בדיקה ועם אותו הציוד. בניגוד לעבר בו הותקנה מערכת מגלגל מדידה שהותקן מחוץ לרכב, הרי שכיום מדובר ביחידת GPS משוכללת ומדויקת המחוברת למחשב היודע להתייחס למערכות כמו ESP או ASR המשפיעות על העברות הכוח והאחיזה. מערכות מדידה אחרות מצביעות על הנקודה המדויקת בה יש "לשחרר מצמד" כאשר מדובר במכוניות ידניות, על-מנת לאבד מינימום זמן כתוצאה מ"סבסוב" הגלגלים במקום. כל מכונית נמדדת פעמיים על אותו המסלול – הלוך וחזור – כאשר הזמן הנחשב הוא הממוצע בין שני הזמנים. כל מדידה מבוצעת עם מיכל דלק מלא ושני נוסעים.
התוצאות, כאמור, מגלות לא מעט סטיות מנתוני היצרן הרשמיים. לפניכם 40 המכוניות בהן קיימת הסטייה הגדולה ביותר בין הנתון הרשמי לבין הביצוע בפועל; בטבלה הראשונה מצוינות המכוניות המזייפות כלפי מעלה, קרי – תידרשו להרבה יותר סבלנות בעת ההאצה ממה שהפרוספקט הבטיח לכם, לעיתים עד 30% תוספת זמן! בטבלה השנייה מרוכזות ה"מצטנעות", מכוניות המאיצות טוב יותר ממה שהיצרנית הבטיחה, לעיתים בפער משמעותי.

0-100: המצטנעות; 20 המכוניות המאיצות מהר ממה שהיצרן מבטיח:
צילום: מנהל
0-100: המזייפות; 20 המכוניות ה"אופטימיות":
צילום: מנהל