הקיץ המתקרב מסמן את בואה של פגרת ליגת העבירות, אנשי הקרוס קאנטרי יוכלו לחזור למוסכים ולסדנאות, ללקק פצעים, לרתך שלדות ולצלול ללילות ארוכים מול המחשב בחיפוש אחר השיפור הבא למכונת המלחמה שלהם. אבל עדיין לא. מיקי יוחאי הכין להם ארוע סיום מהאגדות – או מהסיוטים, תלוי בנקודת המבט – שדחס לתוך שלושה ימים (או בעצם לילה ועוד יומיים) מכל הטוב שיש לארץ ישראל להציע לאנשי העבירות. הוא גלגל אותם בדיונות, הטיח אותם בסלעים והצליח למצוא בוץ עמוק וטובעני בשבילם אפילו במעמקי המדבר. יכולות האדם והמכונה נמתחו עד הקצה, עבור רבות מהמכונות אפילו מעבר לקצה, והשאירו את כולם עם הרבה טעם של עוד במהלך הקיץ שחון הארועים.
אז מה היה לנו?
ביום חמישי בלילה זינקו המתחרים למקצה ראשון – 23 ק"מ בערוץ נחל רביבים של הצלבות ובוץ. העדר האור הפך את ההתמודדות עם השטח והניווט לחוויה שונה לחלוטין, והנווטים דיווחו על חיפושים סוראליסטיים באמצע הלילה אחר סימוני נ.צ, ולא עזרו כל סוללות הפנסים שהרכיבו המתחרים על הכלים. והאמינו לי, חלק מהם נראו כמו תחנות רידינג ניידות וסינוורו לווינים במסלולם.
מי שסיים את המקצה הראשון לא יכל ללכת לישון, אלא המשיך מיד למקצה שני, הפעם באורך של 46 ק"מ בחולות והסלעים של נחל סכר. קשיי ההתמצאות ובחירת המסלול בחשיכה גבו מחיר מכאני כבד מלא מעט מתחרים, ורבים לא הצליחו לזנק למקצה השני בשל תקלות שונות, ועוד רבים פיצחו ציריות, שרפו נתיכים וטחנו דיפרנציאלים עד סוף מקצי הלילה. זמן קצר בלבד עמד לרשותם עד הזינוק למקצה היום, בשעה 8:30, ומעטים הספיקו לנוח – כולם עמלו להכין את הכלים לעוד 63 קילומטרים של עינוי, שכלל שוב את החולות והסלעים של נחל סכר, יחד עם מכשולי בוץ בערוץ נחל הבשור וצליחת נקיק סלעי בערוץ נחל רביבים.
מכשולי החול היוו אתגר משמעותי עבור המתחרים – לא רק שזהו סוג מכשול נדיר בארועי הקרוס-קאנטרי, אלא שמיקי הצליח למצוא בדיונות הצנועות למראה של נחל סכר מתלולים גבוהים וחדים, שאיתגרו גם את החזקים שבכלים המשופרים. מה שכמובן עורר וויכוחי "למי יש יותר גדול" טובי רוח – שכמעט גרמו לכמה מתחרים לחזור אל החולות בסוף מקצה היום לסיבוב נוסף...
אבל אחרי שגמרו את מכשול החול, החזיר אותם מיקי לקרקע מוכרת – משמע רכה, טובענית ודביקה. תחת השמש הקופחת של אמצע מאי, בחום שהתקרב לארבעים מעלות בצל, קשה היה להאמין שיש עוד בוץ במדבר, אבל מתברר שעקבות השטפונות עדיין לא נעלמו לגמרי, ובמעמקי הערוצים עוד מתחבאים מרבדי בוץ אכזריים. על פני השטח הכל נראה תמים ובטוח – אבל אפילו משקל הרגליים הספיק כדי לסדוק את הקרום היבש ולהעלות אל פני השטח את המים הכלואים מתחת, בעיסת חימר חלקה להחריד.
טעויות בבחירת הנתיב – ועם בוץ שמנטרל כמעט לגמרי את ההיגוי מדובר בעניין שדורש תכנון לטווח ארוך באמת – או היסוס על הגז היו כל ההבדל בין צליחת המכשול ליציקת מפלצת הברזל עמוק לתוך הבוץ, כאילו נשאבה פנימה בוואקום אכזר. וזה בדיוק מה שקורה לצוות רדיאטור מודיעין, שמגיע בדבוקה יחד עם אנשי אספיר וצוות יוסי במות האילתי. אספיר, נאמנים להסכם שלהם עם רדיאטור מודיעין, עוצרים מיד לנסיון חילוץ ארוך וקשה, צופים בעיניים כלות בשי בסופה הכתומה, שחוצה את המכשול ברעם מנוע על סף המנתק, מעיף גושי בוץ גדולים לכל עבר. אבל המכשול הבא – אגם מים ארוך בעל קרקעית מרגרינה – גורם לשי וחזי לוותר באמצע. אנשי אספיר מחליטים שזו ההזדמנות שלהם לפצות על הזמן האבוד – הקנס שיקבל שי על אי חציית המכשול יתקזז עם יתרון הזמן שלו – ומסתערים אל המים בקפיצת קמיקזה שמתיזה חצי מהמים החוצה ומביאה אותם עד לשני שליש הבריכה – והשאר, בכננת. אנשי רדיאטור מודיעין, שנאבקים בבעית אספקת דלק לאחר החילוץ, מחליטים שלא להסתכן בדימום סופני של המנוע בתוך האגם, וממשיכים אל המכשול הבא. אלא שתקלת הדלק הולכת ומחמירה והם מאבדים זמן רב בעודם מדדים להם אל קו הסיום.
רעם אגזוזים
זמן רב עובר עד שמגיעה הדבוקה הבאה – שי שמעוני, צוות המתלם ומוסך גבע. אנשי גבע שוקעים, מחולצים בזריזות על ידי שי ושניהם צולחים את המכשול ברעם אגזוזים והחלקות פוטוגניות. צוות המתלם מגלה שלא משנה כמה אתה גדול וחזק, בלי הנעה קדמית אין לך מה לחפש בבוץ ונשאר בביצה זמן רב. מול מכשול המים מתפצל הצמד גבע – כל-גדר – עירא בלנד-רובר הכתום מוותר על הטבילה לטובת זמנים, בעוד שי שמעוני מטיל את הדיסקברי העתיק וידוע-הסבל אל תוך הבריכה. למרבה ההפתעה, למרות כניסה פחות פוטוגנית ומהירה, הוא מצליח להתקדם בערך אל אותה נקודה כמו אספיר, אלא שאז מדומם המנוע ומסרב להתעורר לחיים. הוא מחלץ בכח הכננת בלבד, רק כדי לגלות כי מים חדרו למפלג. למרות יבוש-שדה, העסק לא מסתדר ואחרי כמה קילומטרים הם נאלצים להרים ידים ומחולצים מהשטח בגרירה. בינתיים עוקף עירא את אנשי מודיעין המקרטעים, מנצל את המימדים הצנועים של הלנד-רובר שלו לצליחה מהירה של הנקיק ומסיים את היום על הפודיום. ממש ברגע האחרון מגיע גם צוות "גילי בשטח" עם משהו שלפני הרבה סוסים וסנטימטרים היה סופה, מזנק אל תוך הנקיק וצולח אותו לקול חריקת מתכת מעונה. רגע, איפה אספיר? הם מגיחים מן הערוץ בפרצוף חמוץ – חוסר תשומת לב גרם להם לשבור את מוט ההיגוי על סלע בודד באמצע קטע "מנהלתי", מה שעלה לנווט במסע רגלי מזורז אל נקודת הסיוע עם המוט השבור על הגב – ואז חזרה לסופה התקועה עם מוט מרותך. הם מחליטים לא לסכן את המוט המעורער במכשול הסלע, וממשיכים לסיום.
תם ונשלם
רחבת המחנה הופכת לסדנת תיקונים פעילה, כשאין כמעט כלי אחד שלא צריך תשומת לב ברמה זו או אחרת. כולם מתכוננים לקראת הטרופי די שיערך ביום שבת – למרות המטלות החצי-היטוליות והניקוד הנמוך יותר, אף אחד לא מזלזל וכולם מסתערים על המשימות במלוא הרצינות והכח – אבל עם חיוך. בונים גשרים מכננות, צולחים עוד מכשול בוץ אחרון בעבודת צוות מתואמת ועוד כיד הדמיון הטובה של מיקי.
זהו, תם ונשלם. יש מנצחים ויש אלופי ארוע. יש תוכניות לעונה הבאה, תקוות לצד חששות מהעידן שאחרי אישור חוק הספורט המוטורי. יש למה לחכות.
אדוונצ'ר:
1. צוות לנדרובר גבע
2. צוות אספיר
3. צוות רדיאטור מודיעין
אקסטרים:
1. המתלם
2. מסגריית ברוך
סטנדרט:
1. צוות הטיגריסים של שי
2. צוות ביטחה
3. צוות ניר 2 – עובד
אלופי הליגה:
אדוונצ'ר:
1. צוות אספיר
2. צוות גבע
3. צוות יוסי במות
אקסטרים:
1. המתלם
2. מסגריית ברוך
סטנדרט:
1. צוות DBM
2. צוות הטיגריסים של שי
3. צוות ניר 2 – עובד
ותודה לספונסרים שאפשרו את קיום הליגה, ובתקווה שבשנה הבאה יבואו עוד
רבים: הנפלד טכנולוגיות יבואני WARN , ARB, OLD MAN EMU; ספרקו; גתוס,
וחברת קוגול יוניטרייד – יבואני צמיגי BFGOODRICH
