מחאת הרוכביםבשנת 2001 התאספו 17 חברות ביטוח והקימו יחד את מחנה המצורעים שנקרא 'הפול'. אל המקום הזה הושלכה כל הפסולת הביטוחית שאין בה רווח או שהיא בסיכון מוגדל. ביטוח האופנועים (כל הדו-גלגלי) הועבר לשם באופן מיידי, כי האופנועים, ביטוחית, הם מגזר מפסיד.
והנה, בימים אלה התבשרנו על חברה רביעית במספר שמוכנה לנפק פוליסות דו"גיות עצמאיות, ורק כדי להיזכר בהיסטוריה הקרובה אזי לפני כחצי שנה, בעיצומן של ההפגנות, יצאה חברת 'אליהו' בהכרזה כי לא תתייחס להעלאה הקרובה ותמשיך לבטח לפי תעריפי הפול הישנים, ושבוע לאחר מכן יצאה חברת 'הכשרה ביטוח' בהצהרה דומה. בחודש מרץ 2010 יצאה סוכנות 'אודי דגן' בגיבוי 'איילון' עם תכנית ובה מחירים זולים יחסית לפול אבל מיועדת לפלח שוק מסויג מראש של רוכשי 'מטרו', ובתחילת מאי יצאה סוכנות 'תמוז' בגיבוי חברת 'הראל' ו'אליהו' בתכנית מיטבית לרוכשי כלים מ'עופר אבניר'. מיד אחריה יצאה סוכנות 'רמי ביטוחים' בתוכנית משלה, וההערכות אומרות כי בתנור מתבשלות עוד תוכניות גם אצל חברות ביטוח אחרות.
למה? למה חברות ביטוח שניערו את חוצנן מביטוח אופנועים פתאום חוזרות ומתנפלות על השוק הזה? מה השתנה?

אוי ואבוי – מה עשינו?!!
חצי שנה לאחר תחילת השלב הנוכחי של המאבק, נקלע הענף למשבר גדול. מי שהתעניין ברכישת דו"ג הבין כי יש גורם כספי מאד משמעותי שנוחת עליך ב"בום" מיד לאחר סיכום תנאי הרכישה של האופנוע החדש שלך. הרתיעה הייתה גדולה, ובשילוב עם המצב הכלכלי העדין, תקע השוק "ברקס" חזק. המכירות צנחו בעשרות אחוזים. חברי המטה שמעו לא פעם את המשפט: "יא וואראדי – כמה נזק עשיתם עם המאבק הזה". חלק מסוכני המכירות היו רוצים לתפוס אותנו בצוואר ולהטביע אותנו בים, שנעלם ולא נחזור... התגובה הזו טבעית ומובנת למרות היותה תגובת בת יענה, אך לכולם היה ברור כי הנושא מחייב טיפול נקודתי.

מטה המאבק תלה יהבו בזירה הפרלמנטארית בהבינו כי רק עיגון בחקיקה מתקנת יביא את הפתרון. גויסה שדולה דו-גלגלית רחבה בכנסת, החל מהלך של התפקדות והוגשה הצעת חוק. מטה המאבק מטפל בבעיה ביסודיות ומן השורש. לעומת זאת, ובמקביל, קרה דבר צפוי אבל מרתק: כוחות השוק החופשי החלו להגיב באופן טבעי.
צילום: רונן טופלברג
אפשר להרוויח מזה כסף?
ברגע שנזרקנו לבור האפל של הפול, התבטלה התחרות שהיא מיסודותיו של כל שוק חופשי. אתה אופנוען? – לך לפול, יש לך שם מחיר קבוע. אבל, כשאופנוענים נזעמים מרימים את נס המרד, חלק מפסיקים לבטח, חלק מפסיקים לרכב, לתקשורת הארצית עולות הצעות מהפכניות כמו להעביר את השוק הביטוחי חזרה לידי הממשלה באמצעות הביטוח הלאומי, כשמוצעות חלופות, כשהתפקדות פוליטית תופסת תאוצה, כשהשדולה האופנוענית צוברת כוח...

אז מתעורר השוק החופשי ואיתו התחרות. בשוק תחרותי אתה נלחם על הלקוח שלך אם יש ממנו רווח. אנשי הביטוח התעוררו כי ידעו שיש להם מה להפסיד. ומסתבר שיש מה להפסיד. יש הרבה 'שמנת' בביטוח האופנוענים. ישנו אחוז גבוה של רוכבים שקטים, יציבים, וותיקים, מבוגרים, שפויים, ללא תביעות, שמהווים מקור הכנסה מצוין. למה לתת להם להתייאש ולברוח? – בואו נדוג אותם בפינצטה מתוך האספסוף!

וזה בדיוק מה שקרה. סוכנויות ביטוח גדולות מהרו לבחון ולפשפש במאגר לקוחותיהם ולשלוף משם את ה'טובים', להם הם מציעים פוליסות שפויות.

טוב או רע?
לכאורה זה טוב. אם תעבור את המשוכות של נהג חדש, העדר תביעות, וחמש שנות ותק ברכיבה, תועבר אוטומטית למגזר הנהנה ממחיר מופחת. יפה וסבבה. אבל בינתיים יקרו עוד כמה דברים. הראשון, כל ה'טובים' ישלפו מן הפול לחברות הפרטיות, ומי יישאר בפול? – ה'גרועים'. אלה שאין להם כרגע את הפריבילגיות שמנינו, והחדשים הטריים. על מנת לכסות את ההפסדים מהם, המחיר הביטוחי שלהם יעלה ויצמח וירקיע שחקים, כי מאגר רוכבי הפול התרוקן משכבה ענקית שעד כה שילמה ולא תבעה. מה יקרה?

יקרה דבר נורא: חדשים וצעירים שיופנו לפול יירתעו אחורה בבהלה ויוותרו על החלום. הענף ילך ויקטן, ילך ויתדלדל. אסון.
צילום: רונן טופלברג
ועוד דבר גרוע מאד עלול לקרות: קיים סיכוי נמוך שעקב גורמים משתנים רבים, לא תצלח בחירת המבוטחים הרווחיים בפינצטה, וחברות כמו אליהו, איילון או הראל יפסידו בתיק הביטוחי הזה. אז יבואו אלינו עם הבעה מתנצלת: "מצטערים, ניסינו. זה לא הולך. אנחנו יורדים מהעניין. תחזרו בבקשה לפול".
כלומר, כרגע מגיב השוק תגובה נכונה אבל היא חלקית בלבד.

הפתרון האמיתי: סבסוד צולב
הפתרון עליו שוקד מטה המאבק הוא חקיקה. לפני כחודש הגישה השדולה הדו גלגלית בכנסת הצעת חוק המיוחסת לח"כ פאינה קירשנבוים המבקשת לקבוע העמסה של 8% על ביטוח הרכב הכללי, ולפני שאתם קופצים ושואלים מה פתאום המכוניות צריכות לסבסד את האופנועים, הנה הסבר קטן אבל הכרחי.
בשנת 2001 קיבלו חברות הביטוח הפרטיות מתנה ענקית מן הממשלה: ביטוח החובה של כל כלי הרכב בישראל. שוק הביטוח הופרט והממשלה יצאה מן המשחק. זו הייתה מתנה נפלאה שהכניסה עד כה לחברות הביטוח רווחי ענק של מאות מיליוני שקלים כל שנה.
עם המתנה הוכנסה גם 'עז' לחשבון: אתם מקבלים שוק רווחי אבל עליכם לדאוג לכיסוי של כלל משתמשי הדרך כמו הולכי רגל, רוכבי אופניים, ורוכבי אופנועים. העסקה הייתה ברורה מראש: הטוב הולך יחד עם הרע. חבילה.

נציגי האופנוענים שישבו בדיון ידעו כבר אז בוודאות כי תתעורר בעיה עם האופנועים הנחשבים מסורתית מגזר מפסיד, ודרשו לדעת כיצד תחושב הפוליסה ההפסדית שלהם, ובאותו מעמד נקבעו שתי תקנות על פיהם יכוסה ההפסד: 1. בכל תאונה בין מכונית לאופנוע תחול חלוקת פיפטי-פיפטי בתשלום (בהמשך שונה ל- 25-75) בין החברות המבטחות. 2. מכל ביטוח חובה של רכב יגבו עד 8% נוספים כדי לכסות את הפסדי האופנוענים.

כולם הסכימו. החברות חתמו בשתי ידיים, ונחתמה העסקה. הכל היה ברור גלוי וידוע מראש.

חוק ה"עד 8%" לא הופעל במלואו מעולם. הוא הגיע עד 4% והמפקח על הביטוח החליט להורידו ל- 0%. "גם 0 הוא עד 8" - אמר המפקח והחל להרים את המחירים לשמיים. אל תשאלו אותי למה. לא מבין את ההיגיון.

בהשפעת המאבק ופעילותם של אנשי המטה בקרב השדולה הדו-גלגלית בכנסת מוגש עתה החוק המתקן: לא עוד "עד 8%", אלא "8%". בלי "עד". חוק זה אמור למחוק את הפסדי האופנוענים ומחיר פוליסת אופנוע ישתווה למכונית.
צילום: רונן טופלברג
סיכום
ניסיתי לפשט את הדברים אבל הם מסובכים מאד. אם יתקבל חוק 8% שמתייחס לביטוח השיורי בלבד, כלומר לפול, אזי חברות הביטוח שנכנסו לשוק הפרטי הזה יקומו ויעזבו אותו כי הפול יהיה זול מהם. ברגע שכולנו נחזור לפול נעלמה התחרות של השוק החופשי ושוב אפשר להתייחס אלינו כמצורעים.

הכיוון אליו צריך לשאוף הוא שחוק ה-8% יחול לא רק על הביטוח השיורי אלא גם על כל השוק הביטוחי. נצליח או לא – ימים יגידו, אך היות וזירת המשחק היא הזירה הפרלמנטארית, יש להגדיל ולהעצים את מספר המתפקדים על מנת לחזק את ידי השדולה הפועלת למעננו בכנסת.

הכותב הינו אחד מראשי מטה המאבק למען ביטוח חובה הוגן לרכב דו גלגלי.
לאתר פול גז לחצו כאן