לאור גל ההתקפות על מכשיר הינשוף לבדיקת שיכרות, ערכה אתמול (יום ב') חברת 'עמוס גזית', יבואנית המכשיר, מסיבת עיתונאים בה ניסתה לנתב את האש לפתחה של המדינה.
"אמינות המכשיר אינה מוטלת בספק" חזרו על כך בכירי החברה, יובל ישכיל, סמנכ"ל השיווק ורענן כץ, מנהל תחום גילוי גזים. כראיה הם הציגו את המכשיר, הרחיבו אודותיו בפרוטרוט והדגימו את יכולתו. כדי לאשש את דבריהם, ד"ר יורגן זוהייש ((Shoege, מנהל תחום מוצרי דיאגנוסטיקה בחברת DRAGER (היצרנית) נקרא אל הדגל. זוהייש שלאחרונה הגן על הינשוף באחד ממשפטי התעבורה הישראלים, סיפק מידע על מנגנוני ההגנה של הינשוף וכיצד מיץ תפוזים אינו יכול להקהות את חושי המכשיר.

מי בודק את המשטרה?
הינשוף נמצא בשימוש משטרת ישראל כבר 12 שנים. זהו הדור השלישי של המכשיר שהחל את דרכו ב-1985. ברחבי העולם פזורים יותר מ-13,000 מכשירים כאלה בין השאר באוסטרליה (720 מכשירים), איטליה (1,800), ארה"ב (1,790), צרפת (2,300), ספרד (1,700), גרמניה (1,800), אוסטריה (1,000) ועוד. בכל אחד מהמדינות האלה מגיע הינשוף לכותרות, אצלנו זה קרה אחרי מחקר של ד"ר יגאל בר אילן שטען שמכשיר הינשוף מזהה משקעות קלים כאלכוהוליים ואחרי שנהג שנחשד כשיכור טען במשפט שמשטרת ישראל מתחזקת את המכשיר בצורה לקויה. הנהג זוכה.

את המקרה הראשון הפריחו קברניטי החברה באומרם כי ד"ר בר אילן בדק את המכשיר באופן שאינו מתאים לפעולתו בשטח. לטענתם דר' בר אילן הזרים חומרים שונים למכשיר באמצעות סימולטור ולא השתמשו באדם הנושף מעומק ריאותיו.
את הטענה השניה – ועיקרית – גלגלו אנשי החברה לפתחה של המדינה. "אנחנו סיפקנו להם את המכשיר, את חוברת ההפעלה וחוברת השירות של המכשיר". אומרו בגזית, "אנחנו לא אמונים לבדוק אם המשטרה פועלת על פי הוראות היצרן, אם נהלי המשטרה תואמים הוראות אלה ואם המשטרה פועלת על פי נהליה עצמה. כמו למשל הוראה לנהג הנבדק על זמן המתנה מינימלי של 15 דקות בין לקיחת המשקה האלכוהולי האחרון ובין ביצוע הנשיפה". בנוסף אמרו בגזית כי נכון להיום גם אף אחד אינו מפקח על מעבדות המשטרה. לטענתם, על המדינה להתוות את המדיניות ולאכוף את המדיניות שנקבעה.