חובבי רכב רבים מכירים את הסרט הקלסי של הרוף CTR המקורית. "הציפור הצהובה" מ-1987 נראית בו כשהיא מקיפה את הנורבורגרינג, כמעט שמונה דקות של אקשן צרוף. זהו שילוב של צילומי מסוק, מצלמות סטטיות ומצלמות על ובתוך המכונית עצמה – ומדובר בהקפה שנעשתה לצורך הצגה יפה, לא לקביעת זמנים, כך שהמכונית מבלה זמן ניכר על הצד. ה-CTR הראשונה (השם מייצג "(group) C Turbo Ruf" היתה הצגת תכלית של הסדנה שאת שמה היא נושאת. על בסיס הפורשה 911 קאררה נבנתה מכונית קיצונית במונחים של אותם ימים: צמד מגדשי טורבו העלו את ההספק ל-469 כ"ס, ושימוש באלומיניום לחלקי מרכב רבים סייע להורדת המשקל ב-200 ק"ג. התוצאה היתה מהממת, עם יכולת האצה ל-200 קמ"ש ב-11.4 שניות ומהירות מירבית של 340 קמ"ש. היא היתה מהירה מכל מכונית בייצור סדרתי באותם ימים. הדור השני של ה-CTR, שכונה בפשטות CTR2, התבסס על ה-993 טורבו מ-1995. הטיפול היה דומה, וכך גם התוצאות: 520 כ"ס (גרסה מאוחרת יותר הפיקה 580 כ"ס), מרכב קבלאר, רכיבי מירוץ במיתלים ובבלמים, עיצוב חיצוני תואם – וביצועים שהותירו מאחור כל דבר פרט למקלארן F1. ועכשיו מגיע תור הדור השלישי, CTR3. רוף הציגה את המכונית בשבוע שעבר, ובתחילה היו סבורים הכל כי היא מבוססת על הפורשה קאימן בשל הופעתה. אפשר בהחלט להבין את הטעות: לא רק המראה דומה, גם הפרופורציות הן של מכונית מנוע מרכזי, לא אחורי, והסרח האחורי קצר ביותר. אבל היא אכן מתבססת על 911, אם כי השינויים מרחיקי לכת – ראו למשל את כלוב-ההתהפכות המהווה גם תת-שילדה האוחזת ביחידת המנוע-תמסורת. כמו בעבר, צמד מגדשי-טורבו עושים את שלהם וההספק מגיע עד לא פחות מ-700 כ"ס! שימוש באלומיניום וקרבון מסייע להורדת המשקל ל-1,400 ק"ג (לפי תקן DIN; לפי התקן האירופי זה יוצא קצת יותר, 1,475). יש כמובן גם רכיבים חדשים היכן שצריך, ועל ההופעה אנחנו בכלל לא מדברים. התוצאה היא 0 ל-100 ב-3.2 שניות ומהירות מירבית של 375 קמ"ש – וכל זה יעלה לכם 380,000 אירו לפני מע"מ, מס בולים והיטל השבחה. עכשיו אנחנו רוצים לראות סרט שלה ברינג.