ל-207 החדשה יש נעליים ענקיות למלא – נעליה של ה-206 המצליחה, רבת המכר של כל הזמנים של פיז'ו. כדי למלא את החלל הגדול, דאגה פיז'ו ראשית להגדיל את הסופרמיני בהתאם לסטנדרט החדש בקטגוריה. השינוי החשיבתי בקונצרן הצרפתי ניכר היטב בסופרמיני החדשה (אמרנו סופרמיני? התכוונו סופר-דופרמיני). עם אורך, גובה, רוחב ובסיס גלגלים גדולים משמעותית מקודמתה, ניראית ה-207 קרובה יותר ל-307 – וכיאה למימדים המוגדלים, גם המראה בוגר יותר, מכובד יותר, למרות האלמנטים האגרסיביים שפושים בשפת העיצוב של פיז'ו. הרושם הבוגר ממשיך גם בפנים – פנים המכונית איכותי בהרבה מבדגם המוחלף, עם שיפור בולט בדיוק ההרכבה וסוג החומרים. למרות בסיס הגלגלים הנדיב, מאחור עדיין צפוף – מרווח הראש לא מספק, שני אנשים גדולים לא יוכלו לשבת אחת מאחורי השני והמושב עצמו נמוך ובסיסו קצר מדי. מי שזוכר עדיין את הפיז'ו של פעם, יופתע לפגוש איכות נסיעה נוקשה מאוד. השילוב הנדיר ההוא של נוחות והתנהגות אבדה ללא שוב. היא אומנם לא חובטת על רחובות האבנים המשתלבות, אבל גם לא מצליחה לגהץ אותם כמו בצרפתיות המיתולוגיות. עליה במהירות לא פותרת את הבעיה, והמתלים הנוקשים מרפיצים קלות את היושבים בתא, בליווי רעשי מתלה, במפגש עם קפלי רוחב בכביש. מעבר לכך הבידוד מצוין – רעש הרוח נשמר ברמה נמוכה וגם רחש המנוע מוחרש היטב. ואם מנוע – מדובר כמובן במנוע ה-1.6 ל' מהסדרה החדשה שפותחה בשיתוף עם ב.מ.וו, הנמצא גם במיני החדשה. השת^פ הגרמני-צרפתי עזר ליצרנים לחסוך בעלויות הפיתוח של מנועים קטנים, כשכל אחד תורם מנסיונו ומהידע שלו – פיז'ו בפיתוח מנועי אלומיניום קטני נפח במהדורות ייצור גדולות וב.מ.וו עם מערכת תזמון השסתומים המשתנה שלהם. התוצאות נאות: מנוע ה- 1.6 ל', כפול גלי זיזים ובעל 16 שסתומים, מפיק בגרסתו האטמוספרית 120 כ^ס ב-6,000 סל^ד ומומנט נאה של 16.3 קג^מ ב-4,250 סל^ד מעט גבוהים. גרסת ה-THP (ראשי תיבות של טורבו לחץ גבוה) נעזרת במגדש טורבו (ובהזרקת דלק ישירה) להפקת 150 כ^ס ב- 5800 סל^ד ובעיקר מומנט של 24.4 קג^מ בין 1400(!) ל-3500 סל^ד. אולם גם ללא עזרת הטורבו, המנוע החדש יעיל מאוד ולינארי, מספק כח שמיש כבר בסל^ד נמוך, אבל מעט מחוספס בסל^ד גבוה. אבל החדשה העיקרית בהשקה הזו היא, כמובן, התיבה האוטומטית שמשודכת למנוע האטמוספרי, זו שהעדרה מנע את עלית ה-207 לארץ הקודש עד היום. אין כאן הפתעות – זו התיבה האוטומטית המוכרת (AL4), עם 4 הילוכים ובינה מלאכותית. אולם למרות ההספק המכובד, עושה רושם שיחידת ההנעה הזו מתקשה להתמודד עם המשקל הנוסף שגררה עימה הגדילה וההתבגרות. לזה מצטרף האופי הרגיל של תיבת ה-AL4 – חוסר החלטיות, ונסיונות, לא תמיד מוצלחים, לנחש את כוונות ומצב הרוח של הנהג. אותה תחושה בוגרת שהתקבלה מהעיצוב החיצוני והפנימי המשיכה גם בכביש המתפתל – השליטה במשקל הגוף מצויינת, האחיזה קיימת בשפע ומעט מאוד דרמה נשארה באגף ההתנהגות. מנגנון ההגה הוא חשמלי לגמרי (בניגוד לאלקטרו-הידראולי). פעולתו אומנם מדויקת, אך המרכוז העצמי שלו לוקה בחסר והתחושות אותן הוא משדר מאוד לא טבעיות ואחידות. על היזון חוזר אין בכלל מה לדבר. הטעימה הזריזה מה-207 האוטומטית חשפה בפנינו מוצר מגומר ואיכותי מאוד. החומרים וההרכבה נותנים תחושה של מכונית מקטגוריה גבוהה יותר, המנוע פותח עידן חדש עבור הקונצרן (ותוקע בכך את המסמר הראשון בארון ה-TU הוותיק), טנותר רק לצפות שהשדרוג הזה יגיע גם אל תיבת ההילוכים האוטומטית, כדי שלפיז'ו תהיה מכונית מאוד מרשימה – גם אם לא מהנה וייחודית כשהיתה. פיז'ו 207 מנוע 4 ציל', רוחבי, 1598 סמ^ק תזמון גל זיזים עילי כפול, 16 שס', תזמון משתנה הספק/סל^ד 120 כ^ס/6000 מומנט/סל^ד 24.4 קג^מ/ 1400-3500 תמסורת הנעה קדמית, אוט', 4 היל' מתלים קדמיים מקפרסון, מוט מייצב מתלים אחוריים קורת פיתול בלמים ק'/א' דיסקים מאווררים/דיסקים מערכות עזר ABS, EBD, ESP צמיגים 17- 205/45 בסיס גלגלים 254 ס^מ אxרxג 403X 172X 147 ס^מ משקל 1220 ק^ג מיכל דלק 50 ל' מהירות מרבית 195 קמ^ש 0 ל-100 קמ^ש 12.7 ש'