מסע מעולם אחר – אתגר מים אל ים אל ים - אוטו

מסע מעולם אחר – אתגר מים אל ים אל ים

אחרי דחיה קלה, ראלי סוכות של מסע מעולם אחר שלח את המשתתפים מחוף אל חוף, בדרך הכי קשה שאפשר...

ים וחופים בד^כ מעוררים אסוציאציות של רוגע ושלווה, שכיבה עצלה על מגבת בשמש והתבשלות איטית וחסרת מאמץ. אין לי מושג אם אסוציאציות כאלו התעוררו אצל מי שנרשמו ובאו לאירוע הפותח של עונת 2008 של ^מסע מעולם אחר^, אבל אני בספק אם מי מהם יקשר ים וחופים לשלווה מנומנמת בזמן הקרוב... ההתחלה, ביום שישי (אחרי דחיה של שבוע מהמועד המתוכנן כדי לא להתנגש עם ראלי הפרעונים), דווקא היתה רגועה יחסית. 80 ק^מ בלבד במסלול שנמתח בין כבר מסריק (בין הקריות לעכו) אל הקצה הדרומי של הכנרת. התוואי, שבילים מהירים אך זרועי אבנים, נצלח בקלות ובמהירות והמהירים בחבורה סיימו את המסלול תוך כשעה. ראשונים סיימו הילל ורז חסרי הלאות, שהתייצבו על קו הזינוק עוד לפני שהספיקו לנקות לגמרי את האוזניים מאבק המדבר המערבי (ועוד אחרי שהספיקו לעשות אובראול למנוע!), ועל כך מגיע להם כל הכבוד. כל הכבוד מגיע גם לאלון אסולין, שהוכיח שוב שגם עם רכב מיושן אפשר להיות תחרותי, והביא את הפאג'רו טרום-קינג שלו למקום השני בפער לא גדול מצוות ליוגב. התוואי היה , כאמור, נוח יחסית ואת עיקר האקשן סיפק ויכוח סביב קנס הזמן הראוי למתחרה שהגיע באיחור לזינוק בגלל תקר בדרך, וזינק למעשה לאחר שהמזניק כבר עזב את הנקודה. בסופו של דבר התפתח ^שוק^ סביב קנס הזמן הראוי, תמצית מה שלקוי בהתנהלות בספורט בארץ בכלל, ובספורט המוטורי בפרט, וחבל. אחד המתחרים, שטרח לצטט כל הזמן את ניסיונו בראלי בינלאומי בו השתתף, שכח כנראה מה נוהלי הערעור באירועי ספורט בינלאומיים. למי שלא יודע, ויכוחים קולניים עם המארגן באמצע הלילה לא כלולים בתהליך... אחרית דבר, יובל זינק ביום השני בנוהל הרגיל, נתן בגז כמו שהוא יודע והצליח למחוק את הפער שנוצר בעקבות הקנס שקיבל (שבסוף המו^מ נקבע על חצי שעה), ואם לא היה מתברבר קצת לקראת סוף היום, גם היה מוכרז כמנצח האירוע כולו. למרות המסלול הקל והקצר נרשמו מספר פרישות, שדלדלו עוד יותר את הגריד שהיה הפעם רזה במיוחד – אלי אוחיון, מבכירי רוכבי הטרקטורונים סיים את היום אך פרש בשל תקלה שלא אפשרה לו להמשיך למחרת, וכך גם צוות ^עידן הגז^, שנזילת שמן הביאה על תיבת ההילוכים האוטומטית שלו סוף מהיר ולא מתוכנן. הם אומנם עמלו כל הלילה בנסיון להתגבר על התקלה, אך ללא הצלחה. הם עוד שקלו לנסות ולצלוח את היום השני כשהתיבה תקועה בהילוך ראשון (בהעדר מתחרים אחרים בקטגוריה, המקום הראשון, ונקודות הליגה שלצידו, היה מובטח), אך ויתרו על הרעיון מהר מאוד. היום השני, לעומת זאת, היה סיפור אחר לגמרי, ולא רק בגלל אורכו (200 ק^מ מתוכננים, קצת פחות מזה בסופו של דבר). אזור הבקעה ננטש על ידי מארגני הראלים בשנים האחרונות מסיבות שונות – בעיקר שילוב של בעיות ביטחוניות עם תוואי קשה ואיטי, שאינו חביב על המשתתפים. אבל גדי ויענקלה חזרו אליו, ובגדול. הם שלחו את המשתתפים ^לתפור^ את הבקעה מצפון לדרום בתוואי שטיפס על המדרונות התלולים התוחמים את הבקעה, ירד חזרה עמוק מתחת לפני הים וחוזר חלילה. אומנם בתוואי המקורי חלו כמה שינויים – הצבא דרש כי את גדר ההפרדה יעברו המשתתפים כקבוצה, מה שגרם לעיכוב בלוח הזמנים שגרר קיצור המסלול וסיומו דרומית לעוג'ה, במקום על שפת ים המלח – אבל על הקיצוץ בקילומטרים יותר מפיצה אופי המסלול מבחינת הקושי הכללי. כי אחרי המסלולים הקלים והמהירים אליהם התרגלנו בשנים האחרונות, המסלול הפעם הצדיק את השם ^מסע ניווט ועבירות^ במלואו, ואתגרי העבירות שכלל המסלול הפתיעו את כולם. מי שרגילים לבצע היגויים הפוכים מתוך שינה, נאלצו להיזכר איך מתמודדים עם הצלבות, ופה ושם אפילו נוערו קורי העכביש מעל מצב ה-LOW בתיבות ההעברה. בעיה נוספת שעלתה בשל אופי המסלול היתה בעיית עקיפות בשל השבילים הצרים, ומשתתפים רבים נתקעו מאחורי עמיתים איטיים יותר. כדאי אולי לחדד את נוהל ^פינוי ציר^ בתדריכים הבאים. המסלול האתגרי גם גבה קורבנות, מכניים בלבד כמובן – צוות ההילוך השישי נפרד סופית מהדיפרנציאל האחורי, שהתחיל להרעיש כבר יום לפני כן, והגיע לסיום על הכביש כדי לקבל את נקודות הליגה (מעט משתתפים כבר אמרתי?), איציק אסולין מצוות אוטוויק הגיע גם הוא לסיום על הכביש בגלל נזילת דלק שנוצרה אחרי שהתיישב על סלע, בעוד אחיו אלון מאבד דקות יקרות (אבל לא את המקום הראשון בקטגוריה) אחרי ש^התיישב^ בתוך אחד מחריצי המים הרבים שעיטרו את מורדות ההרים. גם צוות ^הנדסת חלומות^ נאלץ לסיים בגרירה לאחר שמנועו שבק ק^מ ספורים לפני הסיום, מה שלא הפריע לו, באופן תמוה, להיות מדורג שני. בסופו של יום לא היה ספק שהיה מדובר בראלי שונה ומרענן מבחינת אופי המסלול. לנו המסקרים, שבניגוד למשתתפים נהננו מהאפשרות להביט סביב, הזכיר האירוע הזה כמה יפה האזור הזה, שנזנח מעט לאחרונה על ידי המטיילים. אלופי ‏2007 T1 – רז היימן והילל סגל, צוות מיצובישי פוינטר ליוגב T2 – אלון אסולין ואייל עובדיה/צביקה יעקובי, צוות אוטוויק באגי – ארז אברמוב וניר שיפר אופנועים – אבידב זיו טרקטורונים – יובל שרון, צוות אבניר, אבנוע ורוטשילד אופנועים ג'יפים כללי – איציק אסולין ואלעד רחמים, צוות אוטוויק ג'יפים חובבים – אייל בן ארי ועופר פירסט, צוות דרך השטח תוצאות מסע מעולם אחר סוכות T1 4*4 1. רז הימן והלל סגל – צוות מיצובישי פוינטר ליוגב T1 2*4 1. צוות עידן הגז (מצטערים על העדר השמות – רשימת דרוג מלא עדיין לא נמסרה על ידי המארגנים) T2 4*4 1. אלון אסולין וצביקה יעקובי – צוות אוטוויק 2. איציק כרמי ואייל חטואל – צוות כרמי 3. איל בן-ארי ועופר פירסט – צוות דרך השטח ג'יפים כללי 1. אריה סבן וערן גנה – צוות שרותי רכב אלקנה 2. אסף טננבאום וצור ליסבונה – צוות הנדסת החלומות 3. איציק אסולין ואורי יעקובוביץ' – צוות אוטוויק ג'יפים חובבים 1. שמעון ומיכאל וייס 2. יוסי אלמוג ואיתמר כהן טרקטורונים מקצועי 1. יובל שרון 2. שלום בוארון 3. מאיר יעקב טרקטורונים חובבים 1. ששי חבשוש 2. יניב קורן 3. יוסף שרון אופנועים לא סיימו
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות