לפיאט היסטוריה ארוכה ומפוארת של קטנות חמות ושובבות, ולא מעט מהן נשאו את סמל העקרב של אבארת', מי שהיתה סדנה עצמאית בעבר הרחוק אבל כבר עשרות שנים מהווה את חטיבת הביצועים של פיאט. למען האמת, המותג היה מעט רדום בשנים האחרונות, ולא תמיד זכו גרסאות הביצועים לסמל עם העוקץ, אבל אם להאמין לפיאט, הגרנדה-פונטו אבארת' היא רק ירית הפתיחה בתחיה של מותג אבארת' הן כמותג הביצועים של החברה והן על מסלולי המרוצים. אם הכל ילך כמתוכנן, ואצל האיטלקים זה לא תמיד ברור מאליו, עד סוף 2008 נראה עוד ארבעה דגמים שיישאו בגאון את סמל העקרב. נשמע מעניין. אבל כלת השמחה הפעם היא הגרנדה-פונטו אבארת' (כמה שהשם הזה ארוך... אפשר אולי לקרוא לה גפ"א, או אולי GP אבארת'?), שהוצגה כבר בתערוכת ז'נבה לפני כחצי שנה. לא הרבה השתנה מאז, למען האמת – שום דבר. המנוע הוא ה-T-Jet בנפח 1.4 ל' המפיק 155 כ"ס ב-5,500 סל"ד ושיא המומנט הוא 21 קג"מ בסל"ד מאוד לא אופייני למנועי טורבו – 5,000 סל"ד. ניתן גם להפעיל מצב "בוסט" בלחיצת כפתור, שמעלה את המומנט המירבי ל-23.4 קג"מ ב-3,000 סל"ד, ובמקביל גם מקשיח את ההגה החשמלי לתחושה ספורטיבית יותר. למרות תוספת ההספק והביצועים המכובדים – 0 ל-100 ב-8.2 ש' ומהירות מירבית של 208 קמ"ש (התיבה היא ידנית בלבד, כמובן, עם שישה הילוכים), בפיאט מצהירים בגאווה שהאוטו עדיין עומד בתקן יורו4 לזיהום אוויר. לשיפורי המנוע מתלווים, כמובן, שיפורי מתלים ובלמים – מפשק הגלגלים רחב יותר (אם כי בשישה מ"מ צנועים בלבד) והחישוקים גדלו ל-"17 עם צמיגי 215/45; הבלמים הם דיסקים בכל הפינות כשהקדמיים המאווררים נלפתים על ידי קליפרים של ברמבו; המוט המייצב הקדמי עבה יותר (וקוטרו עכשיו 19 מ"מ, אם אתם חייבים לדעת) והקפיצים מלפנים נמוכים יותר ב-10 מ"מ וקשיחים יותר ב-20%. מה שאולי פחות ישמח את האבו-חצרות של העולם הוא העובדה שבקרת היציבות היא סטנדרט, ואינה ניתנת לניתוק. מי שזה עדיין לא מספיק לו, יכול לחכות בסבלנות לגרסת ה-SS, עם 180 כ"ס וחצי שניה פחות בדרך למאה.